הפארק הלאומי ואטנאיוקול
 | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| מידע כללי | |||||
| תאריך הקמה | 7 ביוני 2008 | ||||
| נתונים ומידות | |||||
| שטח | 14,141 קמ"ר | ||||
| מיקום | |||||
| מדינה |
 איסלנד | ||||
| מיקום |
מזרח איסלנד, צפון איסלנד, דרום איסלנד  | ||||
| קואורדינטות | 64°30′N 17°00′W / 64.5°N 17°W | ||||
| https://www.vatnajokulsthjodgardur.is/ | |||||
|
(למפת איסלנד רגילה)   הפארק הלאומי ואטנאיוקול | |||||
  | |||||
הפארק הלאומי ואטנאיוקול (באיסלנדית: Vatnajökulsþjóðgarður) הוא אחד משלושת הפארקים הלאומיים באיסלנד. הוא מכיל את כיפת הקרח ואטנאיוקול.
ההכרזה על הפארק הלאומי הייתה ב-7 ביוני 2008, וב-5 ביולי 2018 הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטחו של הפארק 14,141 קמ"ר המהווה כ־14% משטחה של איסלנד כולה והופכת אותו לפארק הלאומי השני בגודלו באירופה ביחס לשטח המדינה, לאחר הפארק הלאומי יוגיד-וה ברוסיה.
ייחודיותו של הפארק במגוון הרחב של תצורות נוף שנוצרו משילוב של נהרות, קרחונים, ופעילות געשית וגיאותרמית.
האזור הצפוני של השמורה מתאפיין ברמה מישורית המחולקת על ידי נהרות קרח, שזרימתם חזקה בקיץ. במזרח ישנן ביצות רחבות ידיים שמהוות בתי גידול לאיילי צפון ואווזים ורודי-רגל. דרום השמורה מתאפיינת בהרים גבוהים כולל הר הגעש Öræfajökull, והפסגה הגבוהה ביותר באיסלנד קוואנאדאלסניוקור. באזור המערבי של השמורה היו זירה של פעילויות געשיות משמעותיות. בפרט, ההתפרצות של הר הגעש Eldgjá בשנת 934 והתפרצות הר הגעש לאקי בשנים 1783–1784 נחשבות לשתיים מבין ההתפרצויות הגדולות ביותר שתועדו בהיסטוריה.
ניהול הפארק הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפארק מחולק ל-4 טריטוריות שכל אחת מהן מנוהלת באופן נפרד ובעלת מרכז מבקרים עצמאי. פקחי השמורה מסיירים בשטחה באופן קבוע ובעונת הקיץ מציעים סיורים מודרכים לתיירים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הפארק הלאומי ואטנאיוקול (באיסלנדית ובאנגלית)
 | |
|---|---|
|