הקומה השלוש עשרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת ה-DVD של הסרט

הקומה השלוש עשרה (The 13th Floor) הוא סרט קולנוע שהופץ בגרמניה ובארצות הברית ב-28 במאי 1999. את הסרט ביים ג'וזף רוזנק. השחקנים הראשיים הם: קרייג ביירקו, גרטשן מול, ווינסנט ד'אונופריו. הסרט מבוסס ביסודו על הספר Simulacron-3 (של דניאל פ. גלויי) ועל המיני-סדרה הגרמנית 'World on a wire' (של ריינר ורנר פאסבינדר). סרט זה, שזכה לשבחים, לא התפרסם באופן נרחב, בין השאר כיוון שיצא כחודשיים לאחר צאת הסרט מטריקס, שיצא ב-31 במרץ באותה השנה.


עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט עוסקת במכונת מציאות מדומה מתקדמת, המאפשרת לבקר בלוס אנג'לס של שנת 1937. בתהליך ההתחברות למכונה, תודעתה של דמות ("יחידה", בלשון הסרט) מן העולם המדומה (שכולן בעלות מודעות עצמית) נלקחת ממנה על ידי המשתמש, ולאחר סיום השימוש בדמות, היא איננה זוכרת דבר, לרבות כיצד הגיעה למקום כלשהו בו נעזבה. יוצר המיזם, הנון פולר, מגלה כי עולמו "האמיתי", הינו למעשה עולם מדומה נוסף, ומשאיר על כך הודעה במכונה לשותפו, דאגלס הול, מתוך חשש שינסו להשתיקו. אולם, לאחר שהוא משאיר את ההודעה בידי הברמן במועדון בו הוא נמצא, פותח הברמן, אשטון, את המעטפה. כאשר הוא מתנתק מן המכונה, הולך פולר לבר בעיר, ומתקשר לדאגלס על מנת להשאיר לו הודעה, אולם קוטע את דבריו באמצע, ויוצא מן הבר עם אדם שהגיע לשם. למחרת, מתעורר דאגלס בדירתו, ותוך שהוא שומע את הודעות המזכירה האלקטרונית, הוא מגלה טיפות דם בכיור, וחולצה מוכתמת בדם בסל הכביסה. לאחר מכן, הוא מתוחקר על ידי הבלש מקביין, החושד בו כי הוא זה שרצח את פולר. דאגלס מכחיש את הדברים, אולם מגלה כי יותר ויותר סימנים (כמו הברמן שזוכר אותו מליל הדקירה, ולוחיות הרישוי של מכוניתו, שצולמו בזירה באותו ערב) מצביעים על כך שהוא הרוצח. הוא נדהם לא פחות לגלות כי לפולר ישנה בת, ג'יין, ואף חש כי הוא מכיר אותה ממקום כלשהו. על כן, הוא מחליט לנסות ולחפש במכונה את ההודעה שהשאיר פולר, ומתחבר לדמות שנוצרה עבורו, ג'ון פרגוסון העובד בבנק. הוא מגלה כי פולר ניצל את המכונה על מנת להתרועע עם בחורות. לאחר שהוא איננו מצליח לגלות את ההודעה, הוא מנסה לגרום לדמות בה השתמש פולר, מר גרירסון, להיזכר בכך. המאמץ נושא פרי, והוא מגלה כי אשטון הינו זה המחזיק במכתב. אשטון מגלה לו את תוכנו של המכתב, ודאגלס מתפלא מדוע שפולר יספר לו על מגבלות ההדמיה הידועות לו מכבר. איש המחשבים, ויטני, מצליח לשלוף את דאגלס מן המכונה, בזמן שאשטון (שנוצר בדמותו), מנסה להטביע את דאגלס. דאגלס מבין, לאחר שהוא מגלה כי ג'יין אינה אלא עובדת סופר בשם נטשה מולינרו, כי למעשה - ג'יין היא המשתמשת של נטשה, כשם שהוא השתמש בג'ון פרגוסון, ופולר בגרירסון. הוא נוסע, על פי הכתוב במכתב, למקום מרוחק, ומגלה את מגבלות ההדמיה שהכיר - בעולמו שלו. בהמשך הסרט, מתגלה כי אם נהרג אדם בהדמיה, התודעה שעמה הוחלף נותרת בדמותו ה'אמיתית', ובאופן זה מגלה דאגלס גם את העולם האמיתי, בו נוצרה ההדמיה של עולמו.

יש לציין כי במקביל לסרט זה, הופצו בשנת 1999 שני סרטים נוספים, העוסקים במציאות מדומה ובשיתוף התודעה למערכות מחשב, והם מטריקס ו-אקזיסטנז.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]