הקורפוס האוסטרלי הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חיילי הקורפוס מסתערים על עמדה יפנית בוויוואק, 1945

הקורפוס האוסטרלי הראשון היה היחידה הלוחמת העיקרית בצבא אוסטרליה במהלך מלחמת העולם השנייה. תחת פיקודו נמצאו בזמנים שונים דיוויזיות אוסטרליות שונות, וכן דיוויזיות של מדינות אחרות מבעלות הברית. בין 1940 ל-1942 לחם הקורפוס בזירת המזרח התיכון, ובין 1942 ל-1945 לחם בחזית האוקיינוס השקט כיחידת מסגרת לכל צבאות היבשה של בעלות הברית באזור דרום מערב האוקיינוס השקט.

ייסוד הקורפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורפוס נוסד במלבורן ב-11 באפריל 1940 על מנת לאחד ולפקח על דיוויזיות הקו הראשון של "הכוח האוסטרלי הקיסרי השני" ((the Second Australian Imperial Force (2nd AIF)), כינויו של כוח המתנדבים שהתנדב להילחם מחוץ לגבולות אוסטרליה במלחמת העולם השנייה. על פי חוק ההגנה (Defence Act) האוסטרלי מ-1903, לא ניתן היה להורות לחייל לשרות מחוץ לגבולות אוסטרליה אלא אם כן התנדב לכך, לכן הוקם כוח שכולו מתנדבים. מפקד ה-AIF, לויטננט גנרל תומאס בליימי מונה למפקד הקורפוס.

לחימה במזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליימי קבע את מפקדתו בארץ ישראל ב-10 ביוני 1940. הקורפוס קיבל את הפיקוד על אזור קירנאיקה בלוב ב-16 בפברואר 1941 והחליף את הקורפוס הבריטי ה-13.

בעקבות ההחלטה להתערב במלחמת איטליה-יוון הועברה מפקדת הקורפוס ליוון באפריל 1941. הקורפוס פיקד על הדיוויזייה האוסטרלית ה-6, הדיוויזייה הניו זילנדית ה-2, הדיוויזייה היוונית ה-12 והבריגדה הבריטית המשוריינת ה-1. ב-12 באפריל הוחלט לקרוא לקורפוס קורפוס "אנזא"ק", על שם העוצבות האוסטרליות והניו זילנדיות שהצטיינו במלחמת העולם הראשונה. בעלות הברית נחלו תבוסה קשה לאחר ההתערבות הגרמנית ביוון, והקורפוס עזב את יוון ב-23 באפריל 1941.

ביוני 1941 השתתף הקורפוס, בפיקודו של ג'ון לאווראק במערכה בסוריה ובלבנון לצד צבא צרפת החופשית ויחידות נוספות מחבר העמים הבריטי. הקורפוס סייע בגירוש אנשי צרפת של וישי מסוריה ולבנון. תחת פיקודו נמצאו הדיוויזייה האוסטרלית ה-7, דיוויזיית הרגלים הבריטית ה-6, הדיוויזייה הקלה ה-1 של צבא צרפת החופשית, וקבוצת החטיבות ההודית ה-5.

הלחימה באוקיינוס השקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הצטרפות יפן למלחמה, בדצמבר 1941 והעמדת אוסטרליה עצמה בסכנת פלישה, הוחזרו בתחילת 1942 הדיוויזייה ה-6 והדיוויזייה ה-7 לזירת האוקיינוס השקט, על מנת להגן על האי מן הפלישה הצפויה. הדיוויזייה ה-9 נותרה במזרח התיכון, ולאחר מכן לחמה במסגרות אחרות מחוץ לקורפוס, והצטיינה בקרב אל עלמיין הראשון.

על פי בקשת הממשלה הבריטית נשלחו הדיוויזיות ה-6 וה-7 ליאווה בסוף ינואר, בצירוף גדודי נ"מ וקשר. בטרם הגיעו לשם נפלו איי הודו המזרחית ההולנדים בידי היפנים. בנסיבות דרש צ'רצ'יל כי הדיוויזיות תופנינה אל דרום מזרח אסיה, וראש ממשלת אוסטרליה, ג'ון קרטין דרש כי תוצבנה באוסטרליה. בסופו של דבר מוקמה מפקדת הקורפוס באוסטרליה, והדיוויזייה ה-6 נשלחה כחיל מצב לציילון.

עד לתום המלחמה היו היחידות הלוחמות העיקריות של הקורפוס הדיוויזייה ה-6, הדיוויזייה ה-7 והדיוויזייה ה-9 ששבה ללחום תחת פיקודו של הקורפוס בינואר 1943. יחידות אלו לחמו במערכה בגינאה החדשה ובקרב בורנאו. לאחר סיום המלחמה ושחרור רוב החיילים המתנדבים, פורק הקורפוס.

מפקדי הקורפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]