סרי לנקה
| הרפובליקה הדמוקרטית הסוציאליסטית של סרי לנקה | |||||
|
|||||
| המנון לאומי: סרי לנקה מת'ה | |||||
.svg) |
|||||
| יבשת | אסיה | ||||
| שפה רשמית | סינהלה, טמילית, אנגלית | ||||
| עיר בירה | קולומבו, סרי ג'ייוורדנפורה-קוטה [1] |
||||
| העיר הגדולה ביותר | קולומבו | ||||
| משטר | רפובליקה | ||||
| ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא מהינדה ראג'פקסה רטנסירי ויקרמניאקה |
||||
| הקמה - עצמאות - תאריך |
מהממלכה המאוחדת 4 בפברואר 1948 |
||||
| שטח[2] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
65,610 קמ"ר 122 בעולם 1.3% |
||||
| אוכלוסייה[3] (הערכה ליולי 2013) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
21,675,648 נפש 57 בעולם 330.37 נפש לקמ"ר 39 בעולם |
||||
| תמ"ג[4] (הערכה לשנת 2012) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
126,200 מיליון $ 65 בעולם 5,822 $ 146 בעולם |
||||
| מדד הפיתוח האנושי[5] (2012) - דירוג עולמי |
0.715 92 בעולם |
||||
| מטבע | רופי סרי לנקי (LKR) | ||||
| אזור זמן | UTC +6 | ||||
| סיומת אינטרנט | .lk | ||||
| קידומת בינלאומית | 94+ | ||||
הרפובליקה הדמוקרטית הסוציאליסטית של סרי לנקה (נודעה כציילון או סיילון לפני שנת 1972) היא מדינת אי טרופית ליד החוף הדרום-מזרחי של תת היבשת ההודית. נודעה בימים עברו כלנקה, לנקהדוויפה (שמשמעה "אדמה זוהרת" בסנסקריט), טפרובנה וסרנדיב (נגזרת מהשם בסנסקריט סינהלה-דוויפה) וסלן. האי קיבל את השם "ציילון" (Ceylon) בתקופה הקולוניאלית. שמה הנוכחי, סרי לנקה, מורכב מצמד מילים בסנסקריט: "שרי" שפירושו קדוש, ו"לנקה" שפרושו אי. סרי לנקה הוא האי ה-25 בגודלו בעולם.[6]
תוכן עניינים |
היסטוריה[עריכה]
הנוסע הוונציאני מארקו פולו מזכיר את סרי לנקה ביומן מסעותיו כ"אי האבנים היקרות". שכנו בה מכרות אודם ואזמרגד, אבני החן האיכותיות בעולם. קובלאי חאן שלח את מארקו פולו לקנות מאת המלך שרידים מקודשים של בודהה. שם חזה מארקו באבן אודם ענקית כתפוח גדול.
 |
ערך מורחב – הסכסוך הסינהאלזי-טאמילי |
פוליטיקה[עריכה]
חוקת סרי לנקה מצהירה כי סרי לנקה היא רפובליקה דמוקרטית סוציאליסטית. שיטת הממשל היא מיזוג של השיטה הנשיאותית והשיטה הפרלמנטרית.
החל מהתיקון לחוקה שהועבר בשנת 1978 משמש נשיא סרי לנקה כראש המדינה, מפקד הצבא וכן מתפקד כראשה של הממשלה, אם כי סגנו הוא זה שמכהן בתפקיד הרשמי ראש הממשלה. בסמכות הנשיא גם לפזר את הפרלמנט. הבחירות לנשיאות נערכות כל שש שנים. בית המחוקקים היחיד הוא הפרלמנט שנבחר על ידי כל אזרחי המדינה ויכול להדיח את הנשיא ברוב של שני שליש.
הפוליטיקה בסרי לנקה עמדה במשך רוב שנותיה של המדינה בצל הסכסוך הפנימי העקוב מדם בין הרוב הסינהלזי למיעוט הטאמילי.
כלכלה[עריכה]
כלכלת סרי לנקה מתבססת בעיקרה על החקלאות, הגידולים העיקריים הם תה, גומי, קוקוס ואורז. אורז בסרי לנקה אינו מספיק לצורכי האוכלוסייה וסרי לנקה מייבאת אורז מחו"ל.
בתעשייה מועסקים כ-21 אחוזים מכוח העבודה והיא תורמת כ-15 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי. ענפי התעשייה העיקריים הם, מוצרי קרמיקה, מוצרי נפט, שמני מאכל, דשנים ומלט. רוב המפעלים הגדולים נמצאים בבעלות הממשלה. בסרי לנקה אוצרות טבע שונים, ובהם גרפיט, טיטניום ופוספטים. הלחימה ופיגועי הטרור באי הרתיעו משקיעים ממנו.
הכוח ההידרואלקטרי של הנהרות, מייצר כמעט את כל תצרוכת החשמל במדינה.
סרי לנקה משופעת בחופים יפים, אתרים ארכאולוגיים ואתרים תיירותיים שונים והתיירות יכולה הייתה להיות חלק נרחב בכלכלת האי, ואולם הסכסוך עם הטאמילים מנע את התפתחותה. בשנים האחרונות המגמה משתנה.
גאוגרפיה[עריכה]
האי סרי לנקה שוכן באוקיינוס ההודי דרום מערבית למפרץ בנגל ודרום מזרחית לים הערבי. בין האי לתת היבשת ההודית מפריד מפרץ מנאר ומצר פלק.
פני הקרקע של האי עולים מגובה פני הים בהדרגה אל ההרים הנמצאים במרכז חלקו הדרומי של האי. הפסגה הגבוהה ביותר באי היא פסגת ההר "פידורוטלגלה" שמתנשא לגובה של 2524 מטר, נהרות האי הם קצרים וכולם נובעים באזור ההררי שבמרכז וזורמים אל הים שמסביב בצורת מניפה. רצועה של איים רדודים פזורה במיצר מנר המפריד בין האי לבין תת-היבשת ההודית, איים אלה קרואים "גשר אדם" ועליהם נבנה גשר רכבת המחבר את האי עם הודו.
אקלים[עריכה]
האקלים בסרי לנקה הוא אקלים משווני. ההבדלים בין הטמפרטורות בעונות השנה השונות אינם גבוהים. כמות המשקעים השנתית נעה בין 1,000 מילימטרים בקירוב בצפון ובמזרח המדינה ל-3,750 מילימטרים בדרום-מערב המדינה. רוב הגשמים יורדים במרץ-מאי וספטמבר-דצמבר.
דמוגרפיה[עריכה]
נכון ל-2005 אוכלוסיית סרי לנקה היא בת יותר מ-20 מיליון אזרחים. אחוז גידול האוכלוסין הוא כ-0.89% בשנה.
הקבוצה האתנית הגדולה בסרי לנקה היא סינהלים, המהווים כ-73.8 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית. הם צאצאיהם של מתיישבים שהגיעו אל האי מצפון הודו בערך בשנת 500 לפני הספירה.
הקבוצה האתנית השנייה בגודלה היא קבוצת הטאמילים הסרי-לנקים, שמונה כ-13.9 אחוזים מכלל האוכלוסייה. הם צאצאיהם של מאות אלפי טאמילים שהובאו לאי על ידי הבריטים במאה ה-19, ממדינת טאמיל נאדו שבדרום הודו, כדי לעבוד במטעים הרבים בסרי לנקה.
קבוצות אתניות נוספות בסרי לנקה הן מוּרים סרי-לנקים (7.2% מהאוכלוסייה), טאמילים הודים (4.6%), וכן מלאים ואחרים.
הדת הנפוצה ביותר בסרי לנקה היא הדת הבודהיסטית, אליה משתייכים כ-73.7 אחוזים מהאוכלוסייה. דתות אחרות בסרי לנקה הן הינדואיזם (10.9% מהאוכלוסייה), אסלאם (7.6%) ונצרות (6.2%).
השפה הרשמית בסרי לנקה היא סינהלית, אותה דוברים 74% מהאוכלוסייה. השפה הטאמילית מדוברת בקרב 18% מהאוכלוסייה. עד 1956 הייתה האנגלית השפה הרשמית בסרי לנקה, והיא מדוברת כיום על ידי 10% מהאוכלוסייה.
פרובינציות[עריכה]
|
ערך מורחב – מחוזות סרי לנקה |
בסרי לנקה יש 9 מחוזות:
- המחוז המרכזי
- המחוז המזרחי
- המחוז הצפוני
- המחוז הצפון מרכזי
- המחוז הצפון מערבי
- מחוז סברגמווה
- המחוז הדרומי
- המחוז המערבי
- המחוז אובה
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- GOSL האתר הרשמי של ממשלת סרי לנקה
- Parliament האתר הרשמי של הפרלמנט
- סרי לנקה- קללת האי המבורך, במסע אחר
- נציגויות סרי לנקה מעבר לים
- משלחות דיפלומטיות בסרי לנקה
- תולדות הסכסוך בסרי לנקה
- סרי-לנקה: הסכסוך המדמם עוד לא קרוב לסופו מתוך האתר של תנועת מאבק סוציאליסטי
- חוקת סרי לנקה
- רומש גונסקרה, סרי לנקה: הקץ לנשק, באתר הארץ, 22/05/09
- אטלס ידיעות אחרונות מ-2002
- הטייגרים הטמילים מאתר צור שיזף
- שלמה כרמל, בין קניונים למקדשים: טיול בסרי לנקה, באתר nrg מעריב, 24 במאי 2011
הערות שוליים[עריכה]
- ^ הבירה החוקתית היא סרי ג'ייוורדנפורה-קוטה
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 באתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
- ^ Largest Islands of the World, באתר WorldIslandInfo.com
| מדינות אסיה | |||
|---|---|---|---|
|
חבר העמים הבריטי  |
||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינות חברות |
|
 |
||||
| חברות לשעבר | ||||||
| נושאי משרה | ||||||
| אירועים וסמלים | ||||||
| מסמכי יסוד |
הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו |
|||||
 |
||
|---|---|---|
| צפון אפריקה |
אגוז (1506-1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458-1550) • ארזילה (1471-1550, 1577-1589) • אזמור (1513-1541) • סאוטה (1415-1640) • מזאגאן (1485-1550, 1506-1769) • אסואירה (1506-1525) • ספים (1488-1541) • אגאדיר (1505-1769) • טנג'יר (1471-1662) • ואדאן (1487-אמצע המאה ה-16) |
|
| אפריקה שמדרום לסהרה: |
אקרה (1557-1578) • אנגולה (1575-1975) • אנובון (1474-1778) • ארגן (1455-1633) • קבינדה (1883-1975) • כף ורדה (1642-1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482-1637) • ביוקו (1478-1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482-1642) • גינאה ביסאו (1879-1974) • מלינדה (1500-1630) • מומבסה (1593-1698, 1728-1729) • מוזמביק (1501-1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505-1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680-1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753-1975 • סוקוטרה (1506-1511) • זנזיבר (1503-1698) • זיגינשור (1645-1888) |
|
| מערב אסיה: |
בחריין (1521-1602) • הורמוז (1515-1622) • מאסקט (1515-1650) • בנדר אבאס (1506-1615) |
|
| תת היבשת ההודית: |
ציילון הפורטוגזית (1518-1658) • לקשאדוויפ (1498-1545) • האיים המלדיביים (1518-1521, 1558-1573) • וסאי-ויראר (1535-1739); מומבאי (1534-1661); קז'יקוד (1512-1525); קנאנור (1502-1663); צ'אול (1521-1740); צ'יטגונג (1528-1666); קוצ'י (1500-1663); קנור (1536-1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779-1954); דמאן (1559-1962); דיו (1535-1962); גואה וגואה העתיקה (1510-1962); הוגלי (1579-1632); נגפטינאם (1507-1657); פוליקאט (1518-1619); פאליפורם (1502-1661); סלסט (1534-1737); מצ'יליפטנאם (1598-1610); מנגלור (1568-1659); סוראט (1540-1612); טהואוטהוקודי (1548-1658); סן תומא דה מליאפור (1523-1662; 1687-1749) |
|
| מזרח אסיה: |
איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה-16 עד המאה ה-19) • מקאו (1557-1999) • מקאסאר (1512-1665) • מלאקה (1511-1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576-1605, טרנאטה 1522-1575, טידורה 1578-1650) • נגסאקי (1571-1639) • טימור הפורטוגזית (1642-2002) |
|
| צפון אמריקה: |
ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501-1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) |
|
| מרכז ודרום אמריקה: |
ברזיל (1500-1822) • ברבדוס (1536-1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808-1822) • גיאנה הצרפתית (1809-1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680-1777) |
|
| מדיירה והאיים האזוריים |
שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. |
|
