הרכבת פונקציות
במתמטיקה, ההרכבה של פונקציות היא פונקציה המתקבלת מהפעלת פונקציות בזו אחר זו.
ובאופן פורמלי: אם
פונקציה מ-
ל-
ו-
פונקציה מ-
ל-
, אז ההרכבה
(בסדר זה) היא הפונקציה מ-
ל-
המוגדרת לפי
. ההרכבה מוגדרת בתנאי שהטווח של הפונקציה הראשונה (
) מוכל או שווה לתחום של הפונקציה השנייה (
).
תכונות [עריכה]
התכונה החשובה ביותר של הרכבת פונקציות היא האסוציאטיביות של הפעולה: אם אפשר להרכיב את
על
ואת
על
, אז
. בזכות תכונה זו, והעובדה שלמערכות של פונקציות יש תפקיד מרכזי כל-כך במתמטיקה, מרבית הפעולות במבנים אלגבריים, ובראשם החבורות, הם אסוציאטיביים. לדוגמה, אוסף כל הפונקציות מקבוצה X לעצמה הוא מונויד. פונקציה שהיא חד-חד-ערכית ועל היא הפיכה: קיימת
כך שההרכבות
ו-
הן פונקציית הזהות על
.
הרכבה של פונקציות ממשיות [עריכה]
הרוב המכריע של הפונקציות המופיעות בחישובים מדעיים מתקבלות כהרכבות של פונקציות יסודיות; הרכבות כאלה נקראות פונקציות אלמנטריות. למשל, הפונקציה
היא ההרכבה
כאשר
ו-
.
גבול של הרכבת פונקציות ממשיות: אם
ו-
פונקציות שעבורן
וכן גם
(עבור
כלשהם), אז הגבול של הרכבת הפונקציות
קיים ושווה ל-
אם מתקיים לפחות אחד משני התנאים הבאים: g רציפה ב-
(כלומר
) או שקיימת סביבה מנוקבת של
שבה
. שני תנאים אלו מספיקים אך לא הכרחיים.
כלל השרשרת קובע את הנגזרת של הרכבת פונקציות, באופן התלוי בנגזרות של המרכיבים.
, הרכבה של