הרפובליקה הלמקו-רוסינית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל הרפובליקה הלמקו-רוסינית
מפת גליציה בחלוקה למחוזות משנת 1914

הרפובליקה הלמקו-רוסיניתרותנית: Ruska Lemkivska Respublyka) הייתה ישות מדינית קצרת ימים שהוקמה בתום מלחמת העולם הראשונה לאחר התפרקותה של האימפריה האוסטרו-הונגרית במערב גליציה. היא התקיימה מדצמבר 1918 ועד מרץ 1920.

ב-5 בדצמבר 1918 התאספו בכפר פלורינקה שבמחוז גריבוב במערב גליציה כ-500 רותנים שייצגו 130 כפרים ממערב חבל למקו (Lemkivshchyna). בפגישה נכחו גם נציגים של הרותנים מרותניה הקרפטית, (שהייתה אז חלק מצ'כוסלובקיה), רותנים מארצות הברית ופקיד מחוז גריבוב מהממשל הפולני. בישיבה הוקמה מועצה לאומית (Ruska Rada) ונבחר ראש המועצה דוקטור ירוסלב קצ'מארצ'יק (Iaroslav Kachmarchyk). המועצה הלאומית הכריזה על הקמת הרפובליקה הלמקו-רוסינית, הוקם משמר לאומי והוחל בהקמת תשתית חינוכית וכלכלית. כיוון שהממשלה הפולנית קיוותה לשיתוף פעולה עם הרפובליה כנגד הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה היא סיפקה מבני ציבור לרפובליקה וחימשה את המשמר הלאומי. כינוס זה בא בעקבות כינוס דומה במזרח חבל למקו שבו הוחלט על הקמתה של הרפובליקה הקומנצית שהייתה בעלת אוריינטציה פרו-אוקראינית ושאפה לאיחוד עם הרפובליקה העממית של מערב אוקראינה. הרפובליקה הלמקו-רוסינית הייתה בעלת אוריינטציה פרו-רוסית ושאפה לאיחוד כל גליציה תחת ממשל רוסי דמוקרטי (כפי שהיה בחורף 1914-15 ). ב-13 בדצמבר נערכה ישיבה בסאנוק עם מנהיגים פרו-רוסיים אחרים מגליציה ונחתם מזכר הדוחה כל תביעה זרה על גליציה למעט זו הרוסית.

בגלל מלחמת האזרחים ברוסיה באותה עת נראה היה שסיפוח לרוסיה הוא בלתי אפשרי, לכן עלה הרעיון ליצור איחוד עם חבל למקו המזרחי ועם הרותנים בקרפטיה הרותנית. איחוד זה אמור היה להסתפח לצ'כוסלובקיה. בינואר ובמרץ 1919 נערכו מספר פגישות מקומות שונים בגליציה ולבסוף הוכן מזכר שהוגש ב-20 באפריל על ידי יושב ראש המועצה הלאומית הקרפטית-רותנית (דוקטור בסקיד) לועידת השלום בפריז. באותה עת נפגש מנהיג הרפובליקה קצ'מארצ'יק עם ראש הממשלה הפולני והשיג ממנו ערבויות שפולין לא תפעל לשינוי המצב בשטח באופן חד-צדדי לפני שוועידת השלום תקבל החלטה בנושא. למרות זאת הצבא הפולני פיזר הפגנות בחבל למקו. בסוף אפריל אף נעצר הכומר יורצ'אקביץ' (Iurchakevych) על פעילותו למען איחוד עם צ'כוסלובקיה.

במאי 1919 הכריזו הרותנים מדרום לקארפטים באוז'הורוד על רצונם באיחוד עם צ'כוסלובקיה. במהלך שבוע נערכו שיחות המועצה הלאומית הרותנית במקום ובו הודיעו נציגי למקו על רצונם להצטרף לאיחוד זה. אבל גרגורי זטקוביץ', שהיה מאוחר יותר המושל הראשון מטעם צ'כוסלובקיה ברותניה הקרפטית התנגד לאיחוד חבל למקו עם רותניה הקרפטית.

ביוני התירה ועידת השלום לפולין לפרוס את צבאה בכל גליציה באופן זמני, עד לקבלת החלטה עקרונית בעניין הגבולות.

בראותו שהזירה הבינלאומית פועלת לרעתו כינס קצ'מארצ'יק ב-12 במרץ 1920 קונגרס בפלורינקה שבו השתתפו כל נציגי חבל למקו. בכינוס הוקמה רשמית ממשלה ומונו נשיא (קצ'מארצ'יק) ושרי חוץ וחקלאות. הקונגרס ביקש מהממשלה לפנות לצ'כוסלובקיה ולפעול למען איחוד עם רותניה הקרפטית. מכיוון שבין פולין וצ'כוסלובקיה היו מספר מחלוקות אחרות בענייני גבולות לא שאפה אף אחת מהמדינות לסבך את המצב עוד יותר, לכן עד סוף מרץ עצרו הפולנים את ממשלת למקו ונשיאה. בכך הקיץ הקץ על הרפובליקה הלמקו-רוסינית לאחר 16 חודשים בהם התקיימה. הגבול המזרחי של פולין עם ברית המועצות נקבע בהסכם ריגה ב-18 במרץ 1921.

ביוני 1921 העמידו הפולנים את הנשיא וחברי הממשלה של הלמקו למשפט על בדלנות וחתרנות אנטי-פולנית, אולם כולם זוכו.

במרץ 1923 החליטו מדינות ההסכמה שגליציה כולה תשאר בריבונות פולנית ולא ניתנו כל זכויות אוטונומיות למיעוטים בחבל.

עד היום לא ברור מה היו גבולותיה של הרפובליקה הלמקו-רוסינית ובאיזו מידה שלטה באופן מעשי ומנהלתי בשטח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]