השלכה (פסיכולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בפסיכואנליזה, השלכה (פרויקציה) היא מנגנון הגנה אישי שבו משליך האדם את הצדדים השליליים באישיותו אל עבר העולם שמחוצה לו, ומייחס אותם לאנשים אחרים, ובכך יכול להתעלם מראיית תכונותיו ודחפיו השליליים. הפסיכולוג אריק אריקסון טען כי אף שההשלכה בדרך כלל מעוותת ומלאה איבה ופחד, יש בה גרעין של משמעות עמוקה, שלא במקרה האדם המשליך מייחסה לאובייקט המושלך.

פסיכולוגים פיתחו מספר שיטות של איבחון ההשלכה של באמצעות הצגת גירוי רב משמעי שעל הנבחן להציג לו פירוש, כאשר ההנחה היא שהפירוש ישקף דבר מה על נותן הפירוש. רוב מבחני ההשלכה מבוססים על הפסיכולוגיה הפסיכואנליטית. הם מורכבים מגירויים מעורפלים, המאפשרים לאדם מרחב תגובה גדול. הנחת היסוד במבחנים אלה גורסת כי רגשותיו של האדם, יצריו, עמדותיו, משאלותיו וצרכיו, מושלכים על הגירויים העמומים ותגובותיו הן לפיכך ביטוי לעולמו הפנימי והלא מודע.

בתרפיה התבנית מבית מדרשו של פרידריך פרלס, החלום מוצג כתהליך של השלכה, שבה דמויות בחלום מסמלות צדדים שונים באישיותו של האדם. פרלס איננו רואה בחלום מבחן אישיות אלא מנצל אותו כנקודת מוצא להגברת המודעות העצמית של האדם. פרופ' יצחק לוין טוען כי אפשר לראות בחלום, מבחן השלכה אידאלי, מכיוון שהחולם מספק הן את הגירוי והן את תגובתו לגירוי‏‏.‏[1]

תפיסה זו של מנגנון ההשלכה, מוזכרת אצל חז"ל בתלמוד, "כל הפוסל – במומו פוסל", שם מסופר שמי שקורא לאחרים עבדים הוא בעצמו עבד.‏‏‏[2]

אוסוואלד שפנגלר ובעקבותיו אריק אריקסון סברו כי תופעת האנטישמיות היא בעיקרה עניין של השלכה. אנשים שיש להם חלומות של כיבוש העולם ושליטה בו מאחורי מסוה של עליונות אינטלקטואלית, כמו הגרמנים הנאציונל-סוציאליסטים והרוסיים הבולשביקים, אשר השליכו תפיסה זו על היהודים.‏‏‏[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק לוין, הפסיכולוגיה של החלום, עמ' 112‏
  2. ^ ‏תלמוד בבלי מסכת קידושין ע ב‏
  3. ^ ‏אריק אריקסון, ילדות וחברה, עמ' 266‏ ואילך