השערת ברטראן
השערת ברטראן היא משפט שניסח לראשונה המתמטיקאי הצרפתי ז'וזף ברטראן בשנת 1845, בצורת השערה. לפי טענה זו, לכל מספר טבעי n הגדול מ-3, קיים לפחות מספר ראשוני אחד בקטע
. ניסוח אחר ו"אלגנטי" יותר של ההשערה, אם כי חלש יותר, הוא: לכל מספר טבעי n הגדול מ-1, קיים לפחות מספר ראשוני אחד בקטע
.
ברטראן העלה השערה זו לראשונה ב-1845, ואף וידא את תקפותה לכל n טבעי קטן מ-3 מיליון. למעשה השם "השערה" אינו מתאר נכונה טענה זו, שכן בשנת 1850 הציג המתמטיקאי הרוסי פפנוטי צ'בישב הוכחה מלאה לטענה, ועל כן היא בגדר משפט. לפיכך, היא נקראת לעתים "משפט ברטראן-צ'בישב" או "משפט צ'בישב". המתמטיקאי ההודי סריניוואסה רמנוג'אן הציג בשנת 1919[1] הוכחה פשוטה יותר למשפט, הנעזרת בתכונות של פונקציית גמא, ופאול ארדש הציג בשנת 1932 הוכחה פשוטה מזו, הנעזרת בפונקציית צ'בישב[2] ובמקדמים בינומיים.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הוכחתו של רמנוג'אן, שהוצגה בז'ורנל איגוד המתמטיקה ההודי בשנת 1919
- ^ פונקציית צ'בישב מסומנת
וערכה
, כאשר האינדקס p רץ על מספרים ראשוניים בלבד
וערכה
, כאשר האינדקס p רץ על מספרים ראשוניים בלבד