וולדמר מוביץ
| לידה |
31 במאי 1889 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
11 באפריל 1951 (בגיל 61) פרייבורג, גרמניה המערבית |
| תפקידים |
רופא, רופא פנימי, קרדיולוג |
| הנצחה | על שמו נקראים שני הסוגים השונים של הפרעות חסם הולכה עלייתי-חדרי מדרגה שנייה |
  | |
וולדמר מוביץ (באנגלית: Woldemar Mobitz; 31 במאי 1889 - 11 באפריל 1951) היה רופא רוסי-גרמני[1]. על שמו נקראים שני הסוגים השונים של הפרעת קצב הלב חסם הולכה עלייתי-חדרי מדרגה שנייה[2].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוביץ נולד ב-31 במאי 1889 בסנט פטרסבורג, רוסיה. הוא למד בתיכון מקומי במיינינגן שבמדינת תורינגיה בגרמניה, שם סיים את לימודיו ב-1908. לאחר מכן למד רפואה באוניברסיטאות בפרייבורג ובמינכן, שם הוסמך לדוקטור לרפואה ב-1914. במהלך לימודיו תרם לחקר מחלת גרייבס.
לאחר סיום לימודיו החל לעבוד במחלקות כירורגיות בברלין ובהאלה ובמחלקות לרפואה פנימית בבתי החולים האוניברסיטאיים במינכן ובפרייבורג. בזכות מחקריו בנושאי חסמי הולכה לבביים הועלה מוביץ לדרגת מרצה בכיר. בשנת 1928, לאחר כהונה של 4 שנים, מונה מוביץ לראש המחלקה לרפואה פנימית בפרייבורג. ב-1943 מונה לדירקטור של בית חולים במגדבורג, תפקיד בו שימש עד לכיבוש העיר על ידי הצבא האדום ב-1945.
מוביץ עסק ברפואה פנימית עם דגש על קרדיולוגיה. עיקר פרסומו נבע מסדרת מאמרים אותם פרסם בין השנים 1924–1928, אשר עסקו בסוגים שונים של חסמי הולכה עלייתיים-חדריים. מוביץ הבדיל בין שני סוגים שונים של חסם הולכה עלייתי חדרי מדרגה שנייה וחילק אותם על בסיס מאפייניהם האלקטרוקרדיוגרפיים וההשלכות הפרוגנוסטיות שלהם. על פי החלוקה שקבע מוביץ, "חסם הולכה עלייתי חדרי מדרגה שנייה סוג 1", הוא מצב המתאפיין בהתארכות הדרגתית של מרווח PR בתרשים הא.ק.ג., עד ל"נפילה" של אחד ממכלולי ה-QRS. "חסם הולכה עלייתי חדרי מדרגה שנייה סוג 2" לעומת זאת, מתאפיין ב"נפילה" של מכלול QRS, ללא התארכות מרווח PR שקדמה לו. שני סוגי חסמי ההולכה נקראים על שמו - "מוביץ סוג 1" ו"מוביץ סוג 2".
על שמו מוענק "פרס המחקר על שם וולדמר מוביץ למחקרים בתחום הפרעות קצב לב" על ידי האיגוד הגרמני לקרדיולוגיה (Deutsche Gesellschaft für Kardiologie).