וולטר קרייזלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וולטר קרייזלר (צילום מ-8 באוקטובר 1937)

וולטר פרסי קרייזלראנגלית: Walter Percy Chrysler;‏ 2 באפריל 1875 - 18 באוגוסט 1940) תעשיין אמריקני, מחלוצי תעשיית הרכב העולמית.

קרייזלר נולד בעיירה ואמגו, בקנזס. הקריירה שלו בענף הרכב החלה כאשר חברת הרכבות האמריקנית החליטה להיכנס לענף ייצור המכוניות. קרייזלר היה מנהל המפעל. לחברת הרכבות הייתה הצלחה מסוימת בענף מרוצי המכוניות, אך היא לא הצליחה בענף המכירות. קרייזלר עזב את החברה וקיבל משרה בחברת הרכב ביואיק, בשנת 1911. שנתיים לאחר מכן עזבה חברת הרכבות האמריקנית את ענף ייצור המכוניות. בשנת 1919 התפטר קרייזלר מחברת ביואיק ובשנת 1921 רכש את חברת "מקסוול מוטור קומפני" שהייתה נתונה בקשיים. קרייזלר קרא לחברה בשם "קרייזלר קורפוריישן" (תאגיד קרייזלר), בשנת 1925. בנוסף למותג "קרייזלר" ייצר אף מכוניות תחת המותגים פלימות' ודה סוטו.

בשנת 1928 מימן את בניית גורד השחקים הגבוה בעולם באותה התקופה, אשר נקרא "בניין קרייזלר" בניו יורק אותה השנה היו האדריכלים בניו יורק בתחרות ביניהם על בניית גורד השחקים הגבוה בעולם. קרייזלר שכר את שירותיו של האדריכל ויליאם ון אלן, אשר תכנן בניין בסגנון אר-דקו, כאשר עליו מתנוסס חוד בגובה של כ-38 מטר. כתוצאה מכך, לאחר בניית הבניין היה זה לא רק הבניין הגבוה בעולם, אלא גם המבנה הגבוה בעולם, בגובה 319 מטר. הבניין החזיק בתואר זה פחות משנה, עד לבניית בניין אמפייר סטייט, שגובהו 381 מטר. קרייזלר התאכזב מאבדן התואר עד כדי כך שסירב לשלם לון אלן את שכרו. הבניין הוא דוגמה יפה לאמנות האר-דקו באדריכלות. הקישוטים על המגדל נועדו להזכיר את כיסויי הגלגלים (טאסות) על מכוניות קרייזלר. תקופת האר-דקו באדריכלות ניו יורק, אשר הבניין הינו הדוגמה הידועה ביותר שלה, נחשבת לתקופה היפה ביותר בתולדותיה של ניו יורק מבחינה אדריכלית.

בשנת 1928 זכה קרייזלר בתואר איש השנה של השבועון טיים.

תאגיד קרייזלר עבר שינויים רבים במשך השנים. לאחר רכישת "אמריקן מוטורס" ייצר התאגיד את המותגים "ג'יפ" ו"איגל". למרות שייצור המותגים מקסוול, דה סוטו, AMC, איגל ופליימות' הופסק, המשיך תאגיד קרייזלר להיות בין שלושת יצרני המכוניות המובילים בארצות הברית, עד שהתמזג בשנת 1998 עם התאגיד הגרמני דיימלר-בנץ, ליצירת החברה "דיימלר-קרייזלר".

ולטר קרייזלר הלך לעולמו בשנת 1940. לפני מותו פרסם אוטוביוגרפיה בשם "חייו של עובד אמריקני".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]