ויליאם אדוארד פרוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם אדוארד פרוסט
William Edward Frost
לידה ספטמבר 1810
סארי, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 ביוני 1877 (בגיל 66)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה המלכותית לאמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, הדפס עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות ציור ויקטוריאני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ויליאם אדוארד פרוסטאנגלית: William Edward Frost‏; ספטמבר 18104 ביוני 1877) היה צייר אנגלי בתקופה הוויקטוריאנית. בין הבודדים בתקופתו שהקדיש את עבודתו לציור העירום הנשי.[1]

ביוגרפיה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוסט התחנך בבית הספר של האקדמיה המלכותית לאמנויות, החל משנת 1829; הוא התפרסם כצייר פורטרטים לפני שעבר לצייר נושאים היסטוריים ומיתולוגיים, כולל תת-ז'אנר של ציור הפיות, האופייני לאמנות הוויקטוריאנית.

בשנת 1839 זכה פרוסט במדליית הזהב של האקדמיה המלכותית בזכות הציור "פרומתאוס", ובשנת 1843 הוא זכה בפרס בתחרות לציור בית הפרלמנט החדש בווסטמינסטר, על "אונה הנחרדת" – נושא מתוך הספר האלגורי "מלכת הפיות" (אנ') של אדמונד ספנסר (אנ'). הוא נבחר כחבר עמית באקדמיה המלכותית בשנת 1846, וחבר מן המניין בשנת 1870.[1]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוסט מוכר כממשיך דרכו של הצייר ויליאם אתי, שהקדים אותו, ברבע השני של המאה התשע עשרה, כאמן בריטי שעיקר נושאי ציוריו היו עירום נשי. למרות המוסר הקשוח של התקופה הוויקטוריאנית, העירומים הצנועים יחסית של פרוסט היו פופולריים, והביאו לו הכנסה כלכלית גבוהה.

חוקר האמנות הוויקטוראנית, ליונל למבורן, כתב על כך: "במיטב יצירותיו של פרוסט יש קסם מובהק דמוי תכשיט, ודוגמניות הנשים הצעירות והמושכות שלו הן בעלות איכות רלוונטית ומודעת לעצמה שהופכת אותן למרגשות יותר מאלה העוצמתיים שצייר ויליאם אתי".[2]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Chisholm, Hugh, ed. (1911). "Frost, William Edward" . Encyclopædia Britannica. 11 (11th ed.). Cambridge University Press. pp. 250–251.
  2. ^ Lionel Lambourne, Victorian Painting, London, Phaidon Press, 1999; pp. 282–4.