ויליאם סמלי
 | |
| לידה |
1740 אדינבורו, ממלכת בריטניה הגדולה  |
|---|---|
| פטירה |
24 ביוני 1795 (בגיל 55 בערך) אדינבורו, ממלכת בריטניה הגדולה |
| מקום קבורה |
גרייפריארס קירקיארד |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
אוניברסיטת אדינבורו |
| פרסים והוקרה |
עמית החברה המלכותית של אדינבורו |
  | |
ויליאם סמלי (באנגלית: William Smellie; 1740 – 24 ביוני 1795) היה מוציא לאור סקוטי שערך את המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה בריטניקה. הוא היה גם חוקר טבע ועתיקות. הוא היה מייסד משותף של החברה המלכותית של אדינבורו, מייסד שותף של אגודת העתיקות של סקוטלנד, וחבר של רוברט ברנס.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא נולד בדרום-מזרח אדינבורו ב-1740, בנם של ז'אן רוברטסון ואלכסנדר סמלי, אדריכל ובנאי. הוא התחנך בבית הספר Duddingston ולאחר מכן בתיכון אדינבורו.
סמלי עזב את בית הספר בגיל 12 כדי להיות חניך כמדפיס אצל המילטון, בלפור וניל ב-1752.[1] במהלך תקופה זו הוא קודם לתפקיד עורך המשנה של עיתון, וזכה ממעסיקיו בפרס החברה הפילוסופית של אדינבורו עבור המהדורה המודפסת המדויקת ביותר של טקסט לטיני.[2]
עם סיום חניכותו הצטרף לחברת Murray & Cochran כעורך של המגזין הסקוטי. בנוסף לכך הוא בילה שלוש שעות ביום בלימודים בשיעורי חוץ באוניברסיטת אדינבורו. בשנת 1760 הוא ייסד את המועדון הניוטוני, בחברה הפילוסופית של אדינבורו. הוא גם היה מייסד שותף של החברה המלכותית של אדינבורו.[3]
ב-27 במרץ 1763 התחתן עם ז'אן רוברטסון בלונדון.
בשנת 1765 הוענקה לו מדליית זהב על עבודת הדוקטורט שלו על מיני הצמחים, שסתרה את התיאוריות של הבוטנאי השוודי קרולוס לינאוס.[2]
אנציקלופדיה בריטניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל 28, סמלי נשכר על ידי קולין מקפארקהר ואנדרו בל לערוך את המהדורה הראשונה של האנציקלופדיה בריטניקה, שהופיעה ב-100 חלקים שבועיים מדצמבר 1768 עד 1771. זה היה חיבור מופתי. סמלי לקח מידע ממחברים רבים מתקופתו, כגון וולטייר, בנג'מין פרנקלין, אלכסנדר פופ וסמואל ג'ונסון. אף על פי כן, המהדורה הראשונה של הבריטניקה הכילה אי דיוקים רבים והשערות דמיוניות - לדוגמה, הוא קבע ששימוש עודף בטבק עלול לגרום לניוון עצבי, "לייבש את המוח לגוש שחור קטן המורכב ממברנות בלבד".[4]
סמלי שאף להפוך את בריטניקה לשמישה ככל האפשר, ואמר כי "שימושיות צריכה להיות הכוונה העיקרית של כל הוצאה לאור. בכל מקום שבו כוונה זו אינה מופיעה בבירור, אין לספרים ולא למחבריהם ערך לטובת האנושות".
לסמלי היו דעות נחרצות; לדוגמה, הואהגדיר את הפרזול כ"אמנות הריפוי של מחלות הסוסים. העיסוק במלאכה שימושית זו הוגבל כמעט לחלוטין לקבוצה של אנשים שאינם מכירים כלל את האנטומיה והעקרונות הכלליים של הרפואה."[5]
למרות שהיה בעל ידע רחב, סמלי לא היה מומחה בכל הנושאים. למשל, במאמרו באינצקלופדיה על "אישה" יש רק ארבע מילים: "נקבת הגבר."[5] למרות חוסר השלמות ואי הדיוקים שלו, הסגנון החי והניווט הקל של המהדורה הראשונה הובילו לדרישה גדולה למהדורה שנייה; כמה תחריטים טובים מאת אנדרו בל תרמו להצלחת המהדורה הראשונה.
סמלי לא השתתף במהדורה השנייה של בריטניקה, משום שהתנגד להכללת מאמרים ביוגרפיים באנציקלופדיה המוקדשת לאמנויות ולמדעים.
חייו המאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמלי ערך שבועון בשם Scots Journal, מה שגרם לו להכיר את העריכה והפרסום של יצירה בחלקים.[6] הוא המשיך להדפיס ולערוך את ה-Edinburgh Weekly Journal כבעלים משותף עם ויליאם אולד, והיה בעלים משותף, ועורך המגזין אדינבורו רוויו.[7] הוא הדפיס וערך את הספר הרפואה הביתית: או, מסה על מניעה וריפוי של מחלות על ידי התנהגות ותרופות פשוטות מאת ויליאם ביוקאן ב-1769. הוא גם ערך את הפרסומים הראשונים של אגודת העתיקות של סקוטלנד, שפורסמו ב-1792.[8]
סמלי ידוע גם בזכות התרגום שלו לאנגלית את Histoire Naturelle המפורסם של חוקר הטבע הצרפתי ז'ורז'-לואי לקלרק, הרוזן דה בופון.
בשנת 1779, סמלי היה מועמד להיות פרופסור להיסטוריה של הטבע באוניברסיטת אדינבורו; עם זאת, התפקיד הוענק לד"ר ג'ון ווקר, לכאורה בשל פוליטיקה.
בשנת 1781 הפך סמלי למנהל של מוזיאון אדינבורו להיסטוריה של הטבע.[2]
סמלי המשיך לפרסם מגוון רחב של יצירות, כולל הפילוסופיה של הטבע בשני הכרכים, שהפך לטקסט חובה באוניברסיטת הרווארד במאה ה-19, ולפחות שניים מתוך ארבעת הכרכים הדפיס מחדש עם תיאוריות רפואיות, באדינבורו מהמאה ה-18.
בספר על הפילוסופיה של תולדות הטבע הוא תיאר את המאבק הקיום של המינים, והיה "מבשרמוקדם של תאוריית דרווין".[9]
הוא מת באדינבורו ב-24 ביוני 1795.
ניירות מהארכיון של סמלי, כולל התכתבויות וכתבי יד שלו, מוחזקים בידי ספריית המוזיאון הלאומי של סקוטלנד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ויליאם סמלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kerr, Robert (1811). Memoirs of the Life, Writings, & Correspondence of William Smellie, Late Printer in Edinburgh, Secretary and Superintendent of Natural History to the Society of Scotish Antiquaries. J. Anderson. p. 95
- ^ 1 2 3 "William Smellie | Scottish publisher and scientist". Encyclopedia Britannica. Retrieved 21 March 2019.
- ^ Waterston, Charles D; Macmillan Shearer, A (July 2006). Former Fellows of the Royal Society of Edinburgh 1783-2002: Biographical Index (PDF). Vol. II. Edinburgh: The Royal Society of Edinburgh
- ^ Krapp, Philip; Balou, Patricia K. (1992). Collier's Encyclopedia. Vol. 9. New York: Macmillan Educational Company. p. 135
- ^ 1 2 "Encyclopedias". Encyclopædia Britannica (1st ed.). 1771.
- ^ Wells, James M. (1968). The Circle of Knowledge: Encyclopaedias Past and Present. Chicago: The Newberry Library.
- ^ Wells, James M., The circle of knowledge : encyclopaedias past and present : an exhibition to commemorate the 200th anniversary of the Encyclopaedia Britannica, The Newberry Library, 1968
- ^ ""Anticipating Wikipedia: William Smellie and the First Information Revolution" by Stephen Brown | Society of Antiquaries of Scotland"
- ^ Zirkle, Conway (25 April 1941). "Natural Selection before the 'Origin of Species'". Proceedings of the American Philosophical Society. Philadelphia, PA: American Philosophical Society. 84 (1): 71–123