ויליאם פיץ דאנקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ויליאם פיץ דאנקןאנגלית: William fitz Duncan - "ויליאם ממזרו של דאנקן", בצרפתית: Guillaume fils de Duncan, ובאירית מוקדמת: Uilleam mac Donnchada) היה בנו מחוץ לנישואים של מלך סקוטלנד דאנקן השני, ושל רעייתו את'לדה מדנבאר.

לאחר מות אביו בשנת 1094 על ידי מאל פטייר ממרנס (ביוזמת דונלד השלישי) נאלצו ויליאם ואמו להימלט מסקוטלנד לאלרדייל שבקמברלנד. רק כעבור עשר שנים שב ויליאם לחצר המלוכה הסקוטית.

בתקופת כהונתו של דודו למחצה אלכסנדר הראשון, ראו בוויליאם אחד מיורשי הכתר הסקוטי, אולם בשל תמיכתו של הנרי הראשון, מלך אנגליה בדיוויד, זכה הלה בכתר לאחר מותו של אלכסנדר, ולא ויליאם. דיוויד העניק לוויליאם תוארי כבוד שונים על מנת לקנות את הסכמתו להמלכתו, וככל הנראה קיבל את התואר מורמאר מוריי (שליט מוריי), וכן הוענקו לו תארים ושטחים בבאלרדייל, בסקיפטון ובקרייבן שבצפונה של אנגליה.

בשנת 1138 הנהיג ויליאם את הצבא הסקוטי בקרב קלית'רו שבו הובס צבא ממלכת אנגליה.

ויליאם נישא מספר פעמים. רעייתו הראשונה נפטרה בשנת 1137 (שמה אינו ידוע כיום). רעייתו השנייה הייתה אליס דה רומילי, שלה נישא באותה שנה, ונולד להם בן בשם ויליאם. כמו כן היו לוויליאם מספר רב של צאצאים מחוץ לנישואים.

ויליאם נפטר בשנת 1147 ושטחי מוריי שבו לחזקתו של דיוויד הראשון.