ויקונט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתר של ויקונט אנגלי
ויקונט הוא תואר אצולה אירופאי נמוך מרוזן וגבוה מברון. המילה "ויקונט" היא הלחם בסיסים של המילים הלטיניות vice (משנה, מיופה כוח) ו-comte (רוזן) ויחד יצרו את ה-vicomte הצרפתית. המקבילה האנגלית, viscount, מקורה ב-visconte מהצרפתית העתיקה וידוע על השימוש בה כבר ב-1387.
התואר מציין מיופה כוח של רוזן שניהל חלק מוגדר מנחלותיו ולעתים רוזנים העניקו לבני משפחה צעירים מבצר בתחום הטריטוריה שלהם ואת התואר ויקונט. עם הזמן הפך התואר לתואר העובר בירושה.