הלחם בסיסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"רמזור" הוא המילה בעברית לפנסים המכוונים את התנועה. המילה נוצרה כהלחם של המילים "רמז"+"אור" שכן אורות הרמזור מורים (או "רומזים") לעוברי האורח מה עליהם לעשות בצומת.

הֶלְחֵם בסיסים הוא דרך תצורה של מילים בשפה באמצעות חיבורן של שתי מילים קיימות למילה אחת, בדרך כלל תוך השמטה של הגאים מאחת המילים או משתיהן. הלחם שבו שתי המילים נשארות שלמות מכונה "הלחם בסיסים מלא" בעוד הלחם בסיסים בו נשמטים הגאים מכונה "הלחם בסיסים חסר". ייתכנו גם הלחמים מיותר משתי מילים, ובאנגלית (בצרפתית ושפות לטיניות אחרות) קיימים הלחמים נדירים המורכבים מ-3 מילים.

דרך תצורה זאת התפתחה מהתופעה הקדומה יותר של "הצמדת מלים" - אשר מופיעה כבר בתנ"ך (ראו להלן בפרק: הצמדת מילים). עם זאת, היא אינה אופיינית לעברית ולשפות שמיות, והיא רווחת בעברית בעיקר בתחום הרעיונאות, ופחות כדרך סטנדרטית ליצירת מילים. אנגלית, לעומת זאת, ועוד יותר מכך: גרמנית (וכן שפות אגלונטיביות כדוגמת טורקית), הן שפות פוריות ועשירות בהלחמים.

דוגמאות להלחמים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות להלחם בסיסים מלא (הֶדְבֵּק)[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות להלחם בסיסים חסר (הֶלְחֵם)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצירת הלחם, גורמים פונולוגיים שונים (הנוגעים לטעם, מספר הברות מקובל בשפה ועוד) הם שמכתיבים איזו מהמילים תבוא ראשונה ואילו הגאים יושמטו. בדרך כלל שתי המילים המרכיבות את ההלחם חולקות הגה משותף.

הלחמים בשפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמדת מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצמדת מילים היא תופעה אחרת - המשתקפת בהצמדת כמה מילים זו לזו בשלמותן, ללא השמטת הגאים. כך למשל, המילה התנכית: "הללויה", ובדומה לכך: המילה העברית המודרנית "כדוריד", אינן נוצרות מהלחם אמיתי אלא מהצמדה של שתי מילים. תופעת ההצמדה פחות נפוצה בשפות שמיות, והרבה יותר נפוצה בשפות אירופאיות - במיוחד בגרמנית.

הלחמי בסיסים והצמדות מילים ככלי ספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בספר בארץ הצפרגול של הסופר הישראלי עודד בורלא נעשה שימוש בהלחמי בסיסים על מנת לתאר בעלי חיים דמיוניים המורכבים משני בעלי חיים שונים. לדוגמה - ההלחם "צפרגול", המתאר חיה דמיונית המשלבת צפרדע וחרגול.
  • שפת ה"שיחדש" המתוארת בספר 1984 עושה שימוש בהלחמים ובהצמדות מילים, הן בתצורתה המקורית בספר באנגלית והן בגרסה העברית שלה. שמה של השפה אף הוא הלחם בסיסים של המילים "שיחה" ו"חדש".
  • המשורר העברי דוד אבידן יצר בשירתו מילים חדשות רבות, המבוססות על הלחם בסיסים. שיטה זו הייתה אחד מכליו להרחבת גבולות השפה. לדוגמה, שירו "אָדָמִלַה", אשר אף נחקק לאחר מותו על מצבתו, מבוסס על הלחם בסיסים של המילים אדם ומילה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bat-el, Outi. 1996. Phonologically-based word formation: Modern Hebrew blends. In Kleinhenz (ed.) Interfaces in Phonology. Berlin: Akademie Verlag. 231-250.
  • Bat-el, Outi. 1996. Selecting the best of the worse: The grammar of Hebrew blends. Phonology 13:283-328.