ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/טיוטות ערכים שנוצרו באנציקלופדיה היהודית/טיוטה:א-להים לי מגן

א-להים לי מגן הוא שיר על כללי טעמי המקרא מאת רבנו תם.

החיד"א מזכיר את השיר בחיבורו הביבליוגרפי שם הגדולים, בו הוא מתארו כ"שיר גדול מאד בכ"י מכללי הדקדוק לרבינו תם ז"ל ובתחִלת ראשי החרוזים רמז שמו יעקב ברבי מאיר".

השיר בן ארבעים וחמש בתים. בכל בית ארבעה שורות, שלוש מהן מתחרזות זו עם זו והרביעית מתחרזת עם השורה הרביעית שבכל הבתים. השיר שקול, דבר נדיר אצל פייטני אשכנז וצרפת. הבתים מסודרים לפי סדר הא"ב, ולאחריהן אקרוסטיכון לפי שם המחבר, "יעקב בר רבי מאיר חזק ואמץ לעד".

השיר הודפס לראשונה על ידי יוסף יצחק קובק, בכתב העת ישרון. בתחילת המאה ה-21 הודפס השיר מחדש על ידי הרב שמואל יהודה וינפלד, בספר "טעמי המקרא", הוצאת שי למורא, עם ביאור למילות השיר.

מילות השיר

אֱ-לֹהִים לִי מָגֵן, בְּיָדִי צַר מִגֵּן
בְּהֵיטִיבִי נַגֵּן, מְלָכִים וּמְשָׁרְתִים.

בְּעָרְכִי מַחְבֶּרֶת, לְכָל מֶלֶךְ מְשָׁרֵת
כְּעַל פִּי מָסֹרֶת, בְּיָדֵינוּ חֲרוּתִים.

גְּדוֹלִים לְהִנָּזֵר, סְגוֹל תְּלִישָׁא וּפָזֵר
וּמֻנָּח בָּם עוֹזֵר, וּמֵימָיו הֵם שׁוֹתִים.

דְּעֶה גָּדוֹל עִמּוֹ, יָרֵחַ בֶּן יוֹמוֹ
וְהַמֻּנָּח קוֹדְמוֹ, וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מְצָאתִים.

הַאִם גֵּרֵשׁ מְשָׁרְתוֹ, בְּאוֹת רֹאשׁ מִלָּתוֹ
וְלִפְנֵי תֵבָתוֹ, בְּמֻנָּח לוֹ מְצַוְּתִים.

וְאִם בְּאוֹת שְׁנִיָּה לָהּ, מְשָׁרְתוֹ הִיא אַזְּלָא
וְאִם הַכֹּל בְּמִלָּה, כְּמוֹ כֵן אָז עֲמִיתִים.

זְמַן גֵּרֵשׁ נִקְרָה, בְּלֹא מְשָׁרֵת בַּמִּקְרָא
וְאֵין אַחֲרָיו הֲבָרָה, שְׁנֵים שָׁם צוֹמְתִים.

חֲזֵה אַזְּלָא תְּגָרֵשׁ, בְּעֵת תִּכְפֹּל גֵּרֵשׁ
וְאִם הֲבָרָה תְּשָׁרֵשׁ, לְאַחֲרָיו נִפְחָתִים.

טָעוּן שְׁנֵי שַׁמָּשִׁים, לְגֵרֵשׁ אִם גָּשִׁים
תְּלִישָׁא וְאַזְּלָא חָשִׁים, אֲחֵרִים נִכְרָתִים.

יְתֵרִים אִם יֶשְׁנָם, בְּמֻנָּח נִגּוּנָם
וְהַשְּׁנַיִם כְּדִינָם, בְּפֵרוּשׁ סוּכָתִים.

כְּבוֹא יְתִיב הַמֹּלֵךְ, פְּנֵי נִקּוּד הוֹלֵךְ
בְּאוֹת רִאשׁוֹן מוֹלֵךְ, וְיֵהוּ"א מַשְׁחִיתִים.

לְפַשְׁטָא אִם מְשָׁרְתָהּ, בְּסָמוּךְ לִקְרוֹתָהּ
בְּאֵין פָּסֵק הֲבָרָתָהּ, בְּמֶרְכָּא שָׁם נוֹחֲתִים.

מַהְפָּךְ שָׁם יוּחַק, בְּעֵת הֲבָרָה תִּרְחַק
וְגַם שְׁבָא אִם יִדְחַק, לְמַהְפַּךְ כֵּן דְּחִיתִים.

נְתָן לֵב הַשְׂכִּילָה, שְׁנֵי מְשָׁרְתִים אִם לָהּ
וְרִאשׁוֹן בְּרֹאשׁ מִלָּה, בַּמֻּנָּח לוֹ חֲרוּתִים.

סְכֹת אִם הִרְחִיק אוֹת, בְּאָזְלָא שָׁם תֵּאוֹת
וְאֶת אֵלֶּה בָּאוֹת, שְׁתַּיִם הִשְׁמַעְתִּים.

עֲרֹךְ אִם יֵשׁ שְׁלֹשָׁה, יְהֵא רִאשׁוֹן תְּלִישָׁא
וְשׁוּב אַזְּלָא גָּשָׁה, שִׁלֵּשִׁים הוֹדַעְתִּים.

פְּעָמִים מִשְׁתַּמְּשָׁהּ, בְּיָתֵר עַל שְׁלֹשָׁה
בְּמֻנָּח עַד תְּלִישָׁא, וְהַשְּׁאָר כִּקְבַעְתִּים.

צְפֵה דִּין הַזָּקֵף, מְשָׁרְתוֹ אִם נוֹקֵף
בְּאוֹת רִאשׁוֹן תּוֹקֵף, מְכַרְבֵּל שָׁם מֵעִתִּים.

קְרָא שָׁם עִלּוּיָה, בְּבֹאוֹ בְּאוֹת שְׁנִיָּה
וּמַקָּף כֵּן נִהְיֶה, וְאִם שְׁנַיִם נְחִיתִים.

רְאֵה רִאשׁוֹן כַּרְבְּלָא, לְמַטָּה אִם לְמַעְלָה
וְשׁוֹפָר הַמַּעֲלָה, לְאַחֲרָיו אָז נְתַתִּים.

שְׁמַע דִּין אֶתְנַחְתָּא, בְּעִלּוּי שִׁמַּשְׁתָּהּ
אֲשֶׁר מֵאָיְלָא אִתָּהּ, בְּחַד עֶשֶׂר יְדַעְתִּים.

תְּשָׁרֵת לְזַרְקָא, בְּעִלּוּי כְּחֻקָּה
וְאִם שְׁנַיִם חֶלְקָהּ, בְּעִלּוּי כֵּן חֲקַקְתִּים.

יְסוֹד זֶה בְּבוֹא רִאשׁוֹן, בְּאוֹת רֹאשׁ הַלָּשׁוֹן
וְאִם לְמַטָּה בָּרַחֲשׁוֹן, לְאָזְלָא בָּרֹאשׁ נִכַּרְתִּים.

עִדָּן אִם יֵשׁ שְׁלוֹשָׁה, יְהֵא רִאשׁוֹן תְּלִישָׁא
וְאָזְלָא לֹא מָשָׁה, וְעִלּוּי בַּסּוֹף שַׂמְתִּים.

קְרָא אַרְבַּע הֲיֶשְׁנָם, בְּמֻנָּח רִאשׁוֹנָם
וְהַשְּׁלֹשָׁה כְּדִינָם, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְתִּים.

בְּאָזְלָא וּמֶרְכָּא אִם יְשָׁרְתוּהָ שְׁנֵים
בְּתוֹךְ תֵּבָה חֲנוּיִים, וְהֵם שְׁלֹשָׁה בָּתִּים.

בְּאֶחָד אִם נְשַׁמְּעָהּ, בְּעִלּוּי נוֹדָעָה
לְבַד מְקוֹמוֹת תִּשְׁעָה, בְּמָרְכָא הֶאֱרַכְתִּים.

רְאֵה אִם לְגַרְמֵהּ נָח, לְעוֹלָם הַמֻּנָּח
מְשָׁרְתִים אִם תַּנָּח, בְּמָרְכָא חַקוֹתִים.

רְבִיעַ לֹא נִכְחָד, בְּעֵת יְשָׁרְתוֹ אֶחָד
בַּמֻּנָּח נִתְיַחָד, בְּבוֹא שְׁנַיִם לְעִתִּים.

בְּדַרְגָּה רִאשׁוֹנִי, וּמֻנָּח הַשֵּׁנִי
וְהַשְּׁלֹשָׁה הִנְנִי, מְבָאֵר בִּשְׁמַעְתִּים.

יְהֵא מֻנָּח הָרֹאשׁ, וְאַחֲרָיו דַּרְגָּא חֲרֹשׁ
וּמֻנָּח עוֹד תִּפְרֹשׁ, בְּלִבִּי כֵּן נְטַעְתִּים.

מְשָׁרֵת מֶרְכָּא תְּבִיר, בְּתֵבָתוֹ כְּהַחְבִּר
צֵרֵי וַחֲטָף אַבִּיר, לְבֵינוֹתָם כְּהֶחְתֵּם.

אוֹ קָמֵץ אוֹ חוֹלֵם, וְעִמָּם שְׁבָא שָׁלֵם
וְעֵת אֵלֶּה תַּעְלֵם, בְּלֹא מְשָׁרֵת יְסַדְתִּים.

יוֹצְאֵי מִדִּינָם, בְּאַרְבַּע מִנְיָנָם
בְּלֹא זֶה עִנְיָנָם, בְּמָרְכָא נִשְׁרָתִים.

רְחוֹקִים עֵת אֲתוּיִים, הֲבָרוֹת בֵּנְתַיִם
בְּשָׁלֹשׁ אוֹ שְׁתַּיִם, לְדַרְגָּא אָז מְשָׁרְתִים.

חֲקֹר אִם בֵּינָם בָּא, הֲבָרָה עִם הַשְּׁבָא
אֲשֶׁר כִּבְרֹאשׁ תֵּבָה, לְדַרְגָּא הֶעֱלִיתִים.

זְכוֹר גַּם אִם פָּסֵק, לְבֵינֵיהֶם יִפָּסֵק
בְּדַרְגָּא שָׁם תַּסֵּק, וְאֵין לֹא מַשְׁבִּיתִים.

קְשֹׁב כָּל זֶה כִּי חָסָר, לְמָרְכָא יְהִי נִמְסָר
לְבַד חֲמִשָּׁה עָשָׂר, בְּדַרְגָּא שִׁוִּיתִים.

וְאִם שְׁנַיִם מְשָׁרְתָיו, וְרִאשׁוֹן בְּרֹאשׁ אוֹתָיו
בְּמֻנָּח נִתְוָה תָּיו, שְׁנוּיָיו הֶרְאֵיתִים.

אֲבָל אִם בְּאוֹת שְׁנִיָּה, בְּאָזְלָא אָז נִהְיָה
וְאִם אֵלָיו הָיָה, שְׁלֹשָׁה לִצְוָתִים.

מְשַׁמֶּשֶׁת תְּלִישָׁה, וְאָזְלָא שׁוּב גָּשָׁה
שְׁלִישִׁית כְּפֵרוּשָׁהּ, וְאִם הֵם רִבְעָתִים.

צְפֵה מֻנָּח לְמַעְלָה, וְעוֹד תְּלִישָׁא וְאָזְלָא
רְבִיעִית נִכְלְלָה, בְּפִתְרוֹן הַדָּתִים.

לְטִפְּחָא דִּין אוֹרֶה, בְּמָרְכָא תִּתְעָרֶה
לְבַד אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, שְׁתַּיִם לָהּ שָׁתִים.

עֲלוֹת דַּרְגָּא תְּחִלָּה, וְשׁוּב מֶרְכָּא כְּפוּלָה
וְסוֹף פְּסוּקִים בְּמִלָּה, בְּמָרְכָא שִׁמַּשְׁתִּים.

דְּבָרַי אַל תָּמֵשׁ, לְבַד מְקוֹמוֹת חָמֵשׁ
מֵאַיְילָא בָּם תְּשַׁמֵּשׁ, לֹא יְתֵרִים וְלֹא פְּחוּתִים.

לקריאה נוספת

• אמרי לשון - מילתא בטעמא עמ' 127, ראשון לציון תשס"ו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
• קולמוס

קישורים חיצוניים

• מילות השיר, בתוך: רבי שלמה צבי שיק, תורה שלמה, חלק א', סאטמר, תרס"ט, דף ל"ז, עמוד ב', ואילך, באתר היברובוקס

הערות שוליים

{{נו}}