ולדימיר קפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ולדימיר קפן
Wladimir Peter Köppen
1846 –‏ 1940
Wladimir Peter Köppen.jpg
תרומות עיקריות
פיתח את שיטת קפן לסיווג אקלימים.

ולדימיר פטר קֶפֶּן (גרמנית: Wladimir Peter Köppen;‏ 25 בספטמבר 184622 ביוני 1940) היה מטאורולוג, קלימטולוג ובוטנאי גרמני. פיתח את שיטת קפן לסיווג אקלימים, שבה משתמשים (עם שינויים ותוספות) גם בימינו.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהוריו של קפן היו גרמנים, הוא נולד בסנקט פטרבורג, בירת האימפריה הרוסית, ולמד בבית הספר בחצי האי קרים. כבר בהיותו בבית הספר נמשך קפן להתבוננות ביחסי הגומלין בטבע שבין האקלים לסוג הצמחייה שגדלה בו. מאוחר יותר למד קפן באוניברסיטאות של היידלברג ולייפציג בגרמניה אותן סיים ב-1870. עבודת הגמר שלו דנה בהשפעת הטמפרטורה על קצב הגידול של הצמחים.

בין 1872 ל-1873 הועסק קפן בשירות המטאורולוגי הרוסי. אחר כך שב לגרמניה כדי לנהל את חטיבת המטאורולוגיה הימית שהוקמה כחלק ממצפה הכוכבים של חיל הים הגרמני (Deutsche Seewarte) שבסיסה בהמבורג. בחטיבה היה קפן אחראי על שירות תחזית מזג האוויר בחלק הצפון מערבי של גרמניה והאזורים הימיים הסמוכים. אחרי ארבע שנות שירות יכול היה קפן לעבור לתחום העניין העיקרי שלו – מחקר, והוא עזב את השירות המטאורולוגי.

קפן החל במחקר השיטתי של האקלים, ואף ערך ניסיונות עם בלוני מחקר על מנת להשיג מידע מהחלקים הגבוהים של האטמוספירה. ב-1884, הוא פרסם את הגרסה הראשונה של מפת אזורי האקלים שלו שבה שורטטו תחומי הטמפרטורה העונתיים. עבודה זו הובילה לפיתוח שיטת קפן בשנת 1900 לערך, שהוא המשיך ושיפר במשך שארית חייו. הגרסה המלאה של השיטה הופיעה לראשונה ב-1918 ואחרי כמה שיפורים, פורסמה הגרסה האחרונה ב-1936.

מלבד תיאור סוגי האקלים השונים, הוא התוודע לפאלוקלימטולוגיה. ב-1924 הוא וחתנו אלפרד וגנר (Alfred Wegener) פרסמו מאמר בשם "האקלימים של העבר הגאולוגי" (Die Klimate der Geologischen Vorzeit) ובו סיפקו תמיכה מכרעת לתיאורית מילנקוביץ (Milutin Milanković) בנושא תקופות הקרח.

בסוף ימיו, שיתף קפן פעולה עם הקלימטולוג הגרמני רודולף גייגר (Rudolf Geiger) בכתיבת הספר בן חמשת הכרכים "המדריך לקלימטולוגיה" (Handbuch der Klimatologie). עבודה זו לא הושלמה מעולם, אך כמה חלקים, ששלושה מהם נכתבו בידי קפן, הודפסו. אחרי מותו של קפן ב-1940 בגראץ, אוסטריה, המשיך גייגר לעבוד על שינויים בשיטת סיווג האקלימים.