ז'וזף גליאני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ז'וזף גליאני
Joseph Galliéni
לידה 24 באפריל 1849
סנט ביאט, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 במאי 1916 (בגיל 67)
ורסאי, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Alphonse-Karr cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות צבא צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1868 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה גנרל דיוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
עיטורים
  • צלב גדול של לגיון הכבוד
  • מרשל צרפת
  • סנדק לקידום בית הספר הצבאי המיוחד בסיינט קייר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ז'וזף גליאני (1914)

ז'וזף גליאניצרפתית: Joseph Gallieni‏; 24 באפריל 184927 במאי 1916) היה גנרל צרפתי שנודע בעיקר בזכות תרומתו המכרעת בהצלחת הצבא הצרפתי במלחמת העולם הראשונה בקרב הראשון על המארן ב-ספטמבר 1914.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליאני נולד בסנט ביאט בדרום צרפת ולאחר שלמד בפנימייה צבאית בלה פלש ואקדמיה צבאית בסנט-סיר, השתתף כקצין צעיר במלחמת צרפת–פרוסיה. הוא השתתף במשלחות צבאיות באפריקה. לאחר שירות באי מרטיניק, הוא שימש כמושל במושבות של צרפת כמו סודאן הצרפתית (כיום- מאלי), שם הצליח בדיכוי מרד מקומי. בשנים 18921896 שימש כמפקד צבאי בהודו-סין ולאחר מכן במדגסקר, גם שם גם הצליח בדיכוי מרד.

ב-1911 הוצע לו תפקיד של מפקד הצבא הצרפתי אולם הוא דחה זאת בגלל גילו ומצב בריאותו והציע במקומו את ז'וזף ז'ופר. באפריל 1914 הוא פרש מהשירות הצבאי.

באוגוסט 1914 הוא נקרא שנית לשירות צבאי ונתמנה למושל הצבאי של פריז וממונה על הגנת העיר.

בתחילת ספטמבר 1914 התקרב הצבא הגרמני לפריז בסביבות נהר המארן. גליאני הבחין בפרצה בין הארמיות הגרמנית ושלח 6000 חיילי מילואים לתגבר את הארמייה הצרפתית השישית להתקפת נגד בנקודת התורפה של הגרמנים. לשם כך גייס 600 מוניות בפריז שהעבירו את הלוחמים לחזית הקרובה. ההתקפה שהחלה ב-8 בספטמבר 1914 הרחיבה את הפרצה בין הארמיות הגרמניות והגרמנים נאלצו לסגת.

עד היום לא ברורה תרומת המוניות של גליאני במה שכונה "הנס על המארן", אבל "צבא המוניות" שלו, הפך למיתוס והעלה את מורל הצבא הצרפתי.

באוקטובר 1915 הוא מונה לשר המלחמה. במרץ 1916 הוא התפטר מסיבות בריאותיות. חילוקי הדעות בינו לבין ז'ופר בדבר הטקטיקות בקרב ורדן פגעו בבריאותו והוא נפטר חודשיים לאחר מכך.

ב-1921 הוענקה לו לאחר מותו דרגת מרשל של צרפת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]