מדגסקר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפובליקת מדגסקר
Flag of Madagascar.svg Seal of Madagascar.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: מולדת, חירות, צדק
המנון לאומי: ארץ אבותינו האהובה
מיקום מדגסקר
יבשת אפריקה
שפה רשמית מלגשית, צרפתית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
אנטננריבו
18°55′S 47°31′E / 18.917°S 47.517°E / -18.917; 47.517
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא

- ראש ממשלה
ממשלה זמנית
Hery Rajaonarimampianina
Roger Kolo
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מצרפת
26 ביוני 1960
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
587,041 קמ"ר 
47 בעולם
0.009%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
23,201,926 נפש 
52 בעולם
39.52 נפש לקמ"ר
170 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
22,030 מיליון $ 
128 בעולם
949 $
219 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.483 
151 בעולם
מטבע אריארי ‏ (MGA)
אזור זמן UTC +3
סיומת אינטרנט .mg
קידומת בינלאומית 261+

רפובליקת מדגסקרמלגשית: Repoblikan'i Madagasikaraאנגלית: Republic of Madagascar בצרפתית: République de Madagascar ), בשמה הקודם הרפובליקה המלגשית, היא מדינת איים הממוקמת באוקיינוס ההודי, מול מוזמביק שבמזרח אפריקה.

האי הראשי של המדינה הקרוי מדגסקר, הוא האי הרביעי בגודלו בעולם. המדינה כוללת גם מספר איים קטנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתיישבים ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתיישבים הראשונים הגיעו למדגסקר במאה ה-4 לספירה מדרום-מזרח אסיה, בעיקר מאינדונזיה, כנראה דרך מזרח אפריקה. עם הזמן נדדו חלק מהמתיישבים לפנים האי כדי להתרחק מסופות טרופיות על החופים. מדגסקר מוזכרת לראשונה בהיסטוריה הכתובה במאה ה-7, כאשר הערבים הקימו נמלי סחר לאורך החוף הצפון-מערבי של האי.

תקופת הקולוניאליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האירופאי שלזכותו נרשם "גילוי" מדגסקר (1500) הוא הקברניט הפורטוגלי דיוגו דיאש, שראה את האי מספינתו לאחר שזו התפצלה מהצי של פדרו אלוורש קברל שהיה בדרכו להודו (אותו צי מלחמתי גילה קודם לכן את ברזיל). בסוף המאה ה-17 הקימו הצרפתים נמלי סחר לאורך החוף המזרחי. בין השנים 1774 ל-1824 האי שימש כבסיס לשודדי ים. בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 הצליחו בני המֶרינה בעיקר בתקופת המלך רדמה ה-1 ובסיוע יועצים בריטים לבסס את שלטונם בחלק ניכר של האי, ובכלל זה בחוף. ב-1817 נחתם הסכם בין שליט המרינה לבין המושל הבריטי של מאוריציוס. ההסכם ביטל את סחר העבדים, שהיווה חלק משמעותי מהכלכלה המדגסקרית ובתמורה הבטיחו הבריטים למדגסקר סיוע צבאי וכספי.

בשנת 1885 הסכימו הבריטים להפיכתה של מדגסקר למדינת חסות צרפתית, כחלק מתוכנית כוללת לחלוקת מחדש של האזור בין המעצמות האירופיות, שבמסגרתה זנזיברמאה ה-21, חלק מטנזניה) הועברה לידי הבריטים. ב-1895-1896 הצרפתים כבשו את האי סופית והדיחו את מלכת המרינה האחרונה, רנוואלונה השלישית (אנ'), מכיסאה.

בתקופת השואה העלו הנאצים את תוכנית מדגסקר, שלא התממשה, לגירוש יהודי מזרח אירופה לאי.

חיילים מלגשיים השתתפו במלחמת העולם השנייה בקרבות בצרפת, מרוקו וסוריה. כאשר צרפת נכנעה לפני גרמניה הנאצית, מדגסקר נשלטה בידי ממשלת וישי. בחמישי למאי 1942 הבריטים תקפו את נמל דייגו סוארז וכבשו אותו עד השביעי לחודש (מבצע Ironclad), כדי למנוע מהיפנים לכבשו, ומעט לאחר מכן העבירו אותו לידי כוחות צרפת החופשית של דה-גול. הקרבות נמשכו יותר מחצי שנה, עד לכניעת המפקד הצרפתי בשמיני לנובמבר. ב-1947 דוכאה התקוממות עממית נגד השלטון הצרפתי אחרי חודשים של לחימה עזה.

ב-14 באוקטובר 1958 הוכרזה הרפובליקה המלגשית כחבל ארץ אוטונומי במסגרת הרפובליקה הצרפתית. ב-26 ביוני 1960 זכתה מדגסקר לעצמאות מלאה, תחת השם "הרפובליקה המלגשית".

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת מדגסקר. "Nosy" משמעותו "אי" בשפה המלגשית

פיליבר ציראנאנה (Tsiranana), נשיאה הראשון של מדגסקר, נבחר לנשיא ב-1960 בראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. הוא התפטר מתפקידו במאי 1972, בתגובה להפגנות המוניות נגד ממשלתו והעביר את השלטון לידי הצבא. ב-1975 הוחזר השלטון האזרחי, ודידיה רצירקה (Ratsiraka) מונה לנשיא. ב-1976 שונה שם המדינה מ"הרפובליקה המלגשית" למדגסקר.

רצירקה עמד בראש משטר סוציאליסטי, שניהל מדיניות של הלאמה ויצר מדינה ריכוזית מאוד. רצירקה הגביל את האופוזיציה ולא התיר לעיתונות לבקר את מהלכיו. הוא נבחר מחדש ב-1982 ושוב ב-1989. לאור התדרדרות המצב הכלכלי בתחילת כהונתו השלישית נאלץ רצירקה לערוך רפורמות כלכליות, שבמסגרתן הפכה הכלכלה לליברלית יותר. רפורמות אלה לוו ברפורמה פוליטית, שביטלה את הצנזורה על העיתונות ואישרה את הקמתן של מפלגות נוספות. כוחה של האופוזיציה התגבר ורצירקה אולץ למעשה להתפטר ב-31 באוקטובר 1991. ב-1992 אושרה במשאל עם חוקה חדשה, ובבחירות שנערכו ב-1993 נוצח רצירקה בידי אלברט זאפי (Zafy), ממנהיגי האופוזיציה.

ב-1996 הפרלמנט הדיח את זאפי מתפקידו. בבחירות שנערכו ב-1997 התמודדו שוב רצירקה וזאפי, והפעם ניצח רצירקה, שעם כניסתו לתפקיד הצליח להעביר חוקה חדשה שמעניקה סמכויות נרחבות לנשיא. בבחירות 2001 התמודד מול רצירקה מרק רבלומננה (Ravalomanana). שני המועמדים טענו לניצחון בבחירות והתפתח משבר פוליטי שכמעט הגיע לידי מלחמת אזרחים, עד שביולי 2002 רצירקה ותומכיו גלו לצרפת והותירו את הנשיאות בידי רבלומננה. ארבע שנים מאוחר יותר ניצח רבלומננה שוב בבחירות, אף על פי ששני מועמדי אופוזיציה עתרו נגד חוקיותן.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החקלאות מעסיקה כ-80% מתושבי מדגסקר. תושבי מדגסקר מגדלים כ-70% מתפוקת הוניל בעולם, וכן קפה, קנה סוכר, ציפורן, קקאו, טבק, בוטנים, רפיה, וסיסל. מחצביה הטבעיים הם גרפיט, מיקה ואורניום.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צינגי דה במראהה, תצורות סלע קרסטיות ייחודיות במערב מדגסקר
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גאוגרפיה של מדגסקר

מדגסקר הוא אי גדול (ה-4 בעולם — 587,040 קמ"ר) באוקיינוס ההודי, ליד חופה המזרחי של אפריקה הדרומית. הוא מופרד מאפריקה על ידי מצר מוזמביק (שרוחבו 460 ק"מ בנקודה הצרה, ועומקו המרבי 3,292 מ').

במדגסקר 3 רכסי הרים מרכזיים: הרי צרטננה (Tsaratanana) בצפון, הרי אנקרטה (Ankaratra) שבמרכז, והרי אנדינגיטרה שבדרום. ההר הגבוה ביותר, מרומוקוטרו (2,876 מ'), נמצא ברכס צרטננה. חופה המזרחי של מדגסקר צר מאוד, ובתוך הארץ מתנשאת רמה שעליה מצויים רכסי ההרים.

חופו המערבי של האי נוצר עם הינתקות אפריקה מגונדוונה, הדרומית שבין שתי היבשות לפי תאוריית נדידת היבשות, לפני כ-165 מיליון שנים. לפני כ-65 מיליון שנה התפרקה מדגסקר מהודו.

חי וצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדגסקר היה אי מבודד במשך כ-65 מיליון שנה והודות לבידוד זה התפתחה במדגסקר פאונה ייחודית, הכוללת מיני בעלי חיים אנדמיים.

עד הגעתם של בני האדם לאי לפני כ-1,600 שנים התקיימו במדגסקר בעלי חיים גדולים וייחודים השונים מבעלי החיים שנמצאו במדגסקר בעת היפרדותה לאי נפרד, או ממינים שחצו מאוחר יותר את המים למדגסקר. בעלי חיים עם היסטוריה שונה מזו של אפריקה מילאו נישות אקולוגיות שונות. בעלי חיים מלגזיים ייחודים רבים נעלמו מאז הגעת האדם לאי. למרות זאת, ועל אף בירוא יערות באי, במדגסקר עדיין מצויים בעלי חיים מיוחדים רבים ומרבית המינים בה ייחודים לה. מדגסקר היא אפוא אתר תיירות אקולוגית, ובה יותר מ-50 פארקים לאומיים ושמורות.

בגלל הבידוד הגאוגרפי של מדגסקר התפתחו בעלי חיים וצמחים אנדמיים. בין השנים 1999 ו 2010 מומחים זיהו במדגסקר למעלה מ-615 מינים חדשים של חיות: 41 יונקים, 385 מינים של צמחים, 69 דו-חיים, 61 זוחלים, 17 דגים ו-42 חסרי חוליות‏[5]. בעלי חיים אנדמים בולטים הם 11 סוגי למוריים, טנרק (קיפוד מקומי ללא מחטים). והפוסה, שהוא הטורף המקומי הגדול.

בעלי חיים רבים שהיו במדגסקר, נכחדו או עומדים בפני הכחדה לאחר הופעת בני האדם. בני האדם השמידו חיות, עקרו יערות והביאו בעלי חיים שלא היו באי ופגעו בחלק מבעלי החיים המקומיים‏[6]. בין בעלי החיים האנדמים שהושמדו היו: ציפור הפיל, שני סוגי היפופוטמים קטנים ( Hippopotamus lemerlei ו Hippopotamus madagascariensis ) ולמורים גדולים.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האי מדגסקר היה ככל הנראה לא מיושב עד הגעת המתיישבים הראשונים מדרום מזרח אסיה לפני כאלפיים שנים. היו אלה דוברי השפות האוסטרונזיות והשפה המלגשית הנוכחית שייכת אף היא למשפחת השפות האוסטרונזיות. האוכלוסייה השחורה היא מאוחרת יחסית ובשנות האלפיים, רוב תושבי מגדסקר הם בני תערובת של אוסטרונזים ושחורים אפריקאים. תושבי האזורים הגבוהים במרכז האי, כגון בני מרינה מתאפיינים בתווי פנים אסיאתיים (כמו רוב האינדונזים והמלזים) ואילו תושבי אזור החוף (côtiers) הם בעיקר ממוצא אפריקאי עם השפעות אוסטרונזיות וכן ערביות, הודיות ואירופאיות.

השפה המלגשית (על ניביה השונים) מדוברת על ידי רובם המכריע של תושבי מדגסקר כשפת אם (להוציא מהגרים הודים וצאצאיהם שמדברים הינדי וגוג'ראטי כשפת אם). הצרפתית היא שפה רשמית לצד המלגשית ורבים מתושבי המדינה מבינים ודוברים אותה.

כמחצית מתושבי האי מאמינים באמונות אליליות מקומיות, וכמחצית מאמינים בנצרות. כמו מקומות רבים בעולם, גם במדגסקר יש שילוב של האמונות וקיום טקסים משולבים של אלילות ונצרות. חוץ מהם, כ-7% מתושבי האי מאמינים באסלאם (בעיקר בחלק הצפון מזרחי של האי) ועוד מספר אחוזים מאמינים בהינדואיזם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניל שאי, מבוך האבן של מדגסקר, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 138, נובמבר 2009
  • רוברט דרייפר, שודדי היערות של מדגסקר, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 148, ספטמבר 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
  5. ^ על נופים ולמורים: הטבע הקסום של מדגסקר, באתר ‏mako‏‏, ‏10 בדצמבר 2012‏.
  6. ^ Madagascar and other Islands, Endangered Species Handbook


מדינות אפריקה

אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בורונדי · בורקינה פאסו · בוטסואנה · בנין · גבון · גאנה · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · דרום סודאן · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים 1 · מרוקו · הרפובליקה המרכז אפריקאית · ניז'ר · ניגריה · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סווזילנד · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · הרפובליקה של קונגו · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה


חבלי ארץ "לא מוכרים": אזוואד · פונטלנד · סומלילנד · סהרה המערבית


שטחים תלויים: הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי · סנט הלנה · האיים הקנריים · סאוטה · מלייה · מדיירה · מיוט · ראוניון · סוקוטרה


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה.
אפריקה
מדינות האיחוד האפריקאי
אוגנדה · אלג'יריה · אנגולה · אריתריאה · אתיופיה · בוטסואנה · בורונדי · בורקינה פאסו · בנין · גאנה · גבון · ג'יבוטי · גינאה · גינאה ביסאו · גינאה המשוונית · גמביה · דרום אפריקה · הרפובליקה המרכז אפריקאית · הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו · הרפובליקה של קונגו · זימבבואה · זמביה · חוף השנהב · טוגו · טנזניה · כף ורדה · לוב · ליבריה · לסוטו · מאוריטניה · מאוריציוס · מאלי · מדגסקר · מוזמביק · מלאווי · מצרים · ניגריה · ניז'ר · נמיביה · סאו טומה ופרינסיפה · סודאן · סהרה המערבית · סומליה · סיישל · סיירה לאונה · סנגל · צ'אד · קומורו · קמרון · קניה · רואנדה · תוניסיה אפריקה