זיגפריד בינג
 | |
| לידה |
26 בפברואר 1838 המבורג, הקונפדרציה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בספטמבר 1905 (בגיל 67) ווקרסון, צרפת |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד (12 ביולי 1890) |
| צאצאים |
Marcel Bing |
  | |
סמואל זיגפריד בינג (בגרמנית: Samuel Siegfried Bing; 26 בפברואר 1838 – 6 בספטמבר 1905) היה סוחר אמנות (אנ') גרמני-צרפתי שהתגורר בעיר פריז ועזר להכניס אמנות ויצירות אמנות יפניות למערב והיה גורם בהתפתחות סגנון האר נובו בסוף המאה התשע-עשרה.[1][2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינג נולד בהמבורג, בן למשפחת סוחרים גדולה. הוא עבר לצרפת בשנת 1854, כדי לסייע בניהול עסקי ייצור הקרמיקה של משפחת בינג, והתגורר בצרפת למשך שארית חייו. הוא הפך לאזרח צרפתי ב-1876. בינג התחתן עם בת דודה מדרגה שנייה, יוהנה בר, ביולי 1868. בנם מרסל בינג הפך בסופו של דבר לשותף עסקי של אביו, וכן למעצב תכשיטים בסגנון ארט נובו.[3]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1873, עם מותו של אחיו הבכור מייקל, הפך זיגפריד בינג לראש מפעלי משפחת בינג בצרפת. בינג פיתח עסק משגשג של מסחר בין-לאומי משנות ה-70 ואילך, ועבד באמצעות מספר גופים מסחריים עם שותפים ובני משפחה שונים. הוא התרכז ביבוא ובמכירה של חפצי אמנות יפניים וחפצי אמנות אסייתיים אחרים, אם כי עסקיו ייצאו גם סחורות צרפתיות ליפן, דרך משרד ביוקוהמה בניהולו של אחיו הצעיר אוגוסט.
בדצמבר 1895 הוא פתח את הגלריה המפורסמת שלו, "בית לאר נובו (אנ')", שהציגה יצירות של אמנים מה שנודעו כסגנון האר נובו. אנרי ואן דה ולדה עיצב את פנים הגלריה, בעוד לואיס קומפורט טיפאני סיפק את הויטראז'ים. הגלריה של בינג כללה חדרים שלמים שעוצבו בסגנון אר נובו על ידי מעצבי הבית שלו.
במהלך התקופה המצליחה ביותר של הגלריה, 1896–1902, מכר בינג מגוון גדול של יצירות אמנותיות, כולל בדים בעיצוב ויליאם מוריס, כלי זכוכית של לואי קומפורט טיפאני, תכשיטים, ציורים, קרמיקה, ויטראז'ים ורהיטים בסגנון אר נובו. לקוחותיו היו אספנים פרטיים וגם מוזיאונים גדולים, והוא עזר לקדם שוק אמנות עולמי. הביתן שלו בתערוכה העולמית של פריז ב-1900 היה בולט במיוחד. בינג היה הסוחר האירופי העיקרי של חברות אמריקאיות. לזיגפריד בינג היה גם תפקיד משמעותי בקידום אמנים שהיו קשורים בתנועת הנאבי כולל פייר בונאר, אדואר וויאר, מוריס דני, פול סריזייה, פול רנסון ופליקס ואלוטון.[4]
השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינג קידם את הקריירה של מגוון רחב של אמנים, אבל סגר את הגלריה שלו במהלך 1904, שנה לפני מותו, כאשר אופנת האר נובו החלה לדעוך.
פעילותו של בינג הייתה חשובה וקריטית, להשפעה של אמנות יפן על האר נובו. הוא פרסם כתב עת חודשי, Le Japon Artistique, שהחל להופיע ב-1888 ונאסף בשלושה כרכים ב-1891. כתב העת השפיע על אמנים כמו גוסטב קלימט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dam, Peter van. "Siegfried Bing 1838-1905." Andon, Summer 1983, pp. 10–14.
- ^ Weisberg, Gabriel P., Edwin Becker, and Évelyne Possémé, eds. The Origins of L'Art Nouveau: The Bing Empire. Amsterdam: Van Gogh Museum, distributed by Cornell University Press 2004.
- ^ Siegfried Bing, 1838-1905., etchings.arts.gla.ac.uk
- ^ Les Nabis et le décor. Musée du Luxembourg, Paris