אנרי ון דה ולדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ון דה ולדה, 1904

אנרי קלמנס ון דה ולדההולנדית/פלמית: Henry Clemens Van de Velde; ‏ 3 באפריל 1863 - 3 באוקטובר 1957) היה אדריכל, צייר ומעצב פנים בלגי-פלמי איש זרם הארטס אנד קרפטס, יחד עם ויקטור הורטה הניח את היסודות לתנועת האר נובו בבלגיה. מראשית המאה ה-20 ועד עליית הנאצים לשלטון פעל בגרמניה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ון דה ולדה נולד באנטוורפן ולמד ציור בפריז אצל קרלו-דוראן (Carolus-Duran), לאחר שהכיר את יצירותיהם של פול סיניאק וז'ורז' סרה היה לחבר בתנועה הנאו-אימפרסיוניסטית. בבריסל היה חבר בתנועת האמנים Les XX ("העשרים") יחד עם קאמי פיסארו, פול סזאן, פול גוגן, קלוד מונה, זורז' סרה ווינסנט ואן גוך. ון דה ולדה קיים קשר ידידות עם הצייר ועם אחיו, תאו ואן גוך.

ב-1892 נטש את הציור לטובת עיצוב פריטי עיצוב פנים, רהיטים ואדריכלות ברוח ערכי תנועת "ארטס אנד קרפטס". ב-1895 הציג בגלריה של סמואל בינג, הגלריה המובילה של האר נובו בפריז. במפנה המאה העשרים עיצב מספר וילות פרטיות בבלגיה, הולנד וגרמניה.

ב-1905 הוזמן על ידי הדוכס הגדול של ויימאר לפתוח בית ספר לאמנות בעיר. ון דה ולדה הקים את בית הספר לאומנות ומלאכה, שהפך ב-1919 לבית הספר באוהאוס. כמו כן היה ון דה ולדה כח מניע בתנועת ה"ארטס אנד קרפטס", עיצוב תעשייתי ועיצוב המוצר הגרמנית, הוורקבונד. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את ויימר בהיותו נתין מדינת אויב. ב-1926 השתתף בייסוד בית הספר העליון לעיצוב בבריסל (Institut supérieur des Arts décoratifs), כן היה מרצה באוניברסיטת גנט, בה תכנן אף מגדל הספרייה ה-Boekentoren.

ב-1935 תכנן בהולנד את מוזיאון קרילר-מילר בפארק הלאומי הוכה פלוהה, אחד מאוספי ואן גוך החשובים.

בשנותיו האחרונות חי בשווייץ. נפטר בציריך בגיל 95.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]