זיוורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זיוורט (סמל היחידה Sv) הוא יחידת המידה לספיגת קרינה רדיואקטיבית שקולה בשיטת SI. היחידה מנסה לכמת את ההשפעה הביולוגית של הקרינה, להבדיל מההשפעה הפיזיקלית הנמדדת ביחידות של גריי. היחידה קרויה על שמו של רולף זיוורט, פיזקאי שבדי שעסק בתחום הרפואה והתפרסם בשל מחקריו בנושאי ההשפעה הביולוגית של קרינה.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספיגה השקולה לרקמה מחושבת כמכפלת הספיגה ב"מקדם איכות" חסר יחידות המסומן באות "Q" התלוי בסוג הקרינה המבוטא כגודל חסר יחידות נוסף "N" התלוי במאפייני הקרינה. N תלוי בחלק הגוף שספג את הקרינה, בזמן ההקרנה ובנפח שעליו השפיעה ואף במין הביולוגי של האובייקט המוקרן. כשהם מוכפלים זה בזה, N ו - Q מהווים את "מקדם שקלול הקרינה", rW. לאורגניזמים מורכבים נוהגים לקחת סכום משוקלל או אף אינטגרל של מקדם זה על פני הגוף. בשנת 2002 החליטה הוועדה הבינלאומית למידות ומשקלות (CIPM) שההבחנה בין N ו-Q יוצרת בלבול רב מדי ומחקה את המקדם N מהגדרת היחידה בפרסומיה.

ביחידות SI בסיסיות, הזיוורט מוגדר כך:

1Sv = 1 J/kg = 1 m2/s2 = 1 m2·s–2


למרות שליחידה יש אותם ממדים כמו ליחידת הגריי (ג'אול לק"ג) היא מודדת גודל שונה. כדי למנוע בלבול בין ספיגת הקרינה והספיגה השקולה משתמשים ביחידות גריי וזיוורט, ולא ביחידות של ג'אול לק"ג. לכמות קרינה מסוימת (הנמדדת בגריי) יכולה להיות השפעה ביולוגית (הנמדדת בזיוורט) שונה בתכלית כתוצאה מהבדלים בגורם שקלול הקרינה rW.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]