זיכרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הזִיכְּרִיערבית: ذكري) היא אמונה באסלאם שמקורה במחוז מקראן שבבלוצ'יסטן. הזרם הזיכרי הוא זרם משני באסלאם, כשמרבית מאמיניו מרוכזים בדרום מחוז בלוצ'יסטן, וחלקם בפקיסטן ובאיראן.

האמונה הזיכרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם זיכרי במילה הערבית "דִ'קְר" (ערבית: ذكر, או "זיקר" בפרסית) היא מילה לתיאור האל בקוראן, ומשמש בין היתר ככינוי לזרם הסופי באסלאם. האמונה מבוססת על משנתו של המהדי בן המאה ה-15 - סעיד מוחמד ג'אנפורי.

עיקרי האמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזיכרים נוהגים להתפלל, בדומה למרבית המוסלמים, חמש פעמים ביום. התפילה מתקיימת בקבוצות ונערכת כאשר פניהם מכוונים למכה. תוכן התפילה, הנקרא "זיקר", שונה במקצת מתוכנה של התפילה הנפוצה. הזרם הזיכרי קרוב מאוד לאסלאם הסוני ודבק בקוראן לפי מצוות המהדי.

מצוות החאג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמיני הזרם הזיכרי אינם מקיימים את מצוות החאג' בדומה לאחיהם המוסלמים. במקום זאת הם מבצעים סוג של צלינות הנקרא זיארה. המקום הקדוש להם, שם הם מבצעים את הזיארה, הוא מקדש זיכרי שנקרא "קוה-א-מוראד" (בפרסית: كوه مراد. פירוש השם הוא "הר התשוקה"), ונמצא בעיר טורבאט שבפקיסטן.

המצווה מתקיימת אחת לשנה, בלילה ה-27 לצום הרמדאן.

בלוצ'יסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית האוכלוסייה הזיכרית בעולם מרוכזת במחוז בלוצ'יסטן. הם מהווים את רוב האוכלוסייה בחבל הארץ גוואדר, וישנן קהילות זיכריות גדולות במחוז הפקיסטני סינד', בעיר קראצ'י ובמזרח איראן.