רמדאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכי אסלאם
אסלאם
Mosque02.svg
פורטל אסלאם
מונחים בסיסיים · כל הערכים
מתוך הקראן, הפסוק על חודש רמדאן, סורה 2, פסוק 185

חודש הרמדאןערבית: رمضان, תעתיק מדויק: רמצֿאן) הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית. בחודש בו חלה מצוות הצום, שהיא אחת חמשת עמודי האסלאם.

מקור שמו בשורש הערבי ر م ض, הקרוב למילה העברית "רמץ" - "חום לוהט". נראה שחודש זה חל בשיא הקיץ בתקופה שקדמה לאסלאם, שבה היו מעברים את השנה. בשל מאפייניו של הלוח המוסלמי כיום, יכול לחול החודש בכל עונות השנה, כשתאריך הרמדאן נע אחורה בכ-11 ימים בכל שנה, יחסית ללוח הגרגוריאני השמשי, ומשלים סיבוב מלא סביב עונות השנה כל 33 שנה. ביחס ללוח העברי, הראמדן מקביל לחודש עברי (החודשים בשני הלוחות הם חודשים ירחיים), אך זז חודש אחד אחורה בעקבות שנה מעוברת. כמו כל חודשי הלוח המוסלמי תחילתו וסופו של הרמדאן נקבעים לפי מולד הירח הנראה, לכן הם אינם ידועים מראש בדיוק, ועשויים להשתנות ביום או יומיים בין מדינות שונות.

בעיני המוסלמים זהו חודש של התבוננות פנימית, התקרבות לאל, צניעות ואיפוק, כפרה על עוונות, עשיית מעשי חסד והזדהות עם הרעב והקושי שהוא מנת חלקם של עניים או בעלי מצוקה שאין להם מה לאכול.

חשיבות דתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הייחוד העיקרי של חודש רמדאן באסלאם הוא הצום (איסור אכילה ושתייה) שמקיימים המוסלמים בכל יום של החודש מעלות השחר ועד השקיעה. במהלך היום נאסר גם לעשן ולקיים יחסי מין. בצום הרמדאן חייב כל מוסלמי בוגר, גברים ונשים כאחד. פטורים מהצום חולים, נוסעים ונשים במצב של טומאה (בזמן הווסת), אלה חייבים להשלים את ימי הצום שהחסירו במועד מאוחר יותר, או לתרום לצדקה במקרה שאינם יכולים לצום כלל. עיקרי הדינים של צום רמדאן מפורטים בקוראן עצמו, בסורת אל-בקרה. בסוף כל יום נאכלת ארוחה חגיגית שנקראת אפטאר.

במשך החודש כולו מקובל להקפיד הקפדה יתרה על הימנעות מחטאים כגון רכילות, הימורים וחטאים מוסריים אחרים. תחושת הרעב אמורה לקרב את המוסלמי אל העניים והסובלים. במהלך החודש נוהגים הסונים להאריך את תפילת הערב (שמונה או 20 רַקַעות נוספות בתפילת הערב, המכונות "תַראוְיח"), וחדית'ים רבים מתארים את חשיבות קריאת הקוראן במהלך החודש. בעשרת הלילות האחרונים של רמדאן נוהגים המוסלמים להישאר במסגדים עד ה"אד'אן" עם עלות השחר, זאת במטרה להתקרב יותר לדת ולטהר את הנפש מהחטאים, ולקבל ברכה מאלוהים בזכות המאמץ וההתקהלות ההמונית הרוחנית במסגדים באותם לילות.

בסיום חודש הרמדאן חל חג ששמו "עיד אל-פיטר" ("חג הפסקת הצום"), אשר נחגג במשך שלושה ימים. במהלך החג נוהגים המוסלמים לערוך ארוחות חגיגיות, להתלבש היטב ולבקר אצל קרובי משפחה.

מתוך הקראן, הפסוקים על חודש רמדאן, בסוף כל פסוק עיטור של פרח

הרמדאן בקוראן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצווה לצום ברמדאן מופיעה בקוראן בסורת אל-בקרה. על פי הקוראן, בחודש זה החלו פסוקי הקודש של הקוראן לרדת אל מוחמד. המסורת המוסלמית (החדית') מרחיבה ומספרת שלקראת סוף חודש רמדאן התגלה המלאך ג'בריל (גבריאל) למוחמד בפעם הראשונה, והוריד אליו את הפסוקים בקוראן המכונים היום סורת אל-עלק.

התגלות המלאך ג'יבריל למוחמד מצוינת באחד מהלילות האחרונים של החודש. לילה זה מכונה לילת אל-קדר (בעברית: ליל הגורל), והוא מצוין באחד מהימים האי-זוגיים מה-21 בחודש עד סופו (על-פי המסורת המקומית). על לילת אל-קדר נאמר שהוא "טוב יותר מאלף חודשים" (סורה 97, פסוק 3). יש מסורות ואמונות עממיות שונות לגבי לילת אל-קדר. יש המאמינים כי לילה זה מתאפיין תמיד בשמים נקיים מעננים, ובמזג אוויר נוח. יש המאמינים כי בלילה זה שורר שלום זמני בכל העולם: שבאותו לילה אין הרג, אונס, מעשה גנבה, וכל דבר רע אחר. אמונה נפוצה אחרת היא שלילת אל-קדר הוא מועד להבעת משאלות, ומשאלה שמובעת בו סופה להתממש.

אופי הרמדאן בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישוטים לכבוד הרמדאן ברובע המוסלמי בירושלים

ברוב העולם המוסלמי, מסעדות ובתי קפה סגורים בשעות האור בחודש הרמדאן. בערים רבות נערכות בלילות הרמדאן פעילויות תרבות, בידור ופנאי משפחתיות בחוצות העיר. בערים המוסלמיות הגדולות הרחובות מקושטים ומוארים בפנסים במהלך הלילה ונמכרים ברחוב ממתקים מיוחדים, עוגות ועוגיות בצורת סהר, כוכב או לב ואף כדורי פלאפל בצורות אלו. בין המאכלים הנפוצים בחודש הרמאדן ניתן למנות את הכנאפה ואת הזאלאביה‏.

לפני תחילת הצום בכל יום, מוסלמים רבים קמים בשעה מוקדמת מאוד לפני הזריחה כדי לאכול את הסוחור, שהיא הארוחה האחרונה לפני תחילת הצום. ולפני שקיעת החמה מתאספת כל המשפחה כדי לאכול יחד את האפטאר שהיא הארוחה שמסיימת את הצום, ופעמים רבות משלבת מאכלים ומשקאות מתוקים. ככלל, מתאפיין חודש הרמדאן בשיאים של צריכה ובהוצאות כספיות גדולות‏[1]. החברה המוסלמית מתמודדת עם תופעה מודרנית שהפכה את לילות הרמדאן לחגיגת צרכנות, חסרת תוכן דתי או רוחני. הקניונים בערים הגדולות במדינות ערב, ובפרט במדינות המפרץ נותרים פתוחים עד אחרי חצות ומציעים שלל אפשרויות צרכנות ובידור לכל המשפחה‏[2].

בשנים האחרונות התפתחה מסורת של שידור אופרות סבון ברמדאן, בערוצי הטלוויזיה הדוברים ערבית, מתוך רצון לפנות לקהל הצופים ומשפחותיהם הנאספים בערב לשבירת הצום. דוגמה לסדרה פופולרית במיוחד היא "באב אל-חארה", המשודרת ברחבי העולם הערבי מדי שנה ברמדאן מאז 2006.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מוסא חסדייה, צמים וקונים, באתר הארץ, 17/09/2009
  2. ^ ידיעה לגבי דובאי ואב דאבי


חגים ומועדים באסלאם

עשוראא'ארבעיןמוולד א-נבילילת אל-מעראג'רמדאןלילת אל-קדרעיד אל-פיטרחג הקורבןחגיגות נבי מוסא

חודשים מוסלמיים

מוחרםצפררבּיע אל-אוולרבּיע א-ת'אניג'ומאדא אל-אוּלאג'ומאדא א-ת'אניהרג'בּשעבּאןרמדאןשוואלד'ו אל-קעדהד'ו אל-חיג'ה