זכויות מגדבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

זכויות מגדבורגגרמנית: Magdeburger Recht) היא כינוי לזכויות ממשל עצמי שניתנו לתושבי ערים רבות ברחבי מזרח אירופה, בהתאם לדגם שהונהג ב-1188 במגדבורג. הזכויות הקנו לעיר שקבלה אותם אוטונומיה בנושאים של זכויות נכסים, זכויות קהילתיות, פוליטיות וכלכליות. הזכויות התבססו על חוקי "המראה הסכסונית". הזכויות הגדירו מעמד של ארגון בעלי מלאכה, סוחרים, שיטה בחירה של ראשי העיר ואיגודי אומנים.

עיר שקיבלה את זכויות מגדבורג קיבלה איתם את החוקים של מגדבורג כפי שנהגו בעת קבלת הזכויות. לרוב, בעת קבלת הזכויות, היו פונים פרנסי העיר שקיבלה את הזכויות אל פרנסי מגדבורג ומבקשים מהם עותק של החוקים הנוכחיים שלהם. לעתים קרובות היו פונים השופטים של העיר מקבלת הזכויות אל שופטי מגדבורג בבקשה לפסוק בתיק מסוים. חוקי מגדבורג היו חוקי הערים שאומצו באופן הרווח ביותר ברחבי מרכז ומזרח אירופה, אך לא היו היחידים. גם חוקי פרנקפורט, המבורג, פרייבורג וליבק אומצו כל אחת על ידי עשרות ערים אחרות ‏‏‏[1].

זיגמונד השלישי, מלך פולין קבע שהיהודים כפופים ישירות למלך ואינם כפופים לשלטונות ערים שנקבעו על פי זכויות מגדבורג ‏‏‏[2].

היהודים נהנו מזכויות מגדבורג רק בעיר טרקאי בליטא, וכן בקז'ימייז'. בשאר המקומות היו נהוגים חוקים אחרים ביחס אליהם, שבהם הייתה אפליה מסוימת [דרוש מקור].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.