בוהמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל בוהמיה
סמל בוהמיה
מפת צ'כיה; בוהמיה מסומנת בירוק
העיר קרלובי וארי בבוהמיה

בוהמיהצ'כית: Čechy; בגרמנית: Böhmen; בלטינית: Bohemia; ביידיש: בעהמין) הוא שם חבל הארץ המרכזי והמערבי של הרפובליקה הצ'כית היום. האזור תופס שני שלישים משטחה הכולל של הרפובליקה הצ'כית. שטחו 52,750 קילומטר רבוע ומספר תושביו ב־2005 היה 6.25 מיליון איש - כ־60 אחוז מכלל תושבי המדינה.

בוהמיה נחלקת כיום ל־9 מחוזות. בירת צ'כיה, פראג, שוכנת במרכז האזור, ומהווה את אחד המחוזות. לאורך הגבול בין בוהמיה וגרמניה שוכן חבל הסודטים, בו מתגורר מיעוט גרמני. בעברה של צ'כיה הייתה לבוהמיה חשיבות רבה, עד למלחמת העולם השנייה, ובה התקיימה במשך שנים זהותו של הלאום הצ'כי.

מבלי להמעיט בחשיבותו של השליש השלישי של צ'כיה, מוראביה, מהווה בוהמיה את המרכז הפוליטי והכלכלי של הרפובליקה הצ'כית.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של השם "בוהמיה" בעם קלטי קדום אשר התגורר באזור לפני כאלפיים שנה. הצ'כים עצמם אינם‏[1] משתמשים בו [דרוש מקור].

הכינוי "בוהמי" משמעו גם "איש רוח או אמנות המקיים אורח חיים שונה". מקור ביטוי זה הוא בצוענים שמקורם מבוהמיה. במאה ה-15 גירש מלך בוהמיה, זיגמונד, את כל הצוענים מארצו אל צרפת. הללו חיו שם בקהילות סגורות, והשמועות בנוגע לאורח חייהם המשונה פרחו. לאחר כ־400 שנים, במאה ה-19, הצוענים עצמם כבר מזמן לא נקראו "בוהמים"; המושג "בוהמה" נדבק אל האמנים וקיבל את משמעותו הנוספת, אשר נפוצה גם כיום: קבוצת או קהילת אמנים ואנשי רוח המנהלים אורח חיים שונה ובלתי־שגרתי.

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוהמיה השתייכה לאימפריה הרומית הקדושה, ובמשך רוב תקופה זו הייתה בשליטת בית המלוכה ההאבסבורגי. בשנים 1436-‏1620 נהג בבוהמיה חופש דת, והיא נחשבה לאחת המדינות הליברליות ביותר בעולם הנוצרי בתקופה זו. בשנת 1609 הפך רודולף השני את פראג, בירת בוהמיה, לבירת האימפריה הרומית הקדושה. מתיאס, קיסר האימפריה הרומית הקדושה ומלך בוהמיה, מת בשנת 1617 מבלי שהותיר אחריו יורש ביולוגי. בן דודו, פרדיננד פון סטריה, ירש אותו כמלך בוהמיה והיה לקיסר פרדיננד השני. הלה היה קתולי אדוק, אשר התחנך על ברכי הישועים, ושאף להחזיר את הקתוליות לגדולתה. משום כך היה בלתי אהוד על ידי תושבי בוהמיה, שהיו קלוויניסטים ברובם. התנגדותם של תושבי בוהמיה למלכם החדש הייתה הניצוץ שחולל את מלחמת שלושים השנה, אותה ניתן לחלק לארבעה שלבים עיקריים, שהעיקרי בהם היה המרד הבוהמי.‏[2]

בקרב ההר הלבן, שנערך סמוך לפראג בשנת 1620, הכניע הקיסר פרדיננד השני את מלך בוהמיה, פרידריך החמישי. בוהמיה נותרה בשליטת ההבסבורגים לאורך שלוש מאות השנים הבאות.

בסוף המאה ה-18 החלו להתעורר בבוהמיה תחושות תחייה לאומית. השפה הצ'כית תפסה את מקום השפה הגרמנית כשפה המנהלית, בהדרגה. בוהמיה נותרה חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית עד פירוק האימפריה במלחמת העולם הראשונה, ובוהמיה הפכה לחלק מצ'כוסלובקיה, תוך איחוד עם השטחים הסלובקיים. המיעוט הגדול, דובר הגרמנית ובעל התרבות הפרו-גרמאנית, שהיה בבוהמיה, שימש תירוץ לפלישת גרמניה הנאצית לצ'כיה בשנת 1938.

כיום מהווה בוהמיה חלק חשוב ומשמעותי, כלכלית ותרבותית, מהרפובליקה הצ'כית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוהמיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בשפה הצ'כית אין הבדל בין שם תואר המתייחס לצ'כיה לשם תואר המתייחס לבוהמיה: הן "בוהמי" והן "צ'כי" הם "český".
  2. ^ ארבעת השלבים במלחמת שלושים השנה היו: המרד הבוהמי, ההתערבות הדנית, ההתערבות השבדית וההתערבות הצרפתית.