חדפי פיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgחדפי פיל
Macroscelides proboscideus
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
אינפרא־מחלקה: שלייניים
על־סדרה: אפרותריה
סדרה: Macroscelidea
משפחה: חדפי פיל
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Macroscelididae
Macroscelides proboscideus
Elephantulus intufi

חדפי פיל או חדפים קופצים (שם מדעי: Macroscelididae) היא משפחה של יונקים קטנים אוכלי חרקים שתפוצתם באפריקה. מקור השם הוא מחמת דמיון אפיהם הארוכים לחדק הפיל וההנחה כי הם קרובי משפחה של החדפיים (Soricidae) בסדרה Insectivora. באופן אירוני, מתברר כי בעוד שחדף הפיל איננו קרוב משפחה של החדף, הרי הוא משויך לקלייד Afrotheria הכולל בתוכו את הפילים וקרובי משפחתם. הביולוג ג'ונתן קינגדון הציע לשנות את שם המשפחה ל-sengis, מונח הנגזר משפות הבנטו אפריקאיות.

הם נפוצים ברחבי חלקה הדרומי של אפריקה, ולמרות ההבדלים הניכרים, ניתן למוצאם בכמעט כל סוג של בית גידול, ממדבר נמיב ועד למעבה היער. מין אחד, החדף פיל הצפון אפריקני, נפוץ בחלק הצפון המערבי המרוחק של היבשת, בנפרד משאר המשפחה.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חדפי הפיל הם יונקים קטנים הולכי ארבע, הניזונים מחרקים ומזכירים מכרסמים או אופוסומים עם זנב קשקשי, חוטם מוארך, ורגליים ארוכות יחסית לגודל שלהם, אשר משמש כדי לנוע בקפיצות כמו השפניים. הם משתנים בגודלם בין 10 לכמעט 30 סנטימטר, ממעט תחת 50 גרם למעל 500 גרם. לחדף הפיל קצר האוזניים יש גודל ממוצע של 150 מ"מ. למרות שהגודל של החדק משתנה ממין אחד למשנו, כולם יכולים להניעו בחיפוש אחר מזון. תוחלת החיים שלהם הן ​​כשנתיים וחצי עד ארבע שנים בטבע. יש להם ניבים גדולים, וגם שיניים טוחנות כמו של הפרסתנים.

למרות היותם פעילי יום, חדפי הפיל נצפים לעתים נדירות וקשים ללכידה. חדף הפיל הוא חששן גדול, מוסווה היטב ומיומן בהימלטות מאיומים. כמה מהמינים סוללים לעצמם סדרה של מסלולים בצמחייה, בחיפוש אחר חרקים, כשלכל נתיב יש נתיב המלטות במקרה של סכנה.

חדף הפיל אינו חיה חברתית, אך כמה מינים חיים במונוגמיה וחולקים שטח מגורים משותף והגנה הדדית מפני איומים עליו, את שטח הטריטוריה שלו מסמן חדף הפיל באמצעות בלוטת הריח. הסוג Rhynchocyon חופר מחילות בקרקע כמו הבנדיקוט, אך אחרים במשפחה משתמשים בסדקים טבעיים, או בונים קן מעלים.

אבולוציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מאובנים של המשפחה נמצאו, כולם באפריקה. גיוון ניכר התרחש בפלאוגן. חלקם היו כל כך דומים לשפניים, שהם שוייכו בהתחלה בטעות כשייכים לאותה קבוצה, בעוד שאחרים דומים יחסית למכרסמים. כל המינים הללו נכחדו בפליסטוקן. למרות שחדף הפיל סווגו בקבוצות שונות, לעתים קרובות על בסיס מאפיינים שטחיים, ראיות מורפולוגיות ומולקולריות כעת ממקמים אותם בתוך אפרותריה.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר, חדף הפיל סווג עם חדפיים וקיפודייים בסדרת אוכלי חרקים; ונחשב קרוב-רחוק של הפרסתנים; שויך לטופאיים; וסווג יחד עם השפניים והארנביים בארנבאים. תוצאות בדיקות מולקולריות אחרונות, לעומת זאת, תומכות מאוד בשיוך לאפרותריה, יחד עם יונקים אחרים שבעבר שויכו לפרסתנים כמו תחשאים, שפניים, שנבובאים ופילאים.

במשפחה ארבעה סוגים המחולקים ל-19 מינים: