עטלפים

ערך זה עוסק ביונקים מעופפים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עטלף (פירושונים).

עטלפים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	עטלפים
משפחות
ראו בגוף הערך.
שם מדעי
Chiroptera
תחום תפוצה

עטלפים (שם מדעי: Chiroptera) הם סדרה של מעופפים במחלקת היונקים, המכילה כ-115 סוגים ו-1,000 מינים, והיא השנייה בגודלה במחלקה זו, לאחר סדרת המכרסמים.

אנטומיה

העטלפים הם יצורים חברותיים וחיים בלהקות, המונות לעתים אלפי פרטים. אפשר לראותם תלויים במערות כשגופם הפוך. תוחלת החיים של העטלפים מגיעה עד לעשרים שנה ולעתים אף יותר, וזו נחשבת תוחלת חיים ארוכה מאוד לבעל חיים כה קטן במידותיו. גודל העטלפים נע בין מין שמשקלו 1.5 ק"ג ומוטת כנפיו 1.7 מטר, לבין מין שמשקלו 1.5 גרם ומוטת כנפיו 10 ס"מ.

כנפי העטלפים מורכבות מעור המתוח על עצמות גפיהם הקדמיות, שהתפתחו לעצמות דקות וארוכות. על הבוהן המבצבצת מכל כנף ישנה ציפורן המאפשרת אחיזה לצורך טיפוס או תלייה. לעטלפים שרירי חזה חזקים המאפשרים את תנועת הכנפיים. לעצם החזה של העטלפים יש מבנה מיוחד הדומה לזה של העופות. לעטלפים גם בלוטות שומן שמהן מופרש חומר שמנוני המשמן את עור הכנפיים לשמירה על גמישותן.

בעטלפי הפרי חוש הראייה תקין, אולם, בעטלפי חרקים (עטלפים קטנים) הראייה מנוונת בדרגות שונות. חוש ההתמצאות של העטלפים מתבסס על הפקת גלי קול בתדרים על-קוליים. כושרם לעבד את המידע המצוי בגלים המוחזרים מהעצמים בסביבה (כמו משך ההחזרה, צורת הגל המוחזר והפרשי מופע) מאפשר להם להתחמק ממכשולים במסלול מעופם, לגלות, ואף להתביית, על טרף המצוי בשדה הקלט שלהם, כולל מרחקו מהם ושינויים במיקומו עקב תנועה או נסיון הימלטות. לכן חוש הראייה איננו קריטי עבורם - יכולת איכון באמצעות הד שלהם מפותחת במידה מספקת כדי להקנות להם 'תמונה מרחבית' בכושר הפרדה גבוה מאוד. לחלק ממיני העטלפים יש קרומי עור על אפם ואוזניהם, שמשפרים את יכולת השמעת הקולות וקליטת ההד.

פעימות לבם בלילה, בפעולה, מגיעות ל-1,000 פעימות בדקה. לעומת זאת, פעימות לבם של העטלפים השוהים בתרדמת חורף מגיעות ל-10 פעימות בדקה, וכך הם חוסכים אנרגיה בחורף, כשאין בנמצא מזון.

רבייה

קצב הרבייה של העטלפים נמוך, ובמרבית המינים נולד ילד אחד בלבד בכל המלטה. משך ההריון כחודשיים. לקראת ההמלטה מתקבצות חבורות רבות של נקבות במערות נפרדות מאלו של הזכרים. ברוב המינים משקלו של הוולד כ-20% ממשקלה של האם. הגור נתלה בפרוות אמו באמצעות שיניו וציפורניו, כל עוד היא מסוגלת לשאת את משקלו. בגיל שלושה שבועות מסוגלים הצעירים לצאת לתעופה קצרה. תקופת ההנקה נמשכת כחודשיים.

עטלפים בישראל

עטלף פירות מצוי בתעופה בשדרות רוטשילד, תל אביב

בישראל יש 33 מיני עטלפים. אחד מהם הוא עטלף פירות מצוי והשאר עטלפים אוכלי חרקים (בהם יזנוב קטן ויזנוב גדול, פרספיים, אשף, אשמן, אוזנן, אודנן, עטלפון לבן-שוליים ועוד).

בתקופה מסוימת היו עטלפי הפירות מרובים עד כדי כך ששיערו כי הם מהווים מזיק לחקלאות, דבר שהיה טעות נוראה. למעשה, מחקר שפורסם ב-1999 הראה שרק 15% מהפירות מהם העטלפים ניזונים היו גידולים חקלאיים, ורק שניים מהם גודלו קרוב לאזור המחקר. ההכרזה על עטלף הפירות המצוי כעל מזיק חקלאי על ידי רשות שמורות הטבע ומשרד החקלאות הובילה לניסיונות מיגור העטלפים, בעיקר פעולות של עישון מערות על ידי אתילן-די-ברומיד (1958) והרעלה בגז לינדן אשר פגעו פגיעה קשה באוכלוסיות עטלפי החרקים בארץ ואף בפועלים שהשתמשו בו. אוכלוסיית עטלפי הפירות קטנה, בסופו של דבר, כנראה עקב פיצוץ אוכלוסין. ריסוס והרעלת מערות עטלפים רבות ברעלים וקוטלי חרקים, החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ועד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הביא אוכלוסיות רבות של מיני עטלפים (בעיקר עטלפי חרקים, הנחשבים למדבירים טבעיים האוכלים חרקים המזיקים לחקלאות כמו עש) על סף הכחדה. כך למשל במערת אצבע בהר הכרמל מאוכלוסייה בת מספר מינים ואלפי פרטים בשנות ה-30 של המאה ה-20 נותרו רק פרטים בודדים. בעקבות מאמצים של החברה להגנת הטבע ומומחי עטלפים מחו"ל הופסקה הרעלת המערות והחלו מאמצים בחקירת ושימור העטלפים. מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע מנהל מידי שנה סקרים על מצב וכמות העטלפים בארץ. ממצאים מ-2009 מראים על אוכלוסיות קטנות (ברוב המינים בדרך כלל כמה מאות פריטים ובנפוצים מספר אלפים) אך יציבות. כמו כן הותקנו תיבות ללינת עטלפים במספר מקומות בארץ וכן הוכשרו מוצבים נטושים בגבול עם ירדן ללינת עטלפים.

עטלפים בתרבות

עטלף מהסוג Corynorhinus townsendii

בגלל מראם המוזר והמפחיד לעתים, והיותם יצורי לילה, שימשו העטלפים בתרבות אלגוריה לאפלה ולכוחות האופל. מפלצות על-טבעיות כמו דרקון וגרגויל צוידו בכנפי עטלף ודמותו של דרקולה הערפד מלאה במוטיבים של עטלף: ניבים, גלימה שחורה, לא יכול לסבול את אור היום, יכול לשנות צורה לעטלף.

באטמן הוא דמות קומיקס של בלש וגיבור-על הלוחם בפשע בתחפושת עטלף, האמורה להשרות פחד על לב אויביו.

בתרבות הסינית העטלף הוא אות לאושר ומזל טוב. ברבים מחפצי האומנות הסיניים, ברקמות ובתכשיטים מופיעים חמישה עטלפים סביב פרח האפרסק, שמשמעותו חיים. חמשת העטלפים מסמלים את כל הדברים שהאדם מתאווה להם: בריאות, עושר, מזל טוב, אריכות ימים ושלווה.

מיון העטלפים

עטלף ואיבריו

עטלף השייך לסוג אפלול

כנף של עטלף פירות אפור-ראש בגן החיות התנ"כי

• תת-סדרת עטלפים גדולים (גם "עטלפי הפירות"; Megachiroptera)
  • משפחת עטלפי פרי (Pteropodidae)
• תת-סדרת עטלפים קטנים (גם "עטלפי החרקים"; Microchiroptera)
  • משפחת עטלפי דבורה (Craseonycteridae)
  • משפחת אשמניים (Emballonuridae)
  • משפחת פוריפטריים (Furipteridae)
  • משפחת מגדרמיים (Megadermatidae)
  • משפחת אשפיים (Molossidae)
  • משפחת שפתניים (Mormoopidae)
  • משפחת מיסטציניים (Mystacinidae)
  • משפחת מיזופודיים (Myzopodidae)
  • משפחת נטליים (Natalidae)
  • משפחת עטלפי הדגים (גם "עטלפי שפת הארנבת"; Noctilionidae)
  • משפחת לילניים (Nycteridae)
  • משפחת זיזפיים (Phyllostomidae)
    • תת-משפחה ערפדים (Desmodontinae)
  • משפחת פרספיים (Rhinolophidae)
  • משפחת יזנוביים (Rhinopomatidae)
  • משפחת דיסקתיים (גם: "עטלפים נצמדים"; Thyropteridae)
  • משפחת נשפוניים (Vespertilionidae)

ראו גם

• פצצת עטלף

קישורים חיצוניים

• עטלפים, באנציקלופדיה ynet
• פורטל עטלפי ישראל
• עטלפים באתר החברה להגנת הטבע
• שי דורון וד"ר נועם ורנר, עולם הפוך: שוברים את המיתוסים על העטלפים, באתר ynet‏, 19 בפברואר 2011
• דוידסון אונליין - שאל את המומחה: מדוע עטלף משתמש באולטראסאונד על מנת למפות עצמים?
• עדי חשמונאי, שוברים את המיתוס: עטלפים - לא מה שחשבתם, באתר nrg מעריב, 13 ביולי 2012
• אלכס דורון, מדענים בארץ פיצחו את חידת ניווט העטלפים, nrg מעריב, 26 באפריל 2013