תחשאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןתחשאים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
אינפרא־מחלקה: שלייניים
על־סדרה: אפרותריה
סדרה: תחשאים
שם מדעי
Sirenia
יליגר, 1811
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תַחֲשָׁאִים (שם מדעי: Sirenia; שם נרדף: סירנות) היא סדרת יונקים ימיים איטיים שהתפתחו מפרסתנים יבשתיים לפני יותר מ-50 מיליון שנים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופם גלילי ומאורך, ההופך צר בחלקו האחורי בדומה לכלבי ים. גפיהם הקדמיות הפכו לסנפירים וזנבם שטוח ורחב. גפיהם האחוריות נעלמו, בדומה ללווייתנאים, ומצויות רק כשרידים תחת השריר האחורי. מבנה הלסת של התחשאים התפתח עם מעט שינויים, והותאם לצורך שלהם לעלות כל מספר דקות לפני המים על מנת לנשום. לנקבות התחשאים רק שתי פטמות, בדומה לקרוביהם הרחוקים, הפילים.

התחשאים הם סדרת היונקים הימיים השלישית בגודלה אחרי הלווייתנאים והטורפים הימיים. בניגוד לטורפים הימיים, אין להם איברים אשר מאפשרים להם לעלות על פני הקרקע. בניגוד ללווייתנאים, מעדיפים התחשאים לחיות במים רדודים ומתוקים, בקרבת החופים. המינים בסדרה חיים בקבוצות קטנות או בבדידות במים רדודים בים או בשפכי נהרות. הם ניזונים מצמחים הגדלים במים.

יש הסבורים כי האגדה על בנות הים התפתחה לאחר שהאדם חזה בתחשים לראשונה.

הגדול בתחשאים הוא תחש נהרות קריבי (Trichechus manatus) שמשקלו מגיע ל-1,600 ק"ג. הקטן ביותר הוא התחש הגמדי (Trichechus bernhardi) הנדיר, שיכול להגיע למשקל של 60 ק"ג.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תחשאים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 תַחַשׁ, אנציקלופדיה אביב חדש, כרך 17, עמ' 142‏, באתר "כותר"
    בסדרת הסירנות שתי משפחות: משפחת תחשי הנהרות (פרות הים) ומשפחת התחשיים. במשפחת תחשי הנהרות שלושה מינים של בעלי־חיים מגושמים. החיים באזורים הטרופיים של אמריקה ומערב אפריקה. גם הם צמחונים ומצויים בנהרות, בשפכיהם ובמי הים. משפחת התחשיים כוללת מין אחד בלבד, התחש, החי באוקיינוס ההודי ובימים הקשורים אליו. הוא מצוי בחופי אוסטרליה, מזרח אפריקה ומזדמן אף בים סוף.