חמש אבנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל רומי של ילדה משחקת בחמש אבנים, 130150 לספירה, במוזיאון העתיקות בברלין

חמש אבנים הוא כינוי לחמישה עצמים קטנים ומרובעים, המשמשים לסוג של משחק ילדים הדורש זריזות ידיים ומיומנות בזריקה ותפיסה של חמש אבנים. המשחק מותאם לשחקן יחיד או לזוג שחקנים או יותר. מקור המשחק הוא ככל הנראה בהודו, שם הוא מוכר תחת השם גִיטֶה.

ילדות בנפאל משחקות חמש אבנים

עזרי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

האביזר היחידי הנדרש למשחק הוא חמש אבנים. אלו יכולות להיות כל חמישה עצמים קטנים שווי גודל. אבני משחק מועדפות הן חלוקי נחל, או קוביות מתכת (לרוב - פליז), בגודל 1×1×1ס"מ עם פינות מעוגלות (בראשית המאה ה-20 היו משחקים בעצמות קטנות מרגלי בקר, ובשנות ה-40 בכוכבי מתכת רב-צלעיים המכונים ג'קים).

כללי המשחק ומהלכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

למשחק קיימות גרסאות רבות, אך העיקרון זהה בכולן.

מטרת המשחק היא להשלים את כל השלבים של זריקת האבנים ותפיסתן, בלי טעות (פסילה). דרגת הקושי עולה משלב לשלב, שמסתיים כשכל האבנים בכפו של המשחק. כישלון בשלב כלשהו מעביר את התור למשתתף הבא, כאשר המשתתף הראשון נדרש בתורו לשוב ולבצע את השלב בו נכשל עד שישלימו בלי טעות. המנצח במשחק הוא זה שהשלים ראשון את כל שלבי המשחק.

המשחק בגרסה הירושלמית המלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק מתנהל כך שכל משתתף צריך לעבור את כל שלבי המשחק. התור עובר עם פסילה, ובתור הבא ממשיך המשתתף מהשלב בו נפסל, ומתקדם עד לפסילה הבאה.

שלבי המשחק הירושלמי (סגנון "כלב")[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק מורכב משלושה שלבים ראשונים ושלושה שלבים מתקדמים. כל שלב נקרא "קוֹן" (ראשון, שני ושלישי - כולם במלעיל), ובשלבים המתקדמים: "קוֹן הַקָּשֶה" (במלעיל). מבנה כל קון הוא זהה, פרט לעליית שלב המציינת למעשה את מספרו של הקון. כל קון מורכב ממבוא ומחמישה שלבים.

המבוא כולל ארבעה מהלכים, ראשון, שני שלישי ורביעי (כולם במלעיל).

ראשון: זורקים בעדינות את האבנים על הרצפה. בוחרים אבן ומשליכים אותה באוויר, ובזמן שהיא באוויר, אוספים אבן אחת מן הרצפה ותופסים את האבן שנזרקה. כך ממשיכים ומלקטים מהרצפה אבן אחר אבן בזמן זריקת אבן אחת באוויר. זוהי פעולת הבסיס במשחק. בזמן כל פעולה (בכל שלבי המשחק) - אסור להזיז אבן שאותה לא אספת.

שני: כנ"ל, ואולם איסוף האבנים מהרצפה מתבצע בזוגות.

שלישי: כנ"ל, אך האיסוף מהרצפה הוא שלוש אבנים ביחד, ואחר כך- הנותרת.

רביעי: לא זורקים את האבנים על הרצפה, אלא מעיפים אבן באוויר, מניחים בזמן מעופה את יתר הארבע על הארץ ותופשים את האבן החוזרת. זורקים אותה שוב אוספים את כל הארבע מהרצפה, ותופסים שוב את האבן מן האוויר. [יש הנוהגים לשלב בין שלישי לרביעי: לאחר איסוף שלוש האבנים הראשונות, משליכים את אחת האבנים באוויר. בזמן שהיא באוויר אוספים את האבן האחרונה, ולאחר מכן, כשהאבן שהושלכה עדיין באוויר, מניחים בחזרה את הארבע שביד, ותופסים בחזרה את האבן שהושלכה. אחר כך ממשיכים כמו בסוף רביעי הרגיל].

השלבים לאחר המבוא הם: על היד, קוגלך, החלפות, תקיעות ושער, כאשר לפני כל שלב כזה ישנה הקדמה שנקראת "אחדים ל..", והיא למעשה חזרה על "ראשון" (כך בקון הראשון, וחזרה על שני או שלישי בקונים הבאים בהתאמה).

  • על היד (מבוטא במילה אחת במלעיל, כשהטעם על הע'): זורקים בעדינות את כל חמש האבנים באוויר, הופכים את כף היד ומנסים שכל האבנים ינחתו על גב היד. הצלחת – חזור על הפעולה מגב היד לכף היד. הצלחת להנחית על גב היד רק ארבע אבנים – מותר להעלות את החמישית בעזרת היד השנייה ולהמשיך. הצלחת להנחית על גב היד רק שלוש אבנים – עליך להוריד מגב היד שתים מן האבנים על ידי פישוק אצבעות או הטיה, ואז להעיף את הנותרת באוויר ולנסות לאסוף בבת אחת את כל הארבע מהרצפה, ולתפוס את האבן החוזרת.(בקון שני אין זכות העלאת אבן, ויש לבצע הורדות ותפיסה גם בהעלאת ארבע, בקון שלישי חייבים להעלות לפחות ארבע אבנים לגב היד בניסיון ראשון, כתנאי להמשך).
  • קוּגָלַך: משליכים בעדינות את האבנים על הארץ, בוחרים אחת מעיפים אותה ומלקטים אבן אחת ותופסים את האבן החוזרת, מעיפים את השתיים ואוספים עוד אחת, מעיפים את השלוש ואוספים עוד אחת, ואז את הארבע ואוספים את החמישית. לסיום מעיפים את כל החמש באוויר, מכים בכף היד ברצפה ותופסים את הארבע בחזרה (פעולה אחרונה זו נקראת פָּאץ'). בקון השני אוספים תחילה שתי אבנים, מעיפים שלוש באוויר ואוספים עוד שתיים, ואז מבצעים פעמיים פאץ', בקון השלישי אוספים תחילה שלוש אבנים מעיפים את הארבע ואוספים את הנותרת, ואז שלוש פעמים פאץ'.
  • החלפות (במלעיל): משליכים בעדינות את האבנים על הארץ, בוחרים אחת מעיפים אותה ומלקטים אבן ושוב תופסים את האבן החוזרת. כעת מעיפים שוב אבן באוויר ומחליפים את האבן שהרמת באבן אחרת מהרצפה, מבלי להזיז אבנים אחרות, וחוזר חלילה עד להחלפת כל הארבע זו בזו. כשנוחתת ביד האבן שהוחלפה אחרונה, מעיפים אבן באוויר ומניחים את הנותרת על הרצפה (ותופסים את האבן החוזרת). לסיום יש להעיף את האבן שבידך, ולאסוף את כל הארבע האחרות בבת אחת מן הרצפה. (בקון שני אוספים שתים ומחליפים בשתים, ובקון שלישי אוספים שלוש ומחליפים באחת).
  • תקיעות (במלעיל) : מאגרפים את היד כשכל האבנים בתוכה, מניחים אחת מהן בתחתית האגרוף בין הזרת המקופלת לתחתית כף היד, מעיפים אבן באוויר ו"תוקעים" את האבן שבתחתית האגרוף ברצפה. כך עם כל שלוש הנותרות – מבלי להזיז אבנים שכבר מונחות על הרצפה, ואז מעיפים את האבן שביד באוויר, אוספים את כל הארבע ביחד ותופסים את האבן החוזרת. (בקון שני תוקעים שתים - שתים, ובשלישי שלוש ואחת). [יש הנוהגים לשלב בין החלפות לתקיעות, כשההחלפה מתבצעת תוך תקיעת האבן המוחלפת על הרצפה, ולסיום תקיעה כפולה].
  • שער: מציבים את האגודל והאמה ביד שאינה המשחקת על הרצפה בצורת קשת, ומשלבים את האצבע מעל לאמה, כך שלא תפריע. זורקים את האבנים לפני ה"שער" שנוצר, בוחרים אבן ואז משליכים אותה באוויר ומעבירים אבן אחת מתחת ל"שער" לצידו השני ותופסים שוב את האבן. כך ממשיכים אבן אחר אבן מבלי להזיז אבנים אחרות, ומבלי שהאבנים יתנגשו זו בזו בצידו השני של השער. (בקון שני מעבירים את האבנים שתיים - שתיים, ובשלישי שלוש ואחת). עם סיום מעבירים את האבן הנותרת גם היא דרך השער, ומכים ברצפה פעמיים - אות לסיום הקון - פעם באגרוף עומד ופעם בכף יד שטוחה.

יש אפשרות לבחור לאחר מכן אבן מבין החמש שעברו את השער והתפזרו, ולזרוק אותה באוויר ולנסות לאסוף את כל האבנים הנותרות בצידו השני של השער בבת אחת. אם הצלחת – צברת זכות לתור ממשיך במקרה של פסילה בהמשך.

עם סיום שלושת הקונים הרגילים, מתבצע שלב קריטי הנקרא "אחדים לקון הקשה" – שהוא למעשה "ראשון" פשוט. פסילה בשלב זה מחזירה את המשתתף לתחילת המשחק.

  • קוֹן הַקָּשֶה בשלושת שלביו ("קון ראשון קון הקשה", "קון שני קון הקשה" ו"קון שלישי קון הקשה" – כשמספר הקון והמילה "קשה" - במלעיל), זהה לקונים הרגילים, אלא שבכל פעם שצריך לאסוף שתי אבנים מהרצפה ("שני" אחדים ל.. בקון שני, קוגלך והחלפות וגם בשער) – על המשתתף לשאול את יריביו: "איזה ואיזה?", והם מכתיבים לו איזה שתי אבנים עליו לאסוף ראשונות, תוך ניסיון להקשות עליו ככל האפשר. כך גם בכל שלב המחייב איסוף שלוש אבנים תחילה – על המשחק לשאול את יריביו: "חוץ מ..?" והם מכתיבים לו איזה שלוש אבנים לאסוף מבין הארבע, שוב תוך ניסיון להקשות.

בנוסף: ב"על היד" תפיסת האבנים מגב היד מתבצעת ב"הכפלה" - היינו, השלכת האבנים מגב היד באוויר ותפיסתן מלמעלה. כך גם בפאץ' (המכונה בקון הקשה: פאץ' הכפלה).

ב"החלפות" מורה היריב לשחקן איזו אבן יש להחליף בכל פעם, ובשער – איזו אבן להעביר (או איזה ואיזה, או חוץ מאיזו אבן – לפי הקון).

המנצח האולטימטיבי הוא זה שסיים ראשון את קון שלישי קון הקשה.

מי מתחיל?[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני תחילת המשחק, על מנת לקבוע מי משחק ראשון, מבצע כל משתתף את מהלך "על היד". מי שמעלה ותופס בחזרה את מספר האבנים הגדול יותר - זוכה ומתחיל ראשון. ניתן להכפיל את הנקודות הנצברות בשלב זה על ידי "הכפלה" (תפיסת האבנים מגב היד מלמעלה), ואף לשלש ולרבע את התוצאה על ידי תפיסת האבנים מגב היד כך שחלק נתפסות ב"הכפלה" וחלק באופן רגיל (שלא לדבר על הכפלת התוצאה במאה, על ידי תפיסת האבנים לאחר שמניחים אותן על קצה המרפק המורם).

פסילה ("אָבוּד")[עריכת קוד מקור | עריכה]

כישלון בביצוע מהלך כלשהו מביא כאמור להעברת התור למתחרה הבא. כישלון כולל אי תפיסת אבן שנזרקה, אי איסוף האבנים שנדרשו על פי השלב, הזזת אבן שלא היה עליך לאסוף, התנגשות אבנים, ואי ביצוע המשימה הנדרשת (כמו: אי הצלחה להעלות מינימום אבנים על גב היד ב"על היד", אי העברת אבן דרך הקשת ב"שער" וכו'). כישלון המביא לפסילה נקרא: "אבוּד לך".

"חתול"[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת גרסה קלה יותר הנהוגה גם בירושלים וגם בשפלה ומיועדת למתחילים ולילדים קטנים, הנקראת: "חתול" (להבדיל מהגרסה הקלאסית שלעיל המכונה "כלב"), ובה במקום להעיף אבן באוויר, מניחים אותה על גב היד ומלקטים את האבנים הנותרות מן הרצפה (מבלי להפיל את האבן שעל גב היד). לסיום כל מהלך - מעיפים את האבן מגב היד ותופסים אותה בכף היד.

המשחק בגרסה באזור החוף והשפלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן מתוארים שלבי המשחק לפי הגרסה הנהוגה בשפלה ובמקומות אחרים שאינם ירושלים.

הגרלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב הראשון במשחק עורכים הגרלה של סדר המשתתפים במשחק. המשחק הראשון אוחז בכף יד פשוטה כלפי מעלה באבני המשחק ומטיל אותן מעלה ואז מנסה לתפוס אותן על גב ידו. במצב זה, למשחק שלוש אפשרויות לצבירת נקודות:

  • מאות: המשחק מעיף את האבנים מגב ידו ותופש אותן כשכף ידו מופנית כלפי מעלה. כל אבן אותה תפס ערכה מאה נקודות.
  • אלפים: המשחק מעיף את האבנים מגב ידו ותופש אותן כשכף ידו מופנית כלפי מטה. כל אבן שתפש שווה אלף נקודות.
  • מיליונים או הכפלות: המשחק מעיף את כל האבנים לבד מאחת כלפי מעלה ובעודן באוויר משליך גם את האבן האחרונה כלפי מעלה. לאחר מכן, עליו לתפוס מספר מרבי של האבנים שהעיף תחילה כשכף ידו מופנית כלפי מטה, ולאחר מכן, בתנועה נפרדת, את האבן האחרונה. כל אבן שתפש שווה מליון נקודות. אם לא נתפשו לפחות שתי אבנים, בהן זו שהושלכה מאוחר יותר, אין המשחק זוכה בנקודות.

תפישת "מיליונים" דורשת מיומנות וזריזות ידיים ניכרת. כדי להביא לכך שהאבן האחרונה לא תועף עם האחרות, יש למקמה על האמה, אחוזה בין האצבע המורה לקמיצה. אין חשיבות לדירוג בנקודות, כל עוד נשמר העקרון שבין סוגי התפיסה יש הפרש של פי עשר לפחות.

פסילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר המשחק אינו משלים את כל השלבים ב׳שלב׳ כלשהו הוא נדרש לשוב ולבצעו מן ההתחלה.

שלבי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראשון (שמות כל השלבים נהגים תמיד במילעיל: רי-שון) - המשחק משליך את האבנים על הרצפה, זורק אחת מהן כלפי מעלה, ובעודה באוויר הוא נדרש לאסוף באותה יד אחת האבנים המפוזרות על הרצפה ואז לתפוס את האבן שהעיף קודם לכן. כששתי אבנים בידו, המשחק חוזר על הפעולה - משליח אבן באוויר ואוסף אבן נוספת. הוא ממשיך כך פעמיים נוספות, עד שכל האבנים מצויות בכפו.
  • שני - המשחק נדרש לחזור על התהליך הקודם, אך תוך איסוף של שתי אבנים בכל פעם.
  • שלישי - המשחק נדרש לחזור על התהליך, תוך איסוף אבן אחת בתחילה ואחר כך שלוש אבנים בבת אחת.
  • רביעי - המשחק מבצע את התהליך כמו בשלב "ראשון". בסיומו, כשכל האבנים בידו, הוא זורק אבן אחת כלפי מעלה, מניח את כל האבנים שנותרו בידו על הקרקע (בפאץ׳) ואז תופס את האבן שהעיף. כעת, הוא משליך את האבן מעלה פעם נוספת, מלקט שוב את כל האבנים שהניח ואז תופס את האבן שזרק.
  • "חמישי" - המשחק זורק אבן אחת, אוסף אבן המונחת על הרצפה ואז תופס את האבן שזרק. לאחר מכן, הוא זורק אבן אחת כלפי מעלה שוב, מלקט אבן אחת ומשמיט מכפו אבן אחרת. לאחר שלוש פעמים בהן מבוצע תהליך זה, המשחק זורק אבן אחת, אוסף במהירות את כל האבנים, ואז תופס את האבן שנזרקה.
  • שישי - השחקן יוצר ׳גשר׳ בידו באמצעות פישוק האגודל מצד אחד והאצבע והאמה משולבות מצד שני. הוא משליך ארבע מהאבנים לפני ה׳גשר׳ ואז זורק אבן למעלה, מעביר אבן אחת מתחת ל"גשר" לעברו השני, ותופס את האבן שנזרקה. לאחר העברת כל האבנים, השחקן מרים את ה׳גשר׳ (כלומר, את ידו), זורק אבן, אוסף את כל האחרות, ותופס את האבן שנזרקה. בגרסה הפשוטה של המשחק, הוא מסתיים בנקודה זו. משחקים מתקדמים, ממשיכים לשלבים הבאים.
  • שבת - המשחק חוזר על שלב ההגרלה, במטרה להגיע למספר הרב ביותר של נקודות. דרישות הניקוד הן לפי החלטת המשחקים, כאשר מקובל בדרך כלל כי צבירת מספר גדול במיוחד של נקודות תזכה את המשחק בדילוג על אחד השלבים הבאים.
  • עיוור - חזרה על השלבים "ראשון" עד "שישי", כאשר עיני המשחק עצומות בעת זריקת האבן.
  • כיס - המשחק יוצר ׳כיס׳ באמצעות כף יד קמוצה למחצה הקרובה לחזה, ובעת זריקת אבן כלפי מעלה הוא אוסף אבן אחרת לתוך ה"כיס". כשארבע אבנים מצויות ב"כיס", הוא נדרש לזרוק את החמישית, לאסוף את האבנים מהכיס בידו השנייה, ולתפוס את האבן שנזרקה.
  • כוכב - המשחק משליך ארבע אבנים על הקרקע ומניח כף יד פשוטה שפניה כלפי מטה. כעת הוא זורק אבן כלפי מעלה ואז נדרש להחליק אבן אחרת על הקרקע אל בין אחת מאצבעות ידו הפשוטה. כשכל ארבע האבנים הוחלקו למקומן בין אצבעותיו הוא נדרש להרים את כף ידו, בלי שאף אחת מהאבנים תישמט (לעתים, גם להפוך את ידו לצד השני) ואז הוא מורשה להניח את ידו על הרצפה ולאפשר לאבנים להישמט ממנה. לאחר מכן, עליו להשליך שוב את האבן החמישית ובעודה באוויר לתפוס את כל האבנים שעל הקרקע ואז לשוב ולתפוס את האבן שנזרקה.
  • תמנון - השלב האחרון, בו המשחק מניח את היד כך שרק קצות האצבעות מונחות על הקרקע, ובמהלך זריקת אבן הוא מנסה להעביר אבן אחרת מבעד למרווחים שבין אצבעותיו, בכל פעם בין שתי אצבעות שונות, כך שבסיום מונחות כל האבנים תחת כף היד. לסיום יש להשליך את האבן החמישית, ללקט את כל האבנים ולתפוס אותה, להשליך שוב את האבנים, ואז לאסוף אותן שוב ולתפוס את האבן החמישית.

גרסאות לזריקת האבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות גרסאות רבות לזריקת האבנים .‏[1] להלן העיקריות שבהן, והסבר כיצד יבוצעו בשלב "ראשון", לאחר שהאבנים נזרקו לרצפה, ובידו של השחקן אבן אחת:

  • הגרסה הרגילה, בה אופן הזריקה מכונה "ירושלמי" - השחקן המשחק זורק אבן כלפי מעלה, אוסף אבן אחת מהרצפה לכף ידו ותופס את האבן שנזרקה.
  • גרסה בה אופן הזריקה מכונה "תל אביבי" ‏‏‏[2]- השחקן המשחק זורק אבן כלפי מעלה, אוסף אבן מהרצפה לכף ידו, זורק גם אותה כלפי מעלה (לפני שהוא תפס את האבן השנייה שבאוויר), תופס את האבן הראשונה שנזרקה, אוסף עוד אבן מהרצפה, זורק גם אותה כלפי מעלה (לפני שהוא תפס את האבן השנייה שבאוויר), וכך הלאה עד שהוא תפס את כל האבנים.
  • גרסה בה אופן הזריקה מכונה "חיפאי" - השחקן המשחק זורק אבן כלפי מעלה, אוסף אבן אחת מהרצפה לכף ידו, ותופס את האבן שנזרקה כאשר כף ידו מופנה כלפי מטה (בצורת "הכפלה").
  • גרסה בה אופן הזריקה מכונה "נתנייתי" - השחקן המשחק זורק אבן כלפי מעלה, אוסף אבן אחת מהרצפה, עושה סיבוב אחד מסביב לאבן שנזרקה כאשר כף ידו מופנה כלפי מעלה, ותופס את האבן שנזרקה.‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השם של אופני הזריקה אינו מעיד על כך שבמקום בעל אותו שם, הזריקה תבוצע בנוסח זה.
  2. ^ ‏לא לבלבל עם גרסת המשחק בשפלה - הזריקה נקראת כך גם בירושלים..‏
  3. ^ ישנם גרסאות בהן הסיבוב הוא לפני לקיחת האבן מהרצפה, ואופן זריקה זה מכונה "חדרתי".