טאצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טאצ'י: למעלה - הלהב, למטה - ניצב (חרב) ונדן תואמים
חרב טאצ'י ומתחתיה הנדן שלה
טאצ'י
איור של סמוראי עם שריון יפני נושא נשק מוט וחגור עם טאצ'י

טאצ'ייפנית: ) היא חרב יפנית שהייתה בשימוש מעמד הסמוראים ביפן הפאודלית. הטאצ'י הייתה החרב הנפוצה ביותר בין השנים 900 ל-1596, אז הקטאנה עקפה אותה. הטאצ'י הייתה חרב מעוקלת ארוכה, ארוכה יותר מהקטאנה ולרוב גם יותר מעוקלת ממנה. האורך הממוצע של הלהב היה כ-80 סנטימטרים, בעוד שבקטאנה אורך הלהב היה 60–80 סנטימטרים. הטאצ'י נחגרה כך שהלהב פנה כלפי מטה, ההפך מהקטאנה.

בדרך כלל הסמוראים חגרו את הטאצ'י יחד עם ואקיזאשי (חרב יפנית קצרה). שילוב זה של שתי החרבות נקרא "דאישו" (daisho), וייצג את מעמדו החברתי של הסמוראי. הנדן של הטאצ'י נקרא "סאיה" (saya). היו קיימות חרבות טאצ'י ארוכות יותר, שבהן אורך הלהב היה 90–100 ס"מ והן נקראו אודאצ'י ונודאצ'י ולרוב נחגרו על הגב בשל גודלן.

השימוש הרגיל בחרב הוא לחיתוך ושיסוף, אם כי גם דקירות אפשריות. בדרך כלל מחזיקים את הטאצ'י בשתי ידיים, אך ניתן להחזיקה גם ביד אחת, וחוגרים אותה כך שהלהב פונה כלפי מטה.

השימוש העיקרי בטאצ'י לא היה בשדה הקרב - שם הסמוראים השתמשו בעיקר בחץ וקשת מסוג יומי ובחניתות מסוג יארי, והחרב הייתה נשק להגנה עצמית - אלא בחיים האזרחיים, שם שימשה כנשק מרכזי באמנויות לחימה רבות, ובדו-קרבות רבים בערים ובתוך מבנים כגון טירות. בסוף המאה ה-16 הוחלפה הטאצ'י בקטאנה בתור נשקו האישי של הסמוראי.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא יפן ובנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.