טכנולוגיית להבים
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים | סטף ורטהיימר |
| תקופת הפעילות | 1968–הווה (כ־56 שנים) |
| חברת אם |
פראט אנד ויטני  |
| בעלות | פראט אנד ויטני |
| ענפי תעשייה | תעשייה אווירית |
| מוצרים עיקריים | להבי מנועי סילון |
| www.btl.co.il | |
  | |
טכנולוגית להבים בע"מ (בעבר: להבי ישקר) היא חברה לייצור להבים (אנ') למנועי סילון מיסודו של סטף ורטהיימר וקבוצת השקעות דיסקונט. החברה נוסדה ב-1968 ונמכרה במאי 2014 לפראט אנד ויטני.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החברה נוסדה ב-1968, לאחר מלחמת ששת הימים, עקב האמברגו הצרפתי על מכירת נשק לישראל. הבעלות בחברה התחלקה באופן שווה בין סטף ורטהיימר וחברת השקעות דיסקונט[1]. מפעל החברה הוקם בנהריה והחל לייצר באוקטובר 1970. בשנת 1972 זכו מפעלי החברה בפרס קפלן[2]. באותה שנה רכשה החברה מחברת א.ר.וו. אינק האמריקאית זכויות לשימוש בטכנולוגיית החישול שלה, תמורת מניות של להבי ישקר. כמו כן הושקעו 4 מיליון דולר בהרחבת המפעל[3]. תחילה ייצרה החברה עבור חיל האוויר הישראלי, אך במהרה החלה לייצא את תוצרתה ובשנת 1973 ייצאה במעל מיליון דולר, ונמנתה על 772 המפעלים בישראל שייצאו במעל 100 אלף דולר[4]. עד 1976 הגיע ייצוא המפעל לכ-4 מיליון דולר[1]. בתחילת 1974 עבדו במפעל בנהריה 285 עובדים[5] ובתחילת 1976 הגיע מספר העובדים לכ-400, רובם עולים חדשים[1].
ברבות הימים שינה המפעל שמו ל"טכנולוגיית להבים". בשנת 1998 הגיעה החברה, שכבר הייתה בבעלות חלקית של פראט אנד ויטני, להסכמה על הקמת מפעלים משותפים עם פראט אנד ויטני[6]. במסגרת ההסכם הוקם מפעל בסין[7] ומפעל בתפן לייצור להבים עבור רולס-רויס[8].
עם לקוחות המפעל נמנים יצרני מנועי הסילון בעולם: "רולס-רויס", "פראט אנד ויטני" ו"ג'נרל אלקטריק". במאי 2014 רכשה פראט אנד ויטני את מלוא הבעלות בחברה.
בשנת 2022 מספר העובדים עמד על 1,400 איש.[9]
בדצמבר 2022 הודיעה פראט אנד ויטני על כוונה לצמצם את פעילות הייצור במפעל בנהריה ובחלק מהמפעל בתפן עד לסגירתם המלאה בשנת 2025[10]. על פי הודעת החברה סוג הלהבים שמייצר המפעל איננו דרוש לשימוש במנועי הסילון החדשים, ולא ניתן להסב את המפעל ליצור להבים מסוג אחר.[11]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של טכנולוגיית להבים- אורה קורן, "טכנולוגיית להבים וטקג'ט בדרך להפוך לישקר 2", באתר הארץ, 9 במאי 2006
אורה קורן, "לא הוצאנו רווחים מהחברה, החזרנו הכל כהשקעה לעתיד. זו תעשייה, לא פיננסים", באתר TheMarker, 4 במאי 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 יאיר פלדמן, להבי ישקר חותר לתפוס 10% משוק הלהבים, דבר, 18 בפברואר 1976
- ^ נקבעו חתני פרס קפלן, דבר, 22 במאי 1972
- ^ 4 מליון דולר יושקעו בלהבי ישקר, דבר, 6 בנובמבר 1972
- ^ רק מחצית היצואנים החדשים הופיעו לטקס, דבר, 8 במאי 1974
- ^ מנחם רהט, נהריה פותחת מפעליה בפני עולים, מעריב, 14 במרץ 1974
- ^ אורה קורן, ורטהיימר: "טכנולוגיית להבים ופראט אנד וויטני האמריקנית יקימו מפעלים משותפים", באתר גלובס, 13 במאי 1998
- ^ ורטהיימר: "אם מודל המפעל המשותף בסין יצליח - נקים עוד כאלה בעולם", באתר גלובס, 26 ביולי 1998
- ^ אורה קורן, תדמור אישר מיזוג טכנולוגיית להבים, ורטהיימר ורולס-רויס, באתר גלובס, 21 ביוני 1999
- ^ 8 שנים אחרי ישקר: משפחת ורטהיימר מוכרת את להבים לפראט אנד וויטני במאות מיליוני שקלים, באתר TheMarker, 1 במאי 2014;
רון שטיינבלט, עוד אקזיט למשפחת ורטהיימר: מוכרת את חברת להבים לפראט אנד וויטני במאות מ' ש', באתר גלובס, 1 במאי 2014 - ^ יובל אזולאי, מפעל טכנולוגיית להבים בתפן צפוי להיסגר; 900 עובדים יפוטרו, באתר כלכליסט, 4 בדצמבר 2022
- ^ יובל אזולאי, אמיתי גזית, דותן לוי, מפעל טכנולוגיית להבים ייסגר - 900 עובדים יפוטרו, באתר כלכליסט, 4 בדצמבר 2022