טלקינזיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדגמה של טלקינזיס שהוכחה כמתיחה שנוצרה על ידי צלם צרפתי ב-1875

טלקינזיסיוונית: "טלה"- רחוק, ו-"קינזיס"- תנועה) הוא תחום בפאראפסיכולוגיה העוסק בהשפעה מנטלית על התנהגותו של החומר, כאשר בדרך כלל הכוונה היא ליכולת להניע גופים ממרחק. המונח המודרני בפאראפסיכולוגיה לטלקינזיס הוא פסיכוקינזיס (או בקיצור PK).

מבחינת ההגדרה הקלאסית, הניחן ביכולת טלקינטית מסוגל להזיז עצמים בכוח מחשבתו בלבד. בשנים האחרונות גם השפעה מרחוק על מערכות ביולוגיות (אנשים, חיות, צמחים ותאים) נכללת בהגדרת המונח. בעל היכולת הטלקינטית יכול לכאורה לגרום לשינוי ביולוגי, חיובי או שלילי על המערכת הביולוגית עליה הוא מפעיל את יכולתו. לדוגמה, אדם בעל יכולת טלקינטית יכול לכאורה להשפיע על רגשותיו של אדם אחר על ידי התרכזות בעצם השינוי בלבד.

למרות טענות רבות, מעולם לא הוכח קיומו של טלקינזיס, והתחום נחשב לפסבדו-מדע. רבים מהאפקטים הטלקינטיים לכאורה ניתנים לביצוע באמצעים קונוונציונליים, כמו פעלולי קוסמים. במבחנים מדעיים מאורגנים היטב, נכשלו טענות לטלקינזיס.‏[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bösch, Holger; Fiona Steinkamp, Emil Boller (July 2006). "Examining psychokinesis: The interaction of human intention with random number generators--A meta-analysis". Psychological Bulletin 132 (4): 497–523. doi:10.1037/0033-2909.132.4.497. PMID 16822162.