טלפתיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: סגנון בלתי-אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

טלפתיה (מיוונית: טֶלֶ = רחוק, למרחק; פתוס = רגש) היא סוג של תפיסה על-חושית (ESP - Extra-Sensory Perception), המתוארת כיכולת להבחין, באופן מודע או לא-מודע, במחשבותיו, רגשותיו ותחושותיו של אדם (או יצור) אחר, ללא גירוי חושי כלשהו.

טלפתיה היא תופעה אחת מתוך קבוצת תופעות פסבדו-מדעיות בתחום הפאראפסיכולוגיהיוונית - מעבר לפסיכולוגיה, או דומה לפסיכולוגיה), שמעולם לא הוצגו ראיות חותכות לקיומה. החוקרים בפסיכולוגיה ובנוירולוגיה אינם סבורים שהיא אפשרית כלל ועיקר, משום שהמוח פועל באמצעות אימפולסים חשמליים ומוליכים כימיים (נוירוטרנסמיטרים), שאינם משדרים אותות כלפי חוץ.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשנוסדו הארגונים הראשונים לחקר התופעות העל-טבעיות, שמאוחר יותר קיבלו את השם פאראפסיכולוגיה, הייתה מטרתם חקר הטלפתיה - היכולת להעביר מחשבות, מאדם לאדם.

חקר הטלפתיה קיבל תנופה מדעית בראשית שנות ה-30, עם תחילת המחקרים שערך הפרופסור האמריקני לפסיכולוגיה מאוניברסיטת דיוק, ג'וזף בנקס ריין (Joseph Banks Rhine), שכינה את התופעה תפיסה על-חושית. יחד עם עמיתו לאוניברסיטה, קרל זנר, פיתח ריין חמישה קלפים נושאי צורות (ריבוע, עיגול, כוכב מחומש, גלים וסימן +) שאותם היה צריך לנחש "קורא המחשבות". בכל הניסויים הללו לא נמצאו הוכחות חותכות לקיומה של טלפתיה.

באותה תקופה ניסה החוקר הסובייטי ל. וסילייב מאוניברסיטת לנינגרד להפנט אנשים ממרחק 1,000 מייל ולהשפיע עליהם בכוח הטלפתיה. הניסויים נערכו גם דרך מסכי מיגון אטומים לגלים אלקטרומגנטיים, מה שהוביל את וסילייב להשערה כי במקרה של ה-PSI לא מדובר בגלים כאלה, אלא באנרגיה אזוטרית ואקזוטית ייחודית. אין הוכחות להצלחתם של ניסויים אלה.

בערך באותו זמן עשה לעצמו שם בברית המועצות וולף מסינג, מי שנחשב על ידי חסידיו לגדול הטלפתים בכל הזמנים, שהתמחה בקריאת מחשבות. מחקרים טוענים כי רוב הפרטים הביוגרפיים אודות מסינג הם בדויים.

בישראל, ניב הדר מביא בספרו מחקרים מדעיים על טענות על-טבעיות נפוצות ובהן טלפתיה, ומתאר את האופן בו הופרכו.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות, סרטים, ספרים וקומיקסים רבים עוסקים בטלפתיה כנושא מרכזי, בעיקר בתחומי המדע הבדיוני וגיבורי העל. דוגמאות לכך הן אקס-מן, גרין לנטרן, הניצוץ, גיבורים, דם אמיתי, אנשי המחר ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניב הדר, "לחשוף את הבלתי נודע", הוצאת הפקות מעולם אחר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.