טלפתיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

טלפתיה (מיוונית: טֶלֶ = רחוק, למרחק; פתוס = רגש) היא מושג נפוץ במיסטיקה ובפאראפסיכולוגיה, במדע הבדיוני ובמופעי בידור, והיא מהווה סוג של תפיסה על-חושית (ESP - Extra-Sensory Perception) המאפשרת להבחין, באופן מודע או לא-מודע, במחשבותיו, רגשותיו או תחושותיו של אדם או יצור אחר, ללא גירוי חושי כלשהו מצדו.

בתרבות הפופולרית מופיעה הטלפתיה לרוב ככוח-על שעיקרו קריאת מחשבות.

במדע מסווגת הטלפתיה לרוב כאחת מתוך קבוצת תופעות פסבדו-מדעיות בתחום הפאראפסיכולוגיה (מיוונית - מעבר לפסיכולוגיה, או דומה-לפסיכולוגיה), שכן לא הוצגו ראיות חותכות לקיומה במציאות. במסגרת הפסיכולוגיה הנוירולוגית, הטלפתיה איננה אפשרית כלל ועיקר, שכן בפרספקטיבה נוירולוגית המוח פועל באמצעות אימפולסים חשמליים ומוליכים כימיים (נוירוטרנסמיטרים), שאינם משדרים אותות אל מחוץ לגוף.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשנוסדו הארגונים הראשונים לחקר התופעות העל-טבעיות, שמאוחר יותר קיבלו את השם פאראפסיכולוגיה, הייתה מטרתם חקר הטלפתיה - היכולת להעביר מחשבות מאדם לאדם.

חקר הטלפתיה קיבל תנופה מדעית בראשית שנות ה-30 של המאה העשרים, עם תחילת המחקרים שערך הפרופסור האמריקני לפסיכולוגיה מאוניברסיטת דיוק, ג'וזף בנקס ריין (Joseph Banks Rhine), שכינה את התופעה תפיסה על-חושית. יחד עם עמיתו לאוניברסיטה, קרל זנר, פיתח ריין חמישה קלפים נושאי צורות (ריבוע, עיגול, כוכב מחומש, גלים וסימן +) שאותם היה צריך לנחש "קורא המחשבות". בכל הניסויים הללו לא נמצאו הוכחות חותכות לקיומה של טלפתיה.

באותה תקופה ניסה החוקר הסובייטי ל. וסילייב מאוניברסיטת לנינגרד להפנט אנשים ממרחק 1,000 מייל ולהשפיע עליהם בכוח הטלפתיה. הניסויים נערכו גם דרך מסכי מיגון אטומים לגלים אלקטרומגנטיים, מה שהוביל את וסילייב להשערה כי במקרה של ה-PSI לא מדובר בגלים כאלה, אלא באנרגיה אזוטרית ואקזוטית ייחודית. אין הוכחות להצלחתם של ניסויים אלה.

בערך באותו זמן עשה לעצמו שם בברית המועצות וולף מסינג, מי שנחשב על ידי חסידיו לגדול הטלפתים בכל הזמנים, שהתמחה בקריאת מחשבות. מחקרים טוענים כי רוב הפרטים הביוגרפיים אודות מסינג הם בדויים.

בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות, סרטים, ספרים וקומיקסים רבים עוסקים בטלפתיה כנושא מרכזי, בעיקר בתחומי המדע הבדיוני וגיבורי העל. דוגמאות לכך הן אקס-מן, גרין לנטרן, הניצוץ, גיבורים, דם אמיתי, אנשי המחר, שומרת הערים האבודות

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניב הדר, "לחשוף את הבלתי נודע", הוצאת הפקות מעולם אחר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.