קומיקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה לכך היא: אוסף קישורים, יש לבדוק מה יכול לשמש כמקור והערות שוליים ולהוריד את עשרות האחרים. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
קומיקס (בעברית: עלילון) היא מדיה גרפית בה דמויות אשר מצוירות ברצף ואירועים אשר משתנים מתמונה לתמונה מצטרפים לכדי עלילה. המונח "קומיקס" שימש בתחילה לצורך תיאור רצועות הקומיקס המוקדמות אשר הופיעו בעיתונות והיו העלי תכנים קומיים, אך בהמשך הפך למונח המתאר את כל סוגי התכנים המופיעים במדיה זו, כולל אלו אשר רחוקים מלהיות משעשעים. רוב הקומיקסים משלבים מילים עם תמונות, כאשר מקובל לרוב לרשום את המלל שהדמויות אומרות בבועה (או "בלון" בעגת הקומיקס) המצוירת בקירבתן ומיוחסת אליהן על ידי מתיחת קטע קטן ממנה לעבר פיה של הדמות הדוברת.
עם השנים התפתחו פורמטים שונים של קומיקס, בין היתר נוצרו מסגרות התמונה ("חלונות"), אשר צורתם, רוחבם או אורכם, וכן מיקומם, תורמת לעלילה על ידי יצירת רושם מסוים. לדוגמה: רצף צפוף של תמונות קצרות נועד ליצור תחושה ורושם של חיפזון ומהירות וכדומה.
הקומיקס מופץ במגאזינים, בעיתונים, בחוברות, ובעת האחרונה אף באינטרנט. הקומיקס בא בז'אנרים שונים: החל מעלילות וסיפורים ארוכים שמתמשכים בסדרות ארוכות של ספרים וחוברות וכלה ברצועת קומיקס קצרה ומצחיקה עם פאנץ' ליין בסופה.
הנושאים בעלילות הקומיקס רבים ומגוונים, ביניהם סיפורי הרפתקאות, מתח, הומור, פעולה, גיבורי-על ("סופר-גיבורים"), פנטזיה, מדע בדיוני, ואפילו מין. גיבורי קומיקס אף זכו לעיבוד קולנועי ולסדרות טלוויזיה, הבולטים שבהם הם סופרמן, באטמן, אקס-מן וספיידרמן.
קומיקס מפותח מאוד באירופה בארצות כמו בלגיה, צרפת, איטליה, ספרד גרמניה ועוד, וכן ביפן, שם הוא נקרא מאנגה. כמו כן ישנה תעשיית קומיקס עניפה בארצות הברית, מדינות אמריקה הלטינית ומדינות מזרח אסיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות הקומיקס
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] לפני המצאת הדפוס
הקומיקס הפך לצורת אומנות מגובשת במהלך סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, לצד צורות אומנות דומות כגון קולנוע ואנימציה. שלושת צורות האומנות בעלי קווי דמיון רבים, במיוחד בכך שהם משלבים מילים ותמונות, וכמו כן שלושת צורות האומנות התפתחו באופן משמעותי בשל השיכלולים הטכנולוגיים אשר התאפשרו בזכות המהפכה התעשייתית. על אף שמדיום הקומיקס התפתל וצבר פופולאריות בעיתונים ובמגזינים בשנות ה-90 המאוחרות של המאה ה-19, צורת האומנות בה מוצגים רצף של ציורים לצד טקסטים הייתה קיימת מאות שנים לפני כן.
דוגמאות היסטוריות להצגת סיפורים באמצעות רצף תמונות לצד טקסטים כוללים בין היתר את - אנדרטת עמוד טריאנוס אשר הוקמה ברומא בשנת 113 לספירה, כתבי ההירוגליפים המצריים, האפריז היווני, עבודות רקמה מימי הביניים כגון שטיח באייה וכתבי יד מאויירים מתקופת הביניים.
עם זאת, החיסרון העיקרי של העבודות המוקדמות הללו היה היעדר היכולת שלהן להגיע לקהל נרחב. המצאת טכניקות הדפוס המודרניים אפשרו לצורת אומנות זו להגיע לקהל נרחב במיוחד ולהפוך לאמצעי תקשורת המונים.
[עריכה] המאה ה-15 עד המאה ה-19
בשנת 1440 הומצאה בגרמניה מכונת הדפוס הראשונה על ידי הצורף יוהאן גוטנברג. שיטות הדפסה המבוססות על מכונת הדפוס של גוטנברג התפשטו תחילה באירופה ואחר כך ברחבי העולם והחליפו את השיטות הידניות והמסורבלות שקדמו למכונת הדפוס ואפשרו הדפסה המוניות בעלויות נמוכות. החומרים המודפסים הראשונים כללו בעיקר ספרי דת.
רק במהלך המאה ה-17 וה-18 החלו החומרים המודפסים לעסוק גם בהיבטים פוליטיים ובחיי החברה, ובעקבות כך החומרים המודפסים החלו לשלב איורים סאטיריים וקריקטורות שונות . במהלך תקופה זו הומצא גם בלון הטקסט כאמצעי לשילוב דיאלוגים בקריקטורות.
הקריקטורות הסאטיריים זכו לפופולריות רבה בעיתונות לאורך המאה ה-19.
[עריכה] המאה ה-20 עד היום
בארצות הברית המונח קומיקס שימש בתחילה לתיאור רצועות קומיקס אשר הופיעו בעיתונות. המונח "קומיקס" ניתן לרצועות הללו משום שהם הכילו סיפורים קומיים.
בשנת 1929 יצאו לאור רצועות הקומיקס של "באק רוג'רס" ו"טרזן" אשר היו בעלי השפעה מכרעת על התפתחות ז'אנר קומיקס ההרפתקאות.
בשנת 1929 יצא לאור רצועת הקומיקס הראשונה של "הרפתקאותיו של טינטין" בעיתון הבלגי השבועי לנוער "Le Petit Vingtième". רצועות הקומיקס המקוריות של הסידרה אוגדו לספר אשר יצא לשווקים בשנת 1930.
בשנת 1938 יצא לשווקים חוברת הקומיקס Action Comics #1 אשר הייתה אנתולוגיית קומיקס שכללה תשעה סיפורים נוספים, בלתי קשורים, בהם הקומיקס הראשון של "סופרמן". דמותו של סופרמן זכתה לפופולריות עצומה והייתה בעלת השפעה מכרעת על התפתחות ז'אנר גיבורי-העל. ברבות השנים הפך סופרמן לאייקון אמריקאי ודמותו נשארת מדמויות הקומיקס הפופולריות ביותר גם כיום.
ביפן, תרבות הקומיקס וסגנון המאנגה התפתחו באופן ניכר לאחר מלחמת העולם השנייה בהשפעת רצועות הקומיקס האמריקניות. האמן היפני אשר השפיע באופן הכי ניכר על התפתחות סגנון המאנגה בתקופה שלאחר המלחמה ונחשב למעשה לאבי המאנגה של ימינו הוא אוסאמו טזוקה (Osamu Tezuka). משנות השמונים ובעיקר בשנות התשעים, חוברות המאנגה הפכו פופולריים גם מחוץ ליפן, בעיקר סדרות כגון מלח ירח ודרגונבול.
[עריכה] סוגי קומיקס
[עריכה] לפי פורמט
- קריקטורה: איור, שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק ולעתים גם לעורר ביקורת.
- רצועת קומיקס (Comic strip): רצועה של 3-5 ריבועים, אשר מכילות לרוב פאנץ' ליין בסופם. מטרתם של רצועות הקומיקס היא בדרך כלל לשעשע. רצועות הקומיקס מפורסמות על בסיס קבוע (בדרך כלל על בסיס יומי או שבועי) בעיתונים, במגזינים ובאתרי אינטרנט.
- קומיקס שבועי: מופיע כמהדורה של 1-3 עמודים (לרוב בתוך עיתון נוער או מגזין) ומכיל סיפור עלילה שמתחיל ונגמר באותו גיליון.
- קומיקס שבועי בהמשכים: כנ"ל, רק העלילה היא בהמשכים.
- חוברות קומיקס: חוברות שמופצות בתדירות קבועה ומכילות עלילה בהמשכים. החוברות בדרך כלל דקות ולא מכילות יותר מ 24 עמודים.
- אוגדנים (Trade Paper Back): ספר קומיקס שהוא בעצם אוגדן של חוברות קומיקס בהמשכים ומכיל את כל החוברות מהתחלת העלילה עד לסיומה. נקרא בעגה של חובבי הקומיקס TPB (טיפיבי).
- "רומן גרפי" (Graphic Novel): סוג של ספר קומיקס המכיל בדרך כלל עלילה ארוכה ומורכבת, בדומה לעלילת רומנים. להבדיל מרצועת הקומיקס המכילה תכנים מבדחים ומשעשעים, התכנים ברומן הגרפי אינם קומיים ומיועדים לרוב למבוגרים.
- "וובקומיקס" (WebComic) : קומיקס רשת. בדרך כלל רצועה או קומיקס שבועי שמתפרסמים באינטרנט.
[עריכה] לפי סוגה
- הומור: קומיקס שמטרתו להצחיק.
- מדע בדיוני ופנטזיה: קומיקס שעלילתם מערבת הרבה מדע בדיוני או מתרחשת בעולם פנטזיה.
- סופר-גיבורים: קומיקס שמרכזו הוא גיבור גדול מהחיים הניחן ביכולות על-אנושיות.
- אימה
- מתח, ובפרט ספרות בלשית.
- הרפתקאות ומסעות: קומיקס בו הגיבורים מסתובבים בעולם. לדוגמה אסטריקס וטינטין.
[עריכה] תהליך יצירת קומיקס
למרות שהשלבים השונים ביצירת רצועות קומיקס תלויים באמנים עצמם ובסוג העבודה, בדרך כלל, התהליך מורכב מהשלבים הבאים:
- כתיבת תקציר העלילה: כתיבת גרסה מקוצרת של עלילת הקומיקס.
- כתיבת התסריט: כתיבה מפורטת של עלילת הקומיקס והדיאולוגים השונים של הדמויות בקומיקס.
- מחקר גרפי: תהליך יצירת הסגנון העיצובי של הקומיקס אשר כולל את ציור הדמויות אשר יופיעו בקומיקס ואת הסביבה בה עלילת הקומיקס מתרחשת.
במידה והמקום והזמן בו מתרחשת עלילת הקומיקס קיימים במציאות או שעלילתם מתרחשת בתקופה כולשהי לאורך ההיסטוריה, לעתים רבות האמנים יאספו חומר גרפי רב אודות האזור לפני תחילת העבודה. - תסדיר: בחירת נקודות המבט בכל ציור ובחירת הסגנון והצורה של כל מסגרת בקומיקס והסדר בה המסגרות יופיעו.
- יצירת הסקיצה: יצירת הטיוטה הראשונית של הקומיקס. החל מהשלב הזה, העבודה בדרך כלל תעשה על גבי נייר גדול (בפורמט A2) מאשר נייר סטנדרטי (בפורמט A4).
- יצירת הקווים התוחמים: בשלב זה עוברים מחדש עם עט על הקוים התוחמים של הסקיצה ולעתים רבות מוסיפים גם הצללה לציורים עצמם. בשלב זה מקובל גם להוסיף בועות טקסט לציורים.
- בחירת הצבעים: בשלב זה בוחרים את הצבעים בהם משתמשים לצביעת האזורים שונים בציורים אשר נמצאים בתוך הקווים התוחמים (לדוגמה: הדמויות, הרקע והבגדים), כאשר צריך לשים לב להמשכיות הצבעים לאורך כל הקומיקס. האדם אשר צובע את הקומיקס חייב גם להגדיר את החלקים המוארים והחלקים המוצללים בציורים.
- תהליך הצביעה: תהליך אשר מבוצע בדך כלל על ידי אדם התמחותו הבלעדית היא בצביעת ציורי קומיקס. תהליך הצביעה (אשר כיום לעתים קרובות מתבצע במחשב באמצעות תוכנות גרפיות) מאפשר להשיג ציור אשר מבחינה חזותית בעל דמיון רב יותר לאובייקט עצמו מאשר האופן החזותי בו הוא היה נראה באמצעות קווים תוחמים בלבד.
- הוספת הטקסטים - שלב זה כולל את הוספת הדיאלוגים וההערות בקומיקס אשר נכתבים בתוך האזורים הריקים בציורים אשר נוצרו במיוחד לשם מטרה זו. שלב זה יחזור על עצמו עבור כל שפה בה הקומיקס יופק.
תהליך היצירה משתנה בהתאם לסוג העבודה ובהתאם לאמן עצמו כאשר לעתים אותו האדם עשוי יהיה לבצע את כל או חלק מהתהליכים ביצירת הקומיקס. לעתים רבות, הקומיקס נוצר באמצעות עבודה משותפת בין סופרים וקריקטוריסטים. כמו כן, לעתים רבות שלבים מסוימים בתהליך היצירה כגון הוספת הטקסטים וצביעת הציורים ניתנים לאנשים אשר מתמחים בתחומים הללו.
[עריכה] רשימת הוצאות קומיקס ידועות וסיפוריהן
[עריכה] DC קומיקס
באטמן, סופרמן, וונדר וומן, ליגת הצדק, גרין לנטרן, הפלאש, הטיטאנים, החץ הירוק ועוד.
[עריכה] מארוול קומיקס
אקס מן, ספיידרמן, הענק הירוק, דרדוויל, הנוקמים (קומיקס) , ארבעת המופלאים, המעניש, קפטן אמריקה, איירון מן ועוד'.
[עריכה] דארק הורס
מקוריים
- סין סיטי, חתיכה דוקרנית (Barb Wire), ביג גאי ורסטי ילד-רובוט, הלבוי, המסכה
מבוססים על סרטים וסדרות טלוויזיה:
[עריכה] חנויות קומיקס
חנות קומיקס היא חנות אשר עיסוקה העיקרי הוא מכירה ושיווק של חוברות קומיקס על גרסאותיהן השונות ומוצרים נילווים כגון דמויות פעולה, פוסטרים ואף פרטי לבוש הקשורים לנושא.
[עריכה] תרבות הקומיקס בישראל
הקומיקס הראשון שהופיע בעברית בישראל היה "מאורעות דובון", תרגום לעברית של סדרת קומיקס בריטית, בעיתון הילדים עתוננו לקטנים.
[עריכה] הקומיקס והמיינסטריים
בישראל, תרבות הקומיקס אינה מפותחת, ונחשבת בעיקר ל"תחום של ילדים". תחום החוברות בעברית כמעט שלא קיים, וספרי קומיקס זרים בדרך כלל ניתן להשיג רק בחנויות מיוחדות או בייבוא אישי מחו"ל. ברוב הספריות בישראל ניתן למצוא ספרי קומיקס במחלקת ספרי הילדים והנוער (הללו כוללים בדרך כלל רק את ספרי "זבנג!", "בבא", "אסטריקס" ו"טין טין" (בגרסאות אשר מתורגמות לעברית). בשל צבירת ההתעניינות בסדרות קומיקס בקרב ישראלים רבים, במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 נפתחו לראשונה בישראל באזור תל אביב שתי חנויות הנישה קומיקזה וקומיקס וירקות אשר מוכרות אך ורק ספרי וחוברות קומיקס.
הקומיקס המיינסטרימי תוצרת ישראל מופיע בעיקר בתור מדורים או רצועות בעיתוני ילדים ונוער כגון "מעריב לנוער", "מעריב לילדים" ו"כולנו" שנסגר. למעשה, סדרות קומיקס כגון "מיקי מהו" הופיעו עוד בעיתוני "הארץ שלנו" ו"דבר לילדים" שהתפרסמו לפני קום המדינה. קומיקסים אלה היו למעשה סדרה של איורים שמתחתם נכתבו שורות בחרוזים. יוצר בולט היה יריב אמציה, שם עט של פנחס שדה.
מספר חוברות של גיבורי על אמריקאים תורגמו לעברית, בין השנים 1968-1975 יצאו חוברות בשם "בוקי" שכללו סיפורים מחברת "Marvel" האמריקאית וביניהם אקס-מן, ספיידר מן ואחרים וכן מחברת "DC" האמריקאית עם גיבורים כמו סופרמן ואחרים. החוברות יצאו בשחור לבן וכללו מבחר של קטעי סיפורים בכל חוברת. בין השנים 1997-1999 חוברות ספיידרמן ואקס מן יצאו לאור בהוצאת קונטקט פוינט, בשנת 2000 יצאו לאור מספר חוברות של עלילת סרט האקס מן הראשון (במקביל ליציאתו לאקרנים באותו זמן) על ידי הוצאת ידיעות אחרונות כמו כן בשנת 2005 יצאו לאור 7 חוברות של ספיידרמן בהוצאת קומיקזה פרס.
בשנות השישים התפרסם ירחון בשם "אמיצים" שכלל גיבורי קומיקס מחוברות קומיקס צרפתיות.
בניגוד לנהוג באירופה ובארצות הברית, העיתונים הגדולים בישראל אינם כוללים פינות רצועות קומיקס יומיות/שבועיות. עיתון "הארץ" מפרסם ב"מוסף הארץ" קומיקס למבוגרים של דניאלה דקל ותקופה קצרה אף פרסם כפולת עמודי קומיקס במוסף, שלא זכתה להצלחה רבה, כמו כן תקופה מסוימת הוא פרסם רצופת קומיקס שבועית בשם יתומי הסערה. גם סדרת ה"ברווז" של דודו גבע הופיעה בעיקר כקריקטורה ופחות כסיפור עלילתי.
בין סדרות הקומיקס הבולטות שנכתבו בישראל בשני העשורים האחרונים היו סדרות הקומיקס של דודו גבע, סדרת הקומיקס "זבנג" של אורי פינק ו"בבא" של שי צ'רקה. סדרות קומיקס אלו הן בין סדרות הקומיקס המודרניות הראשונות בארץ, והמצליחות ביותר. למעשה, סדרות אלה הן הקומיקס הישראלי היחידי שנכנס למיינסטרים. "זבנג" נהפך לכל כך פופולרי וכלל בנוסף ללמעלה מ-17 ספרים ומדור שבועי גם יומן נוער פרובוקטיבי וסדרת טלוויזיה שהתבססה על הקומיקס. אורי פינק יצר גם מספר קומיקסים לאינטרנט, בהם "שבתאי" ו"הגולם", שעוסקים בצורה מבודחת בענייני אקטואליה.יוסי הטורקי
בשנים האחרונות חל מהפך של ממש, בתחום הקומיקס, בספרות הדתית והחרדית בישראל. ספרי קומיקס רבים יוצאים בקרב הציבור הדתי והחרדי, מאז שנת 2000 והלאה, ונחשבים לספרים המובילים בחנויות.
ההוצאות הבולטות בספרי קומיקס לציבור הדתי והחרדי, הינן:
- יפה נוף - עם קומיקסים תורניים כגון "אלישמע ואפרים יוצאים ממצרים", "מיכה והורקנוס נלחמים באנטיוכוס", "ילדי שושן מנצחים את המן", "אלחנן וחיים עולים לירושלים". קומיקסים תורניים אלו מהווים חידוש היסטורי במיגזר החרדי, בהיותם שילוב חדשני של קומיקס ולימוד תורה, והם מצליחים מאוד בשווקים.
בשנה האחרונה זכתה להצלחה גדולה גם סדרת קומיקס מדעית לילדים ונוער, עם הדמויות המאוירות "דזה ומזה" (קיצור של דע-זה ומה-זה) המספרת את השתלשלות התפתחות התגליות המדעיות והגדרת מהותן על ידי פוסקי ההלכה. הספר הראשון עוסק בגילוי החשמל ונקרא "המסע בעקבות החשמל", ונלוית לו ערכת ניסויים.
- מארווד - עם קומיקסים כגון "רבי שמואל הנגיד", "תעלומת הבד", "הרמב"ם". ציורים איכותיים הנוטים לסגנון מודרני.
- אפי אונגר- עם קומיקסים כגון: "דביר" ו"עכבר הזהרה".
- פלדהיים - עם קומיקסים כגון "מעשה שלא היה", "פורים שפיל", "משפחת שיקופיצקי".
- אלי וגולד - עם קומיקסים כגון "גלגולה של מזוזה", "בין שתי טיפות", "סימן חיים", בסגנון המזכיר את "טין טין".
[עריכה] הסצנה האלטרנטיבית
למרות זאת, סצנת הקומיקס האלטרנטיבית פורחת בשנים האחרונות בארץ, ובעיקר בתל אביב. בין האמנים המשתייכים לתרבות זו הם אמנים כמו זאב אנגלמאיר, גלנדון ואיזבלה, תמיר שפר, בועז קדמן, קבוצת אקטוס, חבורת "כלום בפיתה" ואמיתי סנדי. אחד הבולטים בתרבות זו הוא דודו גבע שגם נחשב כמפתח תרבות הקומיקס הישראלית בכלל וגם כשותף לתרבות הקומיקס האלטרנטיבית בפרט (למשל כיוצר החוברת "ספרות זולה" וחבורת A4).
לרוב מתקבצים אנשי הקומיקס האלטרנטיבי בקבוצות ייחודיות ומוציאים חוברות עצמאיות משותפות, לדוגמה:
- חבורת A4 - חבורת A4 הוקמה על ידי דודו גבע, גלנדון ואיזבלה, יובל כספי, ניר מטרסו, רפאל פוגל ואחרים בשנת 2001. רעיון הקבוצה היה למכור סיפורי קומיקס של מגוון אמנים על דפי A4 מקופלים (כך שנוצר שער, שני עמודים פנימיים ועמוד אחורי) שימכרו בשקל אחד בלבד. כמעט כל אנשי הקומיקס האלטרנטיבי השתתפו ויצרו דפי A4 משלהם עד שנוצרו כמעט 100 "חוברות", ביניהם יוצרי החבורה עצמה ואמנים שונים כמו גלנדון ואיזבלה, זאב אנגלמאיר, אורי פינק, אמיתי סנדי ואחרים רבים. לבסוף החבורה התפרקה אך רבים מחבריה ויוצריה התקדמו בזכותה ופנו לחבורות ולקבוצות שונות, למשל עיתון "הבועה" שהקים יובל כספי.
- חבורת דימונה - חבורת דימונה הוקמה על ידי אמיתי סנדי בשנת 2002. קבוצה של 5 אמנים המפרסמים את סיפורי הקומיקס שלהם בצורת אוסף בשפה האנגלית: יפעת כהן, גיא מורד, מירב שאול, מיכל ברוך ואמיתי סנדי עצמו. האמנים המופיעים באוספים אלה מייצגים סגנונות ואופיים שונים של אמנות וסגנון. החבורה מנסה באופן אלטרנטיבי ועצמאי לבחון את גבולותיה במדיום הקומיקס. סיפורי הקומיקס לרוב נוגעים לגבי חיי האמנים בת"א, חרדותיהם והפנטזיות שלהם. החבורה הוציאה שלושה ספרים ומספר חוברות מצליחות שנמכרו בפסטיבלים, אירועים ובחנויות בארץ ובעולם.
- Plan B- חבורת Plan B הוקמה על ידי בועז קדמן וגיל לביא בשנת 2001 תחת הוצאת אפרוגותיקה. עד כה יצאו לקבוצה 5 גליונות המתאפיינים בקומיקסים במבנה מסורתי עם פואנטה בסוף כל סיפור. הקומיקסים נוגעים בסקס, פוליטיקה ובנושאים אחרים. בין האמנים שהשתתפו בחוברות השונות הם זאב אנגלמאיר, ניר מטרסו, גלנדון ואיזבלה, יוני לווינטל, גיל לביא ובועז קדמן.
- כלום בפיתה- חבורת כלום בפיתה הוקמה על ידי "נירית הספורטאית", "פפי קוטלברגר" ו"עליזה פומפרניקל" בשנת 2001. מדובר בפנזין ובו קטעים כתובים (סיפורים, טורים ולפעמים קומיקס) שלרוב הם הזויים למדי. משתתפות החבורה פרסמו שלושה גליונות עד כה ופרסמו בחוברתו של דודו גבע, "ספרות זולה". החבורה ידועה בקשרה המיוחד לדודו גבע, שעודד אותם ועזר להם ביצירה ובמכירות.
- פרויקט ספרות זולה- ספרות זולה היא בעצם שמה של חוברת שיצאה תחת "הוצאת הברווז" בשנת 2005, שבוע לפני מותו של דודו גבע. את החוברת ואת ההוצאה הקים גבע בשיתוף עם עופרה רודנר וימי ויסלר. כוונת ההוצאה היא ליצור חוברות שונות ובהם מדיומים שונים של כתיבה ושל אמנות פלסטית (תוך דגש על קומיקס) עם רוח שטות אך גם עם דברי הגות עמוקים בעלות נמוכה ובמחירים מוזלים במיוחד. שלושה עקרונות חשובים עומדים מאחורי ההוצאה והחוברת עצמה: עקיפת הוצאות הספרים והעיתונות הגדולות (שלפי החבורה, אינן מעריכות את האמנים המשתתפים בהן), מכירת החוברות במחיר זול במיוחד (כך שכל אחד יוכל ליהנות מתוכנן) ונתינת במה לאמנים שונים המתעסקים במדיומים שונים - ביניהם אמנים מתחילים ואמנים מנוסים יחד. החבורה, ובראשה דודו גבע, התכוונה לייצר כמות גדולה של חוברות ו"ספרונים", אך מותו של דודו גבע הפסיק תהליך זה. למרות זאת, מתכוונים חברי הקבוצה ליצור חוברת נוספת ("ספרות זולה 6") שאת חומריה ייצרו גבע וחבורתו לפני מותו. רשימת האמנים המשתתפים גדולה מאוד ובין המשתתפים ניתן למצוא אנשי קומיקס, אמנים וכותבים ידועים (וקצת פחות ידועים) כמו אסי דיין, רעם דון, דוד ריב, ניר מטרסו, גלנדון ואיזבלה, טינקרבל, אלכס ליבק, הוברט הוברט, כלום בפיתה, גיל לביא, בועז קדמן, דדי דובי, איתן הלל, זאב אנגלמאיר, משפחת פוגל, רוני סומק, סייד קשוע, רחלי רוטנר, אמיתי סנדי, חבורת הכוס, חברי הקבוצה עצמם ועוד רבים. את החוברת ניתן למצוא אך ורק בחנות "תולעת ספרים" בכיכר רבין.
- קומיקום - קבוצת יוצרי קומיקס ברשות אביב אור וערן אביאני. קבוצה זו מתמקדת ביצירת קומיקס "מיינסטרימי" ופחות גס וחתרני בניגוד לשאר הסצנה. הפרויקט הראשון שלהם הוא סיפור פנטזיה בהמשכים בשם ארינאה המתבסס על משחקי מבוכים ודרקונים. לאחר שסיימו להוציא את ארבע חוברות המיני-סדרה התחילו בסדרה חדשה בשם דדליין, שמתארת בצורה קומית את קורותיהם כיוצרי קומיקס בארץ.
- קומיקס הצופר - עיתון קומיקס כתיבה ואיור, מופץ חינם אחת לחודש ברחבי תל אביב. משלב יוצרים קבועים לצד אמנים אורחים.
- אקטוס-הוצאת קומיקס עצמאית שפועלת מסוף 1995. חברי הקבוצה הם ירמי פינקוס, בתיה קולטון, רותו מודן, מירה פרידמן ואיציק רנרט.
אקטוס מוציאה לאור (באנגלית) ספרים וחוברות קומיקס של חברי הקבוצה. כמה מהכותרים יצאו גם בעברית בשיתוף פעולה עם הוצאת מודן. חברי אקטוס הוציאו לאור כ25 ספרים וחוברות כולל ספר קומיקס לילדים המבוסס על אגדות האחים גרים. שניים מהכותרים שהוציאו היו מועמדים לפרס האייזנר, מטעם תעשיית הקומיקס האמריקאית: ג'טלג (1998) (ע"פ סיפורים של אתגר קרת ו"Dead Herring" שהוא אסופה בעלת אופי מגזיני וכוללת עבודות של יוצרים נוספים בהם ארט ספיגלמן, דויד פולונסקי, רות גווילי, מרואו (אמן קומיקס אלטרנטיבי יפני) ועוד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אודי רז, מההיירוגליפים המצריים עד קומיקס בשיתוף הגולשים ברשת - קיצור תולדות הקומיקס
- גיבורי-על וכו' - חדשות, ביקורות ומאמרים על קומיקס מיינסטרים אמריקני
- מועדון אוק"י מועדון אספנים וקוראי קומיקס ישראלים.
- ירמי פינקוס, מבט מבפנים על סצנת הקומיקס בישראל, רסלינג 4
- מרב יודילוביץ', בקרוב: מוזיאון ישראלי לקריקטורה וקומיקס, ynet, 22.11.07
- כנס הקומיקס השנתי בחולון, ynet
- נירית אנדרמן, איך הפכה ישראל לאימפריית קומיקס?, הארץ, 10.8.2008
- מאמר על הרומן הגרפי "lex luthor: man of steel"
- אתר הבית של סקוט מק'קלאוד, תאורטיקן קומיקס מהפכני (אנגלית)
מאמריו של אלי אשד
אלי אשד הוא מהבולטים בחוקרי תרבות הקומיקס והספרות הקלה בישראל. הוא מתעסק בין השאר בחקירת סיפורי קומיקס עבריים היסטוריים, חלקם נכתבו ופורסמו גם לפני קום המדינה.
- מיואב בן חלב ועד סאברא מאו - חלק ראשון של מאמר על תולדות הקומיקס המקורי בשפה העברית.
- המאמר בגרסה מורחבת מאוד הכוללת תוספות מרובות על הקומיקס העברי המקורי מראשיתו ועד שנות השבעים.
- מסברא מאן ועד לבבא
- מסברא מאן ועד לרב שאנן - סקירה על תולדות הקומיקס העברי משנות השבעים ועד היום.
- היכל התהילה של הקומיקס העברי - על גיבורי העל הישראליים מדנידין הרואה ואינו נראה דרך אורי און וכלה בסופר שלומפר וברב שאנן (ב"מגזין במה").
- על כוכב היהלום - קומיקס ישראלי
- חולות אדומים : מלחמת יום הכיפורים כסיפור קומיקס
- הקומיקס העברי המקורי הראשון ?
