קומיקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמוד מתוך קומיקס ספרדי משנת 1915
עמוד קומיקס העוסק בויקיפדיה באופן הומורסטי

קומיקסאנגלית: Comics; בעברית: עלילון[1]) היא מדיה גרפית וסוג אומנות בה דמויות אשר מצוירות ברצף ואירועים אשר משתנים מתמונה לתמונה מצטרפים לכדי עלילה. המונח "קומיקס" שימש בתחילה לצורך תיאור רצועות הקומיקס המוקדמות אשר הופיעו בעיתונות והיו בעלי תכנים קומיים, אך בהמשך הפך למונח המתאר את כל סוגי התכנים המופיעים במדיה זו, כולל אלו אשר רחוקים מלהיות משעשעים. רוב הקומיקסים משלבים מילים עם תמונות, כאשר מקובל לרוב לרשום את המלל שהדמויות אומרות בבועה (או "בלון" בעגת הקומיקס) המצוירת בקרבתן ומיוחסת אליהן על ידי מתיחת קטע קטן ממנה לעבר פיה של הדמות הדוברת. פעמים רבות מכונה הקומיקס בכינוי "האומנות התשיעית".

עם השנים התפתחו פורמטים שונים של קומיקס, בין היתר נוצרו מסגרות התמונה ("חלונות"), אשר צורתם, רוחבם או אורכם, וכן מיקומם, תורמת לעלילה על ידי יצירת רושם מסוים. לדוגמה: רצף צפוף של תמונות קצרות נועד ליצור תחושה ורושם של חיפזון ומהירות וכדומה.

הקומיקס מופץ בכתבי עת, עיתונים, חוברות ובעת האחרונה אף באינטרנט. הקומיקס בא בסוגות שונות: החל מעלילות וסיפורים ארוכים שמתמשכים בסדרות ארוכות של ספרים וחוברות וכלה ברצועת קומיקס קצרה ומצחיקה עם שורת מחץ בסופה.

הנושאים בעלילות הקומיקס רבים ומגוונים, ביניהם סיפורי הרפתקאות, מתח, הומור, פעולה, גיבורי-על, נבלי-על, פנטזיה, מדע בדיוני, ואפילו מין. גיבורי קומיקס אף זכו לעיבוד קולנועי ולסדרות טלוויזיה, הבולטים שבהם הם סופרמן, באטמן, אקס-מן, ספיידרמן והענק הירוק.

קומיקס מפותח מאוד באירופה בארצות כמו בלגיה, צרפת, איטליה, ספרד גרמניה ועוד, וכן ביפן, שם הוא נקרא מאנגה. כמו כן ישנה תעשיית קומיקס ענפה בארצות הברית, מדינות אמריקה הלטינית ומדינות מזרח אסיה.

סוגי קומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פורמט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קריקטורה: איור, שמתאר אדם או מצב בצורה מוגזמת, תוך הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים, בדרך כלל מאפיינים חיצוניים או נקודות תורפה, במטרה להצחיק ולעתים גם לעורר ביקורת.
  • רצועת קומיקס (Comic strip): רצועה של כ-3-5 ריבועים, אשר מכילות לרוב פאנץ' ליין (שורת מחץ בעברית) בריבוע האחרון. מטרתם של רצועות הקומיקס היא בדרך כלל לשעשע. רצועות הקומיקס מפורסמות על בסיס קבוע (בדרך כלל על בסיס יומי או שבועי) בעיתונים, בכתבי-עת ובאתרי אינטרנט, ומשתמשות לרוב בסגנון ציור קריקטורי ובאותן הדמויות (לרוב פחות מחמש דמויות, בגלל מגבלות הפורמט).
  • קומיקס שבועי: מופיע כמהדורה של 1-3 עמודים (לרוב בתוך עיתון נוער או כתב עת) ומכיל סיפור עלילה שמתחיל ונגמר באותו גיליון.
  • קומיקס שבועי בהמשכים: כנ"ל, רק העלילה היא בהמשכים.
  • חוברות קומיקס: חוברות שמופצות בתדירות קבועה ומכילות עלילה בהמשכים. החוברות בדרך כלל דקות ולא מכילות יותר מ-24 עמודים.
  • אוגדנים (Trade Paperback): ספר קומיקס שהוא בעצם אוגדן של חוברות קומיקס בהמשכים שמכיל לרוב את כל החוברות מהתחלת העלילה עד לסיומה, בכרך אחד או במספר כרכים. נקרא בעגה של חובבי הקומיקס TPB (טיפיבי) או TP (טיפי).
  • "רומן גרפי" (Graphic Novel): סוג של ספר קומיקס המכיל בדרך כלל עלילה ארוכה ומורכבת, בדומה לעלילת רומנים. להבדיל מרצועת הקומיקס המכילה תכנים מבדחים ומשעשעים, התכנים ברומן הגרפי לרוב אינם קומיים ומיועדים לרוב למבוגרים.
  • "וובקומיקס" (WebComic) : קומיקס רשת. בדרך כלל רצועה או קומיקס שבועי שמתפרסמים באינטרנט.

תולדות הקומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד של אאוקה
עמוד קומיקס מאת רודולף טופפר
סמי הקטן מתעטש, קומיקס אשר פורסם בין השנים 1904 - 1906 על ידי האמן האמריקאי וינסור מק'קיי

המאה ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקומיקס האמיתיים הראשונים החלו להופיע במאה ה-19. היפני קצושיקה הוקוסאי יצר בשנים 1814-1820 את סדרת הספרים הוקסאי מנגה שהייתה תחילתו של הקומיקס ביפן. בספרד ובמיוחד בקטלוניה נוצר סוג של סיפור מצויר הדומה במאפייניו לקומיקס ומכונה בכינוי אאוקה. שורשי האאוקה מגיעים למאה ה-17. בשנות השלושים של המאה ה-19 יצר השווייצרי רודולף טופפר יצירות בעלות מאפיינים ברורים של קומיקס - חלוקת העלילה לריבועים, אולם הטקסט נכתב מתחת לתמונה. הגרמני וילהלם בוש יצר את מקס ומוריץ (1865) וספרים נוספים. בשנת 1884 החלה להופיע בבריטניה סדרת הקומיקס אלי סלופר, שהייתה ככל הנראה סדרת הקומיקס הראשונה. בשנות ה-90 של המאה ה-19 החלו עיתונים בארצות הברית ובאירופה להדפיס סדרות קומיקס בין עמודיהם. בארצות הברית נוצרה בשנת 1895 סדרת הילד הצהוב מאת ריצ'רד פ. אאוטקלט. בשנת 1897 החלה להופיע סדרת הקומיקס ילדי קצנג'מר מאת המהגר האוסטרי רודולף דירקס, סדרה זו הושפעה בבירור ממקס ומוריץ. הסדרה ממשיכה להופיע עד היום בכך היא הופכת לסדרת הקומיקס הוותיקה ביותר.

המאה ה-20 עד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה העשרים חל זינוק בהתפתחות הקומיקס. בסין החלו להופיע ספרונים מצוירים שנקראים לאינוואנווה, שהיו תחילתה של תעשיית המאנווה בארצות דוברות הסינית. בבריטניה החלו להופיע חוברות קומיקס הומוריסטיות כמו דאנדי ובינו שמופיעות עד היום.

בשנת 1929 יצאו לאור רצועות הקומיקס של "באק רוג'רס" ו"טרזן", אשר היו בעלות השפעה מכרעת על התפתחות ז'אנר קומיקס ההרפתקאות. ב-1929 יצאה לאור רצועת הקומיקס הראשונה של "הרפתקאותיו של טינטין" בעיתון הבלגי השבועי לנוער "Le Petit Vingtième". רצועות הקומיקס המקוריות של הסדרה אוגדו לספר אשר יצא ב-1930. טינטין תורגם בהמשך לשפות רבות וזכה להצלחה רבה בכל רחבי העולם.

עד שנות השלושים היה הפורמט העיקרי של הקומיקס בארצות הברית - העיתונים. בשנות השלושים החלו לצאת חוברות קומיקס, וכך החל תור הזהב של הקומיקס האמריקני. בשנת 1938 יצאה חוברת הקומיקס Action Comics #1, אנתולוגיית קומיקס שכללה תשעה סיפורים נוספים, בלתי קשורים, בהם הקומיקס הראשון של "סופרמן". דמותו של סופרמן זכתה לפופולריות עצומה והייתה בעלת השפעה מכרעת על התפתחות ז'אנר גיבורי-העל. יוצריו של סופרמן, ג'רי סיגל וג'ו שוסטר, מיהרו למכור את הזכויות עליו לחברת הקומיקס DC, ובכך הפסידו את הרווחים כתוצאה מהפופולריות שלו. ברבות השנים הפך סופרמן לאייקון אמריקאי ודמותו היא מדמויות הקומיקס הפופולריות ביותר גם כיום. ב-1939 נוצרה דמות הקומיקס באטמן, גיבור "על" ללא כוחות על-אנושיים שנלחם בפשע. כיום, סופרמן ובאטמן הם מדמויות הקומיקס הפופולריות ביותר. במלחמת העולם השנייה יצאו חיילים אמריקניים להלחם כשחוברות קומיקס מונחות בתרמיליהם, והחלה עלייה של גיבורי-על פטריוטיים כמו קפטן אמריקה.

בתקופה זו פרח קומיקס ההרפתקאות האמריקני גם בעיתונים וגם בחוברות. קומיקס כמו פלאש גורדון, טרזן, באק רוג'רס ואחרים לצד קומיקס הומוריסטיים כמו פופאי ומיקי מאוס. בשנת 1938 יצאה חוברת הקומיקס ספירו, שממשיכה להופיע עד היום. ב-1946 החלה לצאת החוברת המתחרה טינטין. באותה תקופה החל לשגשג גם הקומיקס ביוגוסלביה.

תור הזהב של הקומיקס האמריקני נמשך אל תוך שנות החמישים. בשנת 1954 יצא בארצות הברית הספר פיתוי התמימים מאת פרדריק ורתהם. הספר דיבר נגד תעשיית חוברות הקומיקס האמריקנית, וטען שהיא משחיתה את נפשו של הנוער האמריקני במסרים של מין ואלימות. הספר הביא למשבר בתעשיית הקומיקס בארצות הברית ולהתמוטטותן של חברות קומיקס רבות, במיוחד כאלו שהתמחו בקומיקס מז'אנר האימה. החברות ששרדו הכפיפו את עצמן לשורה של מגבלות שכונו קוד הקומיקס; בין השאר אסר קוד הקומיקס על הצגת עירום, דם וסיפורים בהם הרע מנצח. פיתוי התמימים השפיע גם על מדינות אחרות כמו אוסטרליה והונגריה, שאסרו ייבוא של קומיקס אמריקני, מה שסייע בדיעבד לתעשיות הקומיקס המקומיות.

בבריטניה הגיע באותה תקופה מגזין הקומיקס Eagle, שהתמקד במיוחד בקומיקס הרפתקאות ומדע בדיוני, בעיקר בזכות קומיקס המדע הבדיוני דן דייר של פרנק המפסון. בשיאו נמכר איגל ביותר ממיליון עותקים. ב-1959 החל להופיע בצרפת מגזין הקומיקס Pilote, שהיה פופולרי בקרב סטודנטים והעסיק אמנים מרחבי אירופה. באותה שנה החל להופיע במגזין הקומיקס אסטריקס, שתורגם לשפות רבות והפך לאחד מהקומיקס הנמכרים בעולם. ב-1960 החל לצאת בארצות הברית הקומיקס של סנופי והפינאטס, שהפך לקומיקס הנמכר והמתורגם ביותר בכל הזמנים. באותה תקופה שגשג הקומיקס במערב אירופה ונפתחו בה הוצאות ספרים המתמחות בקומיקס, כמו Dargaud ו-Casterman הפרנקו-בלגיות, Brugera הספרדית, Carlsen הדנית, Bonelli האיטלקית, Big Balloon ההולנדית ועוד.

בשנות הששים חלה התאוששות בחברות הקומיקס האמריקניות, בכפוף לתנאי קוד הקומיקס. בין השאר החלה עלייתה של חברת מארוול קומיקס בראשות סטן לי, והחלו להתפרסם קומיקס כדוגמת ספיידרמן ואקס מן. כתגובה לקוד הקומיקס החלה להתפתח בארצות הברית תעשיית קומיקס אלטרנטיבית, שאינה כפופה לחברות הקומיקס ולסינדיקטים של האמנים. בין היוצרים האלטרנטיביים החשובים ניתן למנות את רוברט קראמב וארט ספיגלמן.

ביפן, תרבות הקומיקס וסגנון המאנגה התפתחו במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, בהשפעת רצועות הקומיקס האמריקניות. אוסאמו טזוקה (Osamu Tezuka) הוא אמן יפני אשר השפיע באופן ניכר על התפתחות סגנון המאנגה בתקופה שלאחר המלחמה, ונחשב לאבי המאנגה של ימינו. משנות השמונים ובעיקר בשנות התשעים, חוברות המאנגה הפכו פופולריות גם מחוץ ליפן, בעיקר סדרות כגון סיילור מון ודרגון בול.

במהלך השנים צבר הקומיקס פופולריות רבה ברחבי העולם גם בקרב מבוגרים ואף נוצרו קומיקס למבוגרים בלבד. בצרפת החלה לצאת בסוף שנות השבעים חוברת הקומיקס Métal Hurlant שהציגה קומיקס למבוגרים בלבד. גרסה אמריקנית של אותה חוברת נקראת Heavy Metal והיא מופיעה עד היום. יוצרי קומיקס שונים החלו להתמקד ביצירת קומיקס ארוטי, בהם האיטלקים מילו מנארה וגידו קרפקס. גם עיתוני מבוגרים כמו פנטהאוז ופלייבוי מפרסמים קומיקס. עיתוני קומיקס אחרים למבוגרים החלו להתפרסם באירופה, בהם Fluide Glaciale הצרפתי ו-El Vibora הספרדי.

עם השנים צבר הקומיקס יותר ויותר מעמד של אמנות עם יוצרים כמו פרנק פרזטה ווויל אייזנר האמריקנים, מואביוס הצרפתי, בילאל הסרבי ואחרים. עליית הקומיקס כאמנות הביאה להולדת המושג רומן גראפי. במסגרת זו נוצרו קומיקס העוסקים בנושאים רציניים כמו מאוס סיפורו של ניצול של ארט ספיגלמן על השואה; ג'ו קומיקס של השווייצרי ז'וב העוסק בנערה חולת איידס; פרספוליס של מרג'אן סטרפי מאיראן שעוסק במהפכה האיראנית; המזימה של וויל אייזנר על הפרוטוקולים של זקני ציון; היפני קייג'י נקזאווה יצר קומיקס על פצצת האטום בהירושימה. גם הקומיקס הפופולרי החל לעסוק בנושאים פוליטיים וחברתיים: פוגו של וולט קלי עסק במלחמה הקרה; הקומיקס הארגנטיני מפלדה עסק במצב הפוליטי בארגנטינה; והצרפתיה קלייר ברטשר יצרה קומיקס פמיניסטי.

עם השנים החלה נגיסה במעמדו של קוד הקומיקס. החברות הגדולות מרוול ודי סי הוציאו קווים של קומיקס למבוגרים. הוקמו חברות קומיקס קטנות יותר שמתמחות בקומיקס שלא לפי תנאי הקוד. בסופו של דבר הקיץ הקץ על קוד הקומיקס בשנת 2011.

קומיקס בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד מתוך KRAZY KAT קומיקס סינדיקטי שהופיע בשנות העשרים והשלושים

הקומיקס התפתח בארצות ואזורים שונים במישורים שונים. בארצות הברית התפתח הקומיקס בעיקר בשני פורמטים: COMIC BOOKS- חוברות קומיקס שיוצאות לאור בידי חברות קומיקס. מרבית חברות הקומיקס מתמחות בקומיקס מז'אנר גיבורי העל ומדע בדיוני ביניהן ניתן למנות את חברת מארוול קומיקס שמוציאה קומיקס כדוגמת קפטן אמריקה, איירון מן, אקס מן, ספיידרמן, הענק הירוק, דרדוויל, האוונג'רס, ארבעת המופלאים, המעניש ועוד. חברת די סי קומיקס מוציאה חוברות קומיקס כמו באטמן, סופרמן, וונדר וומן, גרין לנטרן, הפלאש, ליגת הצדק, החץ הירוק, הטיטאנים הצעירים ועוד.

אימג' קומיקס מוציאה את סדרות הקומיקס העורב, ספון, ויצ'בלייד, דארקנס ואחרות. דארק הורס שמוציאה קומיקס כדוגמת סין סיטי, חתיכה דוקרנית (Barb Wire), ביג גאי ורסטי ילד-רובוט, הלבוי, המסכה, מלחמת הכוכבים, הטורף, הנוסע השמיני, שליחות קטלנית, קונאן הברברי, באפי ציידת הערפדים. חברות אחרות מתמחות בקומיקס הומוריסטי כמו חברת ארצ'י קומיקס, שמוציאה את הקומיקס של חבורת ארצ'י. בונגו קומיקס מוציאה קומיקס של משפחת סימפסון ויצירות אחרות של מאט גריינינג. הארווי קומיקס שהוציאה קומיקס כמו קספר השדון הידידותי, ריצ'י ריץ' ועוד. חברת וולט דיסני הוציאה בעבר קומיקס עם דמויותיה הידועות. עד שנות החמישים פרח ז'אנר קומיקס האימה במיוחד בידי חברת EC קומיקס וסדרת הקומיקס Tales from the Crypt.

אולם, פרסום קוד הקומיקס, שכפה צנזורה על תעשיית חוברות הקומיקס, הביא לדעיכת הז'אנר. חברות הקומיקס מחזיקות בזכויות על הדמויות והיוצרים שלהן משתנים פעמים רבות. חוברות הקומיקס נקראות לרוב בידי חובבים ואספנים בלבד. סוג אחר של קומיקס הוא רצועות הקומיקס שמכונות גם קומיקס עיתונים, המופיע בעיתונים וכתבי עת, לרוב הומוריסטי (לכן מכונה גם FUNNIES) אם כי ישנן גם רצועות קומיקס מז'אנר ההרפתקאות. רצועות הקומיקס מאגדות את אמני הקומיקס ומסייעים להם להפיץ את הקומיקס שלהם בעיתונים וכתבי עת. בין הרצועות בארצות הברית ניתן למנות את KING FEATURES, UNIVERSAL PRESS ו- UNITED FEATURES. רצועות הקומיקס מופיעות במרבית עיתוני ארצות הברית. בימי חול בשחור לבן וביום ראשון במוסף צבעוני שמכונה SUNDAY COMICS. ז'אנר זה פופולרי בקרב כל שכבות החברה בארצות הברית ומזוהה על פי רוב עם האמן היוצר אותו, לכן פעמים רבות הקומיקס לא ממשיך להופיע אחרי מות האמן או פרישתו. בין רצועות הקומיקס ניתן למנות את גרפילד, סנופי, קלווין והובס, בלונדי ואחרים מהז'אנר ההומוריסטי. דיק טרייסי, טרי והפיראטים, פלאש גורדון, באק רוג'רס ואחרים בתחום ההרפתקאות. בנוסף על אלה ישנה גם סצנה של קומיקס שאינו שייך לשתי הקטגוריות כמו הירחון ההומוריסטי מד מגזין.

קנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקנדה ישנה תעשיית קומיקס קטנה שעומדת בצילה של תעשיית הקומיקס האמריקנית. בין הדמויות הבולטות ניתן למנות את גיבור העל קפטיין קנוק. אמנים קנדיים רבים עובדים בארצות הברית ביניהם ניתן למנות את האל פוסטר, יוצר סדרת הקומיקס ההיסטורית הנסיך וליאנט. טוד מקפרלן, יוצר סדרת הקומיקס ספון, בארי בלייר, יוצר אלפלורד ועוד רבים. בקוובק מתנהלת תעשיית קומיקס בצרפתית עם קומיקס כמו קפטיין קבק, אריאן וניקולה, גליק וגלוק ואחרים.

אמריקה הלטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמריקה הלטינית זוכה הקומיקס לפופולריות רבה. חוברות קומיקס רבות מופצות בכל רחבי אמריקה הלטינית ובפזורה הלטינית בארצות הברית. אמני קומיקס מאמריקה הלטינית מפרסמים את יצירותיהם באירופה ובארצות הברית.

בארגנטינה זוכה הקומיקס לפופולריות רבה. אמן הקומיקס קינו התפרסם ברחבי העולם בזכות סדרת הקומיקס מפאלדה, העוסקת בילדה בעלת מודעות פוליטת חזקה. כמו כן מפורסם קינו בזכות עמודי קומיקס ללא מילים. סדרת קומיקס פופולרית אחרת היא פאטורוסו מאת אוסקר בלוטה, שזכתה להצלחה מסוימת בארצות הברית. כותב הקומיקס הפרגוואי, רובין ווד שיצר מספר גדול של סדרות קומיקס הרפתקאות, בהן הסדרה דאגו. חוברת קומיקס חשובה שיוצאת בארגנטינה היא- NIPPUR, שמתמחה בקומיקס מתח והרפתקאות.

הקומיקס המקסיקני זוכה להצלחה רבה ברחבי אמריקה הלטינית, נוסף על ספרוני קומיקס למבוגרים. בין הסדרות ניתן למנות את המכשף קאלימן, ממין פינגוין ומשפחת בורון.

בברזיל זוכה הקומיקס, מקומי ומיובא כאחד לפופולריות רבה. אחת מסדרות הקומיקס הפופולריות ביותר היא מוניקה וחבורתה מאת מאורסיו דה סוזה. יוצר הקומיקס הברזילאי, לאו, זוכה להצלחה רבה בצרפת, בין השאר יצר סדרות קומיקס פופולריות כמו אלדברן, קניה ואחרות. קומיקס של וולט דיסני, שנוצר על ידי אמנים ברזילאים זוכה להצלחה בברזיל. דמותו של התוכי הברזילאי זה קריוקה מצטרפת בברזיל לדמויות הקלאסיות של וולט דיסני.

סדרת הקומיקס קונדוריטו זוכה להצלחה ברחבי אמריקה הלטינית. אלחנדרו חודורובסקי הצ'יליאני, נחשב לאחד מכותבי הקומיקס החשובים בצרפת.

היוצר הפרואני החשוב ביותר הוא פבלו מרקוס, שיצר קומיקס בפרו ומאוחר יותר עבור תעשיית הקומיקס האמריקנית, בין השאר יצר קומיקס של קונאן הברברי וג'יימס בונד, יוצר חשוב אחר הוא אלכס סלאס, שיצר קומיקס עבור הוצאות ספרדיות ועבור וולט דיסני.

באורוגוואי נוצרו סדרות קומיקס כמו דון כריסטובל מאת אנחל אומפירס, 'El Unitario' מאת פיפו, שהתפרסם גם בארגנטינה ואחרים.

בין האמנים הקובניים המפורסמים ניתן למנות את רובה, ופגלס, שיצירותיהם התפרסמו גם במדינות מזרח אירופה. האמן הקובני שהגר לארצות הברית, אנטוניו פרוהיאס, יצר עבור מד מגזין את סדרת הקומיקס הפופולארית Spy vs. Spy.

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערב אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערב אירופה, ובמיוחד במדינות דוברות הצרפתית, בלגיה צרפת ובמידה פחותה שווייץ וגם בהולנד, ספרד, פורטוגל, איטליה ומדינות סקנדינביה. המדיום העיקרי של הקומיקס הוא הוא אלבומי קומיקס בפורמט A4 בכריכה קשה או רכה. רבות מהוצאות הספרים המתמחות בקומיקס מוציאות חוברות המפרסמות את הקומיקס שלהן בהמשכים לפני הדפסתו בספרים. בנוסף על כך ישנה תעשייה של ספרוני קומיקס זולים בשחור לבן.

בצרפת זוכה הקומיקס לפופולריות מרובה מאוד ניתן לרכוש מבחר גדול של קומיקס מקורי ומתורגם. אלבומים, חוברות וספרוני קומיקס של יוצרים מקומיים וזרים. בין סדרות הקומיקס הצרפתיות החשובות ניתן למנות את אסטריקס של רנה גוסיני ואלברט אודרזו, שתורגמה לשפות זרות וזכתה להצלחה בכל העולם. אמן הקומיקס הצרפתי ז'אן ז'ירו המכונה גם גיר ומואביוס נחשב בעיני רבים לאמן הקומיקס הטוב בעולם. בין יצירותיו ניתן למנות את קומיקס המערבונים, לוטננט בלוברי מצרפת, סדרה מעניינת אחרת היא סדרת הקומיקס אליקס מאת ז'אק מרטאן ואחרים. בין מגזיני הקומיקס החשובים שיצאו בצרפת ניתן למנות את Pilote בו החל להתפרסם אסטריקס; Métal Hurlant - חוברת קומיקס למבוגרים בה פורסמו בעיקר קומיקס פנטזיה ומדע בדיוני בין השאר בידי מואביוס הנזכר לעיל; Fluide Glacial - חוברת קומיקס הומוריסטית למבוגרים שבין יוצריה ניתן למנות את מרסל גוטליב; Vaillant/Pif Gadget - חוברת קומיקס לכל המשפחה שעוסקת בקומיקס הומוריסטי וקומיקס הרפתקאות, הדמויות המפורסמת ביותר המתפרסמת בה היא דמותו של הכלב פיף והחתול הרקול, המוכר בארץ כפיף ותלתול.

ישנו קשר הדוק בין תעשיית הקומיקס הצרפתית והבלגית הכתובה בצרפתית, פעמים רבות הן מכונות קומיקס "פרנקו בלגי" בין הקומיקס החשובים בתעשייה הבלגית ניתן למנות את טינטין מאת ארז'ה, שתורגם לשפות רבות והתפרסם בכל העולם; לאקי לוק מאת הצרפתי גוסיני והבלגי מוריס, שגם הוא בעל פרסום עולמי ספירו, גסטון לגף, הדרדסים, ביל ובול. בין הקומיקסים הפלמיים ניתן למנות את סוסקה וויסקה מאת וילי ונדרסטין. בין חוברות הקומיקס החשובות שיצאו בבלגיה ניתן למנות את ספירו וטינטין.

תעשיית הקומיקס האיטלקית הביאה לעולם קומיקס כמו קורטו מלטזה מאת הוגו פראט. כמו כן קומיקס רבים מז'אנר המערבונים כמו טקס וזאגור של הוצאת בונלי, קומיקס אימה כמו דיאבוליק ודילן דוג ואחרים. האיטלקי מילו מנארה נחשב כגדול אמני הקומיקס הארוטי. באיטליה יש פופולריות רבה של וולט דיסני, שנוצר בידי אמנים איטלקיים. כמו כן אמנים איטלקיים רבים יוצרים קומיקס עבור הוצאות קומיקס במדינות אחרות במערב אירופה.

בספרד התפרסמו סדרות קומיקס כמו קפיטן טרואנו, מורטדלו ופילמון הלוחם מאנטיפס ואחרות. בין חוברות הקומיקס החשובות ניתן למנות את TBO ,Gente Menuda המיועדות לכל המשפחה מספרד, El Víbora - העשירה בתוכן מיני המיועדת למבוגרים בלבד ואחרות. אמני קומיקס ספרדיים עבדו עבור תעשיות קומיקס באירופה המערבית ובמיוחד בבריטניה.

בהולנד זוכה הקומיקס להצלחה רבה מאוד, חנות הקומיקס החשובה בעולם, למביק ממוקמת באמסטרדם ואתר הקומיקס של החנות הוא מאגר המידע החשוב ביותר בנושא קומיקס. בין סדרות הקומיקס ההולנדיות החשובות ניתן למנות את סיורס ושימי, היינץ, תום פואס ואחרות. בין החוברות החשובות שיצאו בהולנד ניתן למנות את PEP, EPPO ואחרות.

יוצרי קומיקס שויצאריים-צרפתיים רבים השתלבו בתעשיית הקומיקס הפרנקו בלגית. ביניהם ניתן למנות את דריב וז'וב יוצרי סדרת הקומיקס הפופולארית יקרי הילד האינדיאני וסדרות אחרות. יוצר קומיקס בולט אחר הוא זפ יוצר הסדרה טיטוף. השווייצרי הגרמני הנסרודי ושר, יצר סדרות קומיקס כמו סיגורד האביר וטיבור.

בפורטוגל התפרסמו אמני קומיקס כמו ז'וזה אנטונז, אדוארדו טישיירה קואליו שיצר בצרפת את סדרת הקומיקס רגנאר הויקינג, ויטור פאון ואחרים בין החוברות ניתן למנות את O Mosquito, אמנים פורטוגזים רבים יצרו קומיקס עבור הוצאות מחוץ לפורטוגל.

בין הקומיקס הדניים הבולטים ניתן למנות את הדובון פטסי, פרדננד ואחרים.

סדרות שבדיות בולטות הן סם השותק, בייקון ואג, הרמן הדנינג ואחרות.

בפינלנד התפרסמה סדרת קומיקס על המומינים מאת יוצרת הסדרה טובה ינסן ואמנים אחרים אחריה. סדרת קומיקס מפורסמת אחרת היא: 'Pekka Puupää'.

סדרת הקומיקס הגרמנית המפורסמת ביותר היא פיקס ופוקסי, יקום קומיקס המזכיר בסגנונו את וולט דיסני ונוצר בידי רולף קאוקה. סדרת קומיקס נוספת היא קפטן בלובר של וולטר מורס. בין חוברות הקומיקס החשובות בגרמניה ניתן למנות את ZACK ו-YPS.

בין יוצרי הקומיקס החשובים באוסטריה ניתן למנות את רונלד פוצקר יוצר סדרת המתח הארוטית אניה שטיין שתורגמה לשפות רבות.

בריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבריטניה התפתחה סצנת קומיקס נפרדת משאר מערב אירופה. הז'אנר העיקרי של חוברות קומיקס היה חוברות קומיקס שמפרסמות קומיקס בהמשכים או קומיקסים קצרים. בין החוברות ניתן למנות את EAGLE, LION ו-TIGER, שהתמחו בקומיקס הרפתקאות והמדע בדיוני. כיום יוצאת מהז'אנר החוברת 2000AD ו- JUDGE DREDD. בז'אנר ההומוריסטי ניתן למנות חוברות כמו DANDY ו- BEANO. בבריטניה זוכים לפופולריות רבה קומיקס על כדורגל כמו רוי מהרוברס. קומיקס מלחמתיים, במיוחד כאלה העוסקים במלחמת העולם השנייה כמו קומנדו, זוכים גם הם להצלחה בבריטניה. בבעיתונות היומית בבריטניה מופיעים קומיקס שזכו בחלקם להצלחה בינלאומית ביניהם ניתן למנות את אנדי קאפ, פרד באסט ומודסטי בלייז.

מזרח אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במזרח אירופה התפתחה בתקופה הקומוניסטית סצנת קומיקס ענפה ואיכותית, גם אם לא בכמות ובאיכות שהתפתחו במערב אירופה. אחת ההשפעות לכך הייתה מגזין הקומיקס הצרפתי Vaillant/Pif Gadget, המזוהה עם המפלגה הקומוניסטית הצרפתית. המגזין פרסם מבחר קומיקס מז'אנרים שונים, שהשפיעו על אמנים ממזרח אירופה. מאוחר יותר החלה גם חדירה של קומיקס מערבי שאינו בהכרח "קומוניסטי".

מעצמת הקומיקס הגדולה ביותר של מזרח אירופה היא פולין, אשר בה יצאו מספר גדול של מגזינים המתמחים בקומיקס, בסגנון ובסטנדרט המקובל במערב אירופה, ביניהם ניתן למנות את המגזין RELAX, Swiat Mlodych, Komiks fantastyka, ואחרים. חוברות הקומיקס הפולניות פרסמו קומיקס פולני מקורי לצד קומיקס הונגרי, צ'כוסלובקי ולעתים אף פרנקו-בלגי. בין אמני הקומיקס הפולניים ניתן למנות את יז'י וורובלבסקי, יוצר הקומיקס המשטרתי קפיטן זביק, ינוש כריסטה יוצר הקומיקס ההומוריסטי-היסטורי, קייקו וקוקוש, שמושפע מאוד בנושא ובסגנון מאסטריקס ועוד אמנים רבים. האמן הפולני הנחשב ביותר הוא גז'גוז' רוסינסקי, שערק כבר בשנות השבעים לשווייצריה והפך לאחד מהאמנים החשובים ביותר בתעשיית הקומיקס הצרפתית כשיצר יחד עם הכותב הבלגי יאן ואן האם את סדרות הקומיקס ת'ורגל ו-XIII. למרות עריקתו המשיך רוסינסקי לזכות מיוקרה רבה בארצו גם תחת העידן הקומוניסטי.

בהונגריה התפתחה תעשיית קומיקס בזכות כותב הקומיקס טיבור הורבת', שהתמחה בעיקר בעיבודן של יצירות מהקלאסיקה ההונגרית והעולמית לקומיקס. מרבית תעשיית הקומיקס ההונגרית התרכזה סביב עיתון התשבצים Füles. וכמעט כולה הייתה עיבודים של יצירות קלאסיות, בין האמנים החשובים ניתן למנות את ארנו זוראד, אימרה שבוק, פאל קורצ'מארוש, אטילה דרגאי ואחרים. כיום כותב הקומיקס החשוב ביותר בהונגריה הוא פרנץ קיש ובין האמנים החשובים ביותר ניתן למנות את אטילה פזקש, אנדרה שרלוש ואחרים. כיום זוכה בהצלחה בהונגריה המגזין KRETEN, שהוא מעין גרסה הונגרית של מד מגזין.

בגרמניה המזרחית יצאו מספר מגזינים של קומיקס ביניהם ניתן למנות את MOSAIK שפרסמה את סדרת הקומיקס אברפקס סדרת קומיקס הומוריסטית היסטורית, שמופיעה עד היום וזוכה לפופולריות רבה גם מחוץ לגרמניה, במיוחד בהונגריה. חוברות אחרות שיצאו בגרמניה המזרחית הן FRÖSI, Atze ו- Trommel שפרסמו קומיקס מזרח גרמני מקורי לצד קומיקס ממדינות אחרות ממזרח אירופה, כמו הונגריה, ברית המועצות, פולין ואף קומיקס של יוצרים קומוניסטים מאיטליה צרפת ומקובה.

בבולגריה התפרסם מגזין הקומיקס DAGA, שפרסם קומיקס בולגרי מקורי ומעט קומיקס רוסי של יוצרים כמו איבאילו איבנצ'ב, דוניו דונב רומן פטקוב ואחרים. קומיקס העוסקים בהרפתקאות, היסטוריה, פנטזיה והומור.

ברומניה פעלו מספר יוצרי קומיקס בולטים כמו ליביה רוס, פויו מנו, ולנטין טנסה ואחרים בעיקר בכתב העת, Cutezatorii ובספרונים בעיקר על היסטוריה רומנית.

בצ'כוסלובקיה התפרסמו קומיקס במגזין ABC בין השאר התבלטו יוצרי קומיקס כמו יז'י גרוס, וקיה סאודק - יוצר קומיקס שצונזר פעמים רבות בידי המשטר הקומוניסטי. חוברת נוספת שזכתה להצלחה היא Čtyřlístek שפרסמה קומיקס הנושא את שם החוברת מאת ירוסלב נמצ'ק וקומיקס אחרים של יוצרים נוספים. החוברת זוכה להצלחה בצ'כיה גם היום.

בברית המועצות סצנת הקומיקס הייתה מפותחת פחות, בעיקר התפרסם קומיקס בעיתון הילדים וסלי קרטינקי. בין יוצרי הקומיקס הבולטים בתקופה הסובייטית ניתן למנות את ס. קוזמין, ולנטין רוזנצב ואחרים. באסטוניה זכה לפופולריות רבה הקומיקס של אולימאר קאלס. כיום צובר הקומיקס בברית המועצות לשעבר קהל אוהדים נאמן.

יוגוסלביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוגוסלביה התפתחה סצנת קומיקס נפרדת משאר מזרח אירופה. הקומיקס זכה לפופולריות רבה ביוגוסלביה. בין השאר זכו להצלחה קומיקס מערביים מתורגמים, במיוחד מאיטליה השכנה. הקומיקס בסרביה זכה להצלחה רבה עוד לפני מלחמת העולם השנייה. בין חלוצי הקומיקס ניתן למנות את ג'ורג'ה לובצ'ב יוצר קומיקס פנטזיה. קונסטנטין קוזנצוב, מהגר רוסי שיצר בין השאר עיבודים ליצירותיו של פושקין, סרגיי סולובייב- גם הוא מהגר רוסי שיצר עיבודים ליצירות קלאסיות כמו רומאו ויוליה, רובין הוד, אייבנהו ואחרים שיצרו קומיקס בסרבית. בין האמנים הקרואטים ניתן למנות את וולטר נויבאואר, שזכה להצלחה גם בגרמניה, אנדראה מאורוביץ, רדובן דבליץ ואחרים בין הסלובנים ניתן למנות את יולס רדילוביץ, שזכה להצלחה גם בגרמניה והולנד. כיום בולטים אמנים כמו בוריס טליאנצ'יץ' ודניאל זזלי הקרואטים, אלקסה גאיץ' ואנקי בילאל הסרבים, כולם זוכים להצלחה רבה במערב.

טורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטורקיה זוכה הקומיקס לפופולריות רבה. בין סדרות הקומיקס הבולטות ניתן למנות את טרקן, סדרת פנטזיה על לוחם הוני המזכיר את קונאן הברברי, הסדרה עובדה לסדרה של סרטי קולנוע; קראולן, סדרת קומיקס על לוחם טורקי קדום הכוללת סצנות מין מרובות; קפטן וולקן, על טייס קרב טורקי. סצנת הקומיקס האלטרנטיבי פורחת בטורקיה וכוללת מגזינים כמו גירגיר, למאן ולמאניאק. המציגים קומיקס הכולל עיסוק רב בפוליטיקה, ביקורת חברתית ומין, לרוב מזוהים עיתונים אלה עם השמאל החילוני. כמו כן יוצאים בטורקיה ספרי קומיקס רבים בנושא היסטוריה ודת.

אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביפן מתקיימת תעשיית הקומיקס הגדולה בעולם. הקומיקס היפני המכונה מאנגה מתאפיין בסגנון ציור מיוחד, שאומץ במרבית מדינות מזרח אסיה ובשנים האחרונות בידי אמנים מערביים, סגנון זה מכונה סגנון המנגה. ביפן קומיקס נקרא בידי מרבית הציבור ועוסק במבחר נושאים החל מהנושאים המסורתיים כמו הומור, הרפתקאות. וגם בנושאים שאינם מתקשרים אסוציאטיבית עם קומיקס כמו ספרי לימוד, הדרכה וכדומה. הקומיקס היפני זוכה החל משנות השבעים להצלחה גדולה ברחבי מזרח אסיה, אז גם החלה חדירתו למערב. בשנות התשעים החל הקומיקס היפני לצבור הצלחה רבה במערב ולצבור קהל מעריצים, הצלחה זו נמשכת עד היום. בין אמני הקומיקס היפניים הבולטים ניתן למנות את אוסמו טזוקה, המכונה אלוהי המנגה, אשר יצר בין השאר קומיקס כמו אסטרו בוי, שלושה אדולף ועוד רבים; קצוהירו אוטומו יצר את סדרת הקומיקס אקירה העוסק בעולם עתידני אפוקליפטי; אקירה טוריאמה, יוצר דרגון בול; גוסקי קוג'ימה יצר סדרת זאב בודד וגור; קייג'י נקזאווה יוצר ראיתי זאת על טראומת הפצצה האטומית בהירושימה; ומסמונה שירו, יוצר הרוח שבמעטפת.

דרום אסיה ומזרחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקוריאה הדרומית מכונה הקומיקס מנהואה. הקומיקס הקוריאני מושפע מאוד מהמנגה היפנית ובעקבות הצלחת המנגה במערב זוכה גם הוא להצלחה, בנוסף על הצלחה במדינות מזרח אסיה. בין היוצרים החשובים ניתן למנות את לי היון סה יוצר סדרת ארמגדון, קין ג'אי הואן יוצר סדרת מלך השאול ועוד רבים נוספים.

בהונג קונג התפתח סגנון קומיקס שדומה במבט שטחי לסגנון המאנגה היפנית אך סגנונו, לרוב, ריאליסטי יותר. רבים מהקומיקס הנוצרים בהונג קונג עוסקים באומנויות קרב ובמיתולוגיה סינית. הקומיקס ההונג קונגי מצליח בעיקר במדינות מזרח אסיה ובמידה פחותה במערב. בין הסדרות הבולטות ניתן למנות את שלוש הממלכות, של לי ג'י צ'ינג, אמנים נוספים הם טוני וונג, אלפונסו לם ואחרים.

בתאילנד זוכים לפופולריות רבה שני שבועוני קומיקס הומוריסטיים בשם מהאסנוק וקאי הואה רוה, שמפרסמים סדרות קומיקס שהמפורסמת שבהן היא פנג פונד. בנוסף על כך מצליח בתאילנד ז'אנר קומיקס האימה.

בסין התפתח סגנון מיוחד של ספרוני קומיקס, שהציגו תמונה אחת בכל עמוד. גם סיפורי קומיקס מערביים מתורגמים התפרסמו בעבר בפורמט זה. לרוב הציגו ספרונים אלה סיפורים מההיסטוריה של סין ותעמולה פוליטית קומוניסטית. בין האמנים הבולטים בז'אנר זה אפשר למנות את יואן טו צ'ן. בנוסף על כך נוצרו בסין קומיקס בסגנון סיני מיוחד רבים מהם ללא מילים. בין האמנים הבולטים ניתן למנות את אלפונסו וונג, יוצר סדרת OLD MASTER Q, שהתפרסמה בארצות רבות. כיום כמו בשאר מדינות מזרח אסיה מושפע הקומיקס בסין מהמנגה היפנית ומהקומיקס בהונג קונג וטייווואן. בין האמנים הבולטים בז'אנר זה ניתן למנות את סונג יאנג, בנג'מין ואחרים.

בטייואן התפתחה סצנת קומיקס, שמושפעת גם היא בחלקה מהמנגה היפנית. יוצר הקומיקס הטייוואני החשוב ביותר הוא צאי צ'ין צ'ונג, שיצר, בין השאר קומיקס על הדתות החשובות בסין, קונפוציוניזם, טאואיזם ובודהיזם, ספריו תורגמו לשפות רבות.

בהודו ישנה סצנת קומיקס ענפה במבחר ז'אנרים. קו הקומיקס המפורסם ביותר בהודו הוא Amar Chitra Katha. הכולל סיפורים על ההיסטוריה, המסורת העממית והדתות של הודו, במיוחד על הדת ההינדית.

בפיליפינים נוצר קומיקס ברמה גבוהה וסגנון ציור ריאליסטי במיוחד בתחום הפנטזיה וההרפתקאות. בין החוברות החשובות ניתן למנות את PILIPINO KOMIKS. אמני קומיקס פיליפינים כמו אלפרדו אלקלה, מר אמונגו, אלכס ניניו ונסטור רדונדו זכו להצלחה במערב ואף עבדו בתעשיית הקומיקס האמריקאית.

באינדונזיה התפתח הקומיקס עוד בתקופה הקולוניאלית הקומיקס האינדונזי עוסק במבחר נושאים בהם מיתולוגיה, חיי היום יום באינדונזיה ואפילו גיבורי על. בין היוצרים החשובים ניתן למנות את קוויק אינג הו, יוצר סדרת הקומיקס wiro, קהו וואנג גייה, דג'איר ואחרים.

בין אמני הקומיקס החשובים במלזיה ניתן למנות את נואק, ריזלמן ואחרים שפרסמו את יצירותיהם בעיתון Utusan Malaysia. המגזין הסינגפורי Apo?, מפרסם יצירות של אמני קומיקס מלזיים כמו רודי, קויופ, בנדי ואחרים.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קומיקס בישראל

בישראל תחום הקומיקס מצומצם יחסית. קומיקס מתפרסמים בכתבי עת המיועדים לילדים ונוער, ולעתים גם בעיתונים ובכתבי עת הפונים למבוגרים. כמו כן מתפרסמים, במידה מצומצמת, ספרי קומיקס (מהם המהווים אוסף של קטעים שפורסמו בכתב עת) ורומנים גרפיים. חוברות קומיקס כמעט אינן מתפרסמות בעברית (סדרות כוללות לרוב רק מספר חוברות), וספרי קומיקס זרים בדרך כלל ניתן להשיג רק בחנויות מיוחדות או בייבוא אישי מחו"ל.

במרבית הספריות הציבוריות בישראל ניתן למצוא ספרי קומיקס במחלקת ספרי הילדים והנוער (הללו כוללים בדרך כלל את ספרי "זבנג!" ו"בבא, סדרת "פלאפל מן" ו"אדי בלגאן" העבריים, ואת "אסטריקס", "טין טין" ו"בון" שתורגמו לעברית).

סצנת הקומיקס האלטרנטיבית פורחת בישראל משנות ה-90 של המאה ה-20, בעיקר בתל אביב. אחד הבולטים בתרבות זו היה דודו גבע שנחשב כמפתח תרבות הקומיקס הישראלית בכלל וגם כשותף לתרבות הקומיקס האלטרנטיבית בפרט (למשל כיוצר החוברת "ספרות זולה" וחבורת A4).

במקביל, בעשור האחרון ישנה פריחה של חוברות וספרי קומיקס בציבור החרדי (בין האמנים המפורסמים בציבור החרדי: גדי פולק, גולד, מנחם תעיזי, מוטי הלר, דוד ביכמן, רחלי דוד, בת שבע הבלין, ועוד).

בדצמבר 2012 הוקמה מחלקת קומיקס בהוצאת שלגי, המחלקה שהוקמה פועלת כגוף עצמאי בשם "שלגי קומיקס" ומוציאה לאור חוברות קומיקס מדי חודש. החוברות מחולקות למספר סדרות: אבירי הנמר, שומרי השכונה, שליטי הדינוזאורים ומופרעים עם קבלות.

אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-50 היו שנות הזוהר של הקומיקס באוסטרליה בעקבות חוק שאסר יבוא של קומיקס. מכיוון שכך, על מנת לקרוא קומיקס, היה צורך לייצרו באוסטרליה עצמה בין היוצרים הבולטים של התקופה ניתן למנות את ג'ון דיקסון יוצר הסדרות אייר הוק וקרימסון קומט, הארט איימוס יוצר זיפ קומיקס, פול ווילהלן יוצר סדרת הקומיקס הפנתר ואחרים. בין סדרות הקומיקס ההומוריסטיות ניתן למנות את ג'ינג'ר מגס, שמופיעה עד היום ומפורסמת בארצות רבות. כיום ניתן למנות בין האמנים הבולטים באוסטרליה את גארי צ'אלונר, גלן למדסן, שיוצרים קומיקס בסגנון גיבורי על ויוצרים אחרים.

ניו זילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין יוצרי הקומיקס החשובים בניו זילנד ניתן למנות את מוריי בול - יוצר סדרת הקומיקס הפופולרית Footrot Flats המספרת על חיי החווה בניו זילנד. יוצר חשוב אחר הוא דילן הורוקס יצר את סדרת הקומיקס PICKLE, שזכה להצלחה מסוימת בארצות הברית.

אנציקלופדיות ומאגרי מידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו מבחר גדול של אנציקלופדיות המתמחות בקומיקס. חלקן כלליות וחלקן מתעסקות בקומיקס במדינה מסוימת, הוצאה מסוימת ואפילו אנציקלופדיות שעוסקות בקומיקס אחד בלבד. חוקר הקומיקס החשוב ביותר כיום הוא האמריקני מוריס הורן, שהוציא לאור מספר אנציקלופדיות העוסקות בקומיקס עולמי כמו "World Encyclopedia of Comics" בנוסף על אנציקלופדיות העוסקות בקומיקס בארצות הברית כמו "Years of American Newspaper Comics ‏100" ואחרות. האנציקלופדיה המקיפה ביותר כיום לענייני קומיקס היא הקומיקלופדיה שמופיעה באתר למביק. בקומיקלופדיה מופיעים אלפי ערכים על אמני קומיקס מרחבי העולם. בין מאגרי המידע החשובים ביותר לענייני קומיקס ניתן למנות את מאגר הקומיקס הכללי הממוחשב "Grand Comics Database". מאגר חשוב אחר הוא INDUCKS שעוסק בקומיקס של וולט דיסני.

כתבי עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברחבי העולם מופיע מספר לא קטן של כתבי עת המתמחים בקומיקס מההיבט האינפורמטיבי והמחקרי. ביניהם ניתן למנות את הירחון האמריקני WIZARD, שעוסק בקומיקס המופיע בארצות הברית. השבועון הצרפתי BoDoï. המגזין הצרפתי BDB המגזין הטורקי, Serüven. המגזין ההולנדי Stripschift. הרבעון הספרדי GUIA QUINCENAL DEL COMIC ואחרים.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים רבים נכתבו אודות קומיקס במבחר תחומים, החל בקומיקס כאמנות, דרך היסטוריה, סוציולוגיה ונושאים נוספים.

מוזיאונים ותערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המוזיאונים החשובים לקומיקס ניתן למנות את מוזיאון הקומיקס בבריסל שבבלגיה. מוזיאון הקומיקס בניו יורק מוזיאון הקומיקס בבוקה רטון, פלורידה, מוזיאון המנגה הבינלאומי בקיוטו שביפן ואחרים. בישראל פועל המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון. בין תערכות הקומיקס החשובות ניתן למנות את התערוכה הבינלאומית השנתית באנגולם שבצרפת.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפרסים החשובים ביותר בתחום הקומיקס ניתן למנות את פרס אייזנר האמריקני הקרוי על שם אמן הקומיקס האמריקני וויל אייזנר. פרס חשוב אחר הוא הפרס המוענק בפסטיבל אנגולם בצרפת. משרד החוץ היפני מעניק פרסים ליוצרי קומיקס מצטיינים שיוצרים בסגנון מנגה.

חנויות קומיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנות קומיקס היא חנות אשר עיסוקה העיקרי הוא מכירה ושיווק של חוברות קומיקס על גרסאותיהן השונות ומוצרים נילווים כגון דמויות פעולה (action figures), מיניאטורות, פוסטרים ואף פרטי לבוש הקשורים לנושא. בין חנויות הקומיקס החשובות בעולם ניתן למנות את למביק באמסטרדם, Mile High Comics בקולורדו ספרינגס, Mega City Comics בלונדון ואחרות. בישראל פעילות שלוש חנויות קומיקס - קומיקס וירקות (סניפים בתל אביב ורעננה) שזכתה בפרס אייזנר בקטגוריית הקמעונות ב-2011‏[2][3] וקומיקאזה בתל אביב.

חנות הקומיקס Büyülü Rüzgar באיסטנבול שבטורקיה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיליון המוקדש לנושא "קומיקס", משקפיים 4, יולי 1988
  • חוה יסעור, "על קומיקס וקומיקס לילדים", מעגלי קריאה 27, מרץ 2001, עמ' 76-70

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]