טסאם
טְסָאם הוא ריקוד מסכות מונגולי מסורתי שמטרתו לגרש רוחות. זהו ריקוד תיאטרלי, בו מגלמים הרקדנים דמויות של גיבורים, שדים וחיות. אפיון הדמויות מתבטא באמצעות צורת הריקוד, המוזיקה המתלווה אליו, ובאמצעות עיצוב התלבושת וצבעיהן.
הטסאם הוא מרכיב באמנות הנקראת "דויגָאר", אחת מעשר החוכמות בפילוסופיה ההודית. הריקוד הובא למונגוליה במאה ה-8 על ידי הקדוש ההודי לובון באדאמונג'אי, שהוזמן לקדש את המקדש הבודהיסטי הראשון במדינה, סאיאם. מאותה תקופה הטסאם היה חלק מהטקסים המונגוליים המסורתיים, ונעשה פופולרי ביותר במאה ה-16. עד סוף, קיימו 500 מתוך 700 המנזרים הבודהיסטיים במונגוליה את הטקס, כל אחד בגרסה משלו.
בעבר היו קיימים שני סוגי טסאם: הטסאם המדבר, "מִיל בּוגדו", שכבר חלף מן העולם, וה"גסר טסאם". אחד מריקודי הגסר טסאם הפופולריים ביותר הוא ה"ארלג נומון חאן טסאם" הנקרא גם "חורי טסאם". ריקוד זה, שבוצע לראשונה ב-1811, כלל למעלה מ-20 רקדנים וכ-108 תלבושות שונות, ובוצע ביום השמיני של החודש הראשון של הקיץ.
הטסאם היה נפוץ בעבר גם בהודו, נפאל, סין ובהוטן, אך כמעט ונעלם בעקבות השפעות מערביות מהפכת התרבות בסין ורדיפות הנזירים תחת שלטונו של צ'ויבלסאן במונגוליה. כיום מנסה ממשלת מונגוליה לחדש את המסורת בעזרת נזירים ששרדו את הרדיפות.