מונגוליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מונגוליה
Монгол
Монгол улс
Flag of Mongolia.svg State emblem of Mongolia.svg
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: מונגוליה המאוחדת
מיקום מונגוליה
יבשת אסיה
שפה רשמית מונגולית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
אולן בטור
47°55′N 106°53′E / 47.917°N 106.883°E / 47.917; 106.883
משטר רפובליקה
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
צחיאגיין אלבגדורג'
סוחבאטרין בטבולד
הקמה
- הקמת האימפריה המונגולית
- עצמאות מודרנית
- תאריך

1206
מהרפובליקה הסינית
11 ביולי 1921
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
1,564,116 קמ"ר 
19 בעולם
0.6%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
2,953,190 נפש 
139 בעולם
1.89 נפש לקמ"ר
233 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
17,030 מיליון $ 
139 בעולם
5,767 $
152 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2013)
- דירוג עולמי
0.698 
105 בעולם
מטבע טוגרוג ‏ (MNT)
אזור זמן UTC +7 עד +8
סיומת אינטרנט .mn
קידומת בינלאומית 976+
מפת מונגוליה

מונגוליהמונגולית: Монгол, תעתיק: ‏mongɣol‏; Монгол улс, תעתיק: ‏mongɣol uls‏; "ארצם של המונגולים") היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אסיה. היא גובלת ברוסיה בצפון וברפובליקה העממית של סין בדרום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של מונגוליה

במהלך המאה ה-13 מונגוליה הייתה חלק מהאימפריה המונגולית, האימפריה היבשתית השנייה בגודלה בהיסטוריה (אחרי האימפריה הבריטית). כשהאימפריה התפצלה, הפכה מונגוליה לחלק מהקיסרות הסינית, והופרדה לשני מחוזות: מונגוליה החיצונית ומונגוליה הפנימית.

התפשטותה של האימפריה המונגולית במהלך השנים

בשנת 1911, בעקבות התקוממות ווצ'אנג ומהפכת שינהאי, הכריזו המונגולים על עצמאותם, אולם רק מונגוליה החיצונית קיבלה את עצמאותה בסיוע רוסי. סין הכירה, ב-1913, באוטונומיה של מונגוליה החיצונית, אך לא בריבונותה‏[5]. לאחר מהפכת אוקטובר באימפריה הרוסית, הסינים כבשו את מונגוליה החיצונית ב-1919, וגורשו משם עד 1921. בשנה זו הכריזה מונגוליה החיצונית על עצמאות מסין אולם לא הוקמה ממשלה עד 1924, כאשר הוקמה הרפובליקה העממית של מונגוליה בסיוע הממשל הסובייטי.

במהלך מלחמת העולם השנייה, ברית המועצות הגנה על מונגוליה מהיפנים, ובתום המלחמה "הרפובליקה העממית של מונגוליה" הוכרה גם על ידי הרפובליקה העממית של סין וגם על ידי הרפובליקה הסינית. ובשנת 1961 היא התקבלה כחברה באו"ם.

עם נפילת מסך הברזל בשנת 1989 התארגנו לראשונה קבוצות מהפכניות במדינה ודרשו דמוקרטיה. ב-1990 הכריזו הסובייטים כי כוחותיהם הצבאיים ייסוגו ממונגוליה עד 1992 ובשנה זו נקבעה חוקה למונגוליה, בה נקבעה שיטת בחירות דמוקרטית ורב-מפלגתית.

הבחירות הדמוקרטיות הראשונות במונגוליה נערכו ב-29 ביולי 1992. ב-1996 נבחרה לראשונה לשלטון מפלגה לא-קומוניסטית.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פוליטיקה של מונגוליה

עד ה-27 ביוני 2004 הייתה המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה (MPRP), שנוסדה על ידי הקומוניסטים ב-1921, המפלגה הדומיננטית. את האופוזיציה העיקרית היוותה הקואליציה הדמוקרטית של מונגוליה. בבחירות 2004 הפסידה ה-MPRP ברוב גורף, באחוז ההצבעה הגבוה ביותר בתולדות המדינה. ב-22 במאי 2005 נבחר נמברין אנחבאיאר מה-MPRM לנשיא ברוב של 53.4% מהקולות.

המנגנון הפוליטי במונגוליה הוא עירוב רוסי, סיני, טורקי ומערבי, המשלב מאפיינים של שלטון נשיאותי ופרלמנטרי. הזרוע המחוקקת, החוראל הגדול, מונה 76 חברים והיא נבחרת אחת לארבע שנים. הנשיא הנבחר וראש הממשלה מנהיגים את הזרוע המבצעת.

יחסים עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1991 נקשרו יחסים רשמיים בין מונגוליה לישראל. אריאל שרון ביקר במונגוליה ב-2001, כשכיהן כשר בממשלת הליכוד. לישראלים המבקשים להיכנס למונגוליה קיים פטור מהצטיידות באשרת כניסה מראש. רשויות ההגירה במונגוליה נוהגות להעניק למבקרים במדינה אשרה ל-30 יום בעת כניסתם. ניתן להאריך את תוקף האשרה (בתשלום) והארכתה היא בהתאם לשיקול דעת הרשויות.

באוגוסט 2010 ביקרה במונגוליה, כאורחת רשמית של האוניברסיטה הלאומית של מונגוליה, משלחת אקדמית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך הביקור נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין האוניברסיטאות.‏[6] ביולי 2012 ביקר במונגוליה סגן שר החוץ דני איילון וחתם עם שר החינוך המונגולי על הסכם שיכלול שיתוף פעולה בין אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוהה, במסגרתו ילמדו במונגוליה על ישראל ועל השואה ובישראל ילמדו על המורשת וההיסטוריה המונגולית. כמו כן, סוכם על הרחבת הקשרים בין שתי המדינות ועל פתיחת שגרירויות.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כלכלת מונגוליה

הכלכלה המונגולית מתרכזת בעיקר בנפט, פחם ונחושת, ותעשיות קטנות של מוליבדן, טונגסטן ופוספט. בעשור האחרון עוברת מונגוליה שינוי בשיטה הכלכלית שלה - מתעשיות בניהול המדינה כיאה לכלכלה ממשלתית (ריכוזית) לשיטה קפיטליסטית. כיום ישנם כ-10,000 עסקים עצמאיים במונגוליה, רובם באזור אולן בטור. באזורים הכפריים, עוסקים עדיין רוב המונגולים בחקלאות וברעיית צאן.

התמ"ג לנפש הוא $4,717 בשנה, נכון ל-2012. על אף שהוא נמצא בעלייה מתמדת מאז 2002, המדינה נאבקת עדיין בגרעון ובחובות גדולים (כ-11 מיליארד דולר) לרוסיה. מונגוליה הצטרפה לארגון הסחר העולמי (WTO) ב-1997 וכיום מייצאת קשמיר ומוצרי מזון שונים לרוסיה, סין, יפן ומדינות אחרות.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גאוגרפיה של מונגוליה

מונגוליה ממוקמת בצפון יבשת אסיה. והיא גובלת ברוסיה מצפון וברפובליקה העממית של סין מדרום. למרות שהיא גובלת רק עם שתי מדינות, יש לה קו גבול ארוך במיוחד המסתכם ב-8,114 ק"מ.

המדינה ברובה מישורית. בחלקה הדרומי שולט מדבר גובי וחלקה הצפוני של המדינה הוא הררי.

למונגוליה אין גישה לים, ועל כן אין לה קו חוף. כמו כן, האזור הגאוגרפי של המדינה סובל ממחסור במקורות טבעיים של מים מתוקים.

האקלים המונגולי הוא קיצוני מאוד - חם מאוד בקיץ וקר מאוד בחורף.

מחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות מונגוליה

מכיוון שמונגוליה החיצונית הייתה פרובינציה של סין, היא חולקה על ידי השלטונות ל-21 מחוזות, והדבר השתמר גם לאחר שהכריזה מונגוליה על עצמאותה.

כל מחוז נקרא איימאג, ובכל איימאג יש מספר תת-מחוזות הנקראים בשפה המקומית סום.

עיר הבירה אולן בטור היא בעלת מעמד מיוחד ואינה נכללת באיימאג מסוים.

  1. ארחאנגאי
  2. באיינחונגור
  3. באיין-אולגי
  4. בולגאן
  5. דרחאן-אול
  6. דורנוד
  7. דורנוגובי
  1. דונדגובי
  2. גובי-אלטאי
  3. גוביסומבר
  4. חנטי
  5. חובד
  6. חובסגול
  7. אורחון
  1. אומנוגובי
  2. אובורחאנגאי
  3. סלנגה
  4. סוחבאאטאר
  5. טוב
  6. אובס
  7. זבחאן
  1. אולן בטור (*)
לחצו כדי להקטין חזרה
באיין-אולגי חובד חובד אובס גובי-אלטאי זבחאן זבחאן ארחאנגאי חובסגול באיינחונגור אובורחאנגאי דונדגובי דונדגובי אומנוגובי דורנוגובי גוביסומבר גוביסומבר אורחון בולגאן דרחאן-אול דרחאן-אול אורחון סלנגה אולן בטור טוב חנטי דורנוד סוחבאאטאר סוחבאאטארMongolia he.svg

לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

מחוזות מונגוליה. למידע על מחוז, לחצו עליו

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצת המונגולים האתניים כיום (מסומן באדום). תחומי האימפריה המונגולית הקדומה מסומנים בקו כתום.

אוכלוסיית מונגוליה מונה 3,179,997 תושבים (נכון לשנת 2012). מונגוליה היא אחת המדינות הפחות צפופות בעולם (2.03 נפשות לקמ"ר). האוכלוסייה עוברת תהליך איטי אך יציב של עיור. כמחצית האוכלוסייה נמצאת בעיר הבירה אולן בטור. שאר התושבים מרוכזים בעיקר בערים המרכזיות בפרובינציות. האפיון המסורתי של המונגולים כנוודים עדיין מופיע באזורי הספר, אך קהילות חקלאיות הופכות נפוצות יותר ויותר.

שיעור הילודה מוערך ב-1.4% (בשנת 2000). כשני שלישים מאוכלוסיית המדינה מתחת לגיל שלושים, 36% מהם מתחת לגיל 14. בנוסף לאוכלוסיית מונגוליה, מתגוררים כ-4 מיליון מונגולים במחוז מונגוליה הפנימית בסין, וכמו כן, במזרח רוסיה. קצב הילודה במונגוליה גבוה - לכל אישה בממוצע 2 עד 3 ילדים, ושיעור הילודה הכולל הוא 21.53 לידות לכל 1,000 תושבים. תוחלת החיים במונגוליה נמוכה יחסית, ועומדת על ממוצע של 63 שנים (שיעור התמותה הוא 6.14 מיתות לכל 1,000 תושבים). כתוצאה מכך, 65% מאוכלוסיית מונגוליה הם צעירים יחסית - בין הגילאים 16-24.

מבין 4 מיליון המונגולים שמחוץ למונגוליה, מתגוררים כ-3.4 מיליון בסין, בעיקר במחוז האוטונומי מונגוליה הפנימית. כחצי מיליון מתגוררים ברוסיה.

הרוב האתני המונגולי מהווה 85% מהאוכלוסייה, וכולל בתוכו את הח'לח'ים וקבוצות נוספות, המאופיינות בראש ובראשונה באמצעות הניב של השפה המונגולית. הח'לח'ים מהווים 90% מהקבוצה האתנית המונגולית. עשרת האחוזים הנוספים מתפלגים בין הדורבט (Dörvöt) בצפון והדאריגאנגה (Dariganga) במזרח. כ-90% מהאזרחים דוברים את השפה הרשמית - הניב הח'לח'י (Khalkha).‏ 7% מהאוכלוסייה הם דוברי שפות טורקיות כקזחית, טובאנית ואוזבקית, ושאר המיעוטים הלשוניים דוברים שפות טונגוסיות, סינים ורוסים.‏[7]

האוכלוסייה במונגוליה היא הומוגנית.

בין המיעוטים במדינה נמנים קזחים, טורבינים, סינים ורוסים (שמרביתם עזבו לאחר התמוטטות ברית המועצות).

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תרבות מונגולית

מכיוון שרבים מתושבי מונגוליה חיים עדיין באופן מסורתי, ניתן גם כיום לראות מאפיינים של תרבות הנוודים העתיקה במונגוליה המודרנית. מאפיינים מסורתיים זו מתבטאת בכל תחומי התרבות - לדוגמה, כלי הנגינה מותאמים למסעות ארוכים. החוקרים חלוקים ביניהם האם התרבות הסינית השפיעה על המונגולית או להפך, אך ברור כי בין התרבויות הייתה קיימת אינטראקציה משמעותית.

דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

96% מאזרחיה הם בודהיסטים מהפלג הלמאיסטי, ו-85% מהם משתייכים לקבוצה האתנית המונגולית. הבודהיסטים דוכאו בעקבות השלטון הקומוניסטי במדינה עד 1990 וכיום עוברת הדת הבודהיסטית תהליך של תחייה מחדש בעקבות הליברליזציה. מיעוטים במדינה משתייכים לדתות האסלאם והנצרות.

יהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונגוליה היא בין הארצות הבודדות שבהן לא התיישבו יהודים לאורך ההיסטוריה, פרט לקהילה יהודית קטנה שישבה בה משך זמן קצר מאוד; זאת כיוון שרוב הקהילות היהודיות היו עירוניות ופרנסתן ממסחר ושירותים, ורוב אוכלוסיית מונגוליה הייתה נוודית ועד המאה ה-18 לא היו בה יישובים עירוניים. לקראת סוף המאה ה-18 הפך המנזר הגדול במונגוליה, גַאנדַאנטֶגצִ'ינלֶן, ליישוב קבע, ולאורך המאה ה-19 והמאה ה-20 התגבשה ההתיישבות סביבו ליישוב הגדול במונגוליה - הוא בירתה כיום. עיר מתהווה זו, שנקראה תחילה אִיח-חוּרֵי ("המקדש הגדול") ולאחר מלחמת העצמאות של מונגוליה ועליית הקומוניזם בה קיבלה את השם הנוכחי, אוּלַאן-בַּאטר ("גיבורים אדומים"), החלה למשוך סוחרים רבים מסין ומרוסיה בנוסף לדיפלומטים וספקי שירותים נוספים.

בסוף המאה ה-19 התפתח המסחר בין רוסיה, דרך הערים הרוסיות שקמו בסיביר, ובין מונגוליה וסין, והביא להתיישבותן של מספר משפחות יהודיות באִיח-חוּרֵי ובגבול רוסיה-מונגוליה. בשנות ה-20, לאחר המהפכה הרוסית, היגרו למונגוליה יהודים נוספים שברחו ממוראות המלחמה ומחשש מרדיפות על רקע דתי ולאומי.

בשנת 1921, עם דחיקת הכוחות המתנגדים לקומוניזם מזרחה ופלישתם אל מונגוליה לאחר שהובסו במרכז-אסיה, נמחתה הקהילה היהודית. מפקד הכוחות הרוסיים האנטי-בולשביקיים, אציל רוסי ממוצא גרמני בשם רומן אונגרן פון שטרנברג, שבתפישת עולמו האנטישמית היו היהודים תומכי הקומוניזם ואויבי המונרכיה הרוסית שאותה ביקש להשיב, הורה על הוצאתם להורג של כל היהודים במונגוליה.

לאורך התקופה בה מונגוליה הייתה חלק מגוש המדינות הקומוניסטיות ("הגוש המזרחי"), התיישבו בה לתקופות קצובות אזרחים רבים ממדינות אלה, וביניהם יהודים. עם זאת, לא הוקמה בה קהילה יהודית של ממש, בין היתר כיוון שבכל המדינות הנמנות עם הגוש הסובייטי, ומונגוליה ביניהן, הפולחן הדתי נאסר. עם התמוטטות הגוש הסובייטי, שבו רוב היהודים ממונגוליה לארצות מוצאם, כמו רוב הזרים האחרים שהתיישבו בה.

חסרות תעודות אודות הקהילה היהודית במונגוליה לאורך השנים, ולכן הידוע אודותיה מועט ואף מוטל בספק - אין הערכות ברורות באשר לגודלה ודבר כמעט אינו ידוע אודות מוסדותיה, אם היו כאלה. עם זאת, ישנה הערכה כי טרם השמדתה, מנתה הקהילה כ-600 נפשות.

נכון לראשית המאה ה-21, במונגוליה אין קהילה יהודית, אך בבירתה מתגוררים אזרחים זרים, ביניהם ישראלים בודדים, וייתכן שאף יהודים אזרחי ארצות אחרות.

בשנת 2013,ייצג אָנְגַרַג סָנְדַג, טניסאי יהודי את מונגוליה במשחקי המכבייה.‏[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מחוזות מונגוליה
אובורחאנגאיאובסאולן בטוראומנוגוביאורחוןארחאנגאיבאיין-אולגיבאיינחונגורבולגאןגובי-אלטאיגוביסומברדונדגובידורנוגובידורנודדרחאן-אולזבחאןחובדחובסגולחנטיטובסוחבאאטארסלנגה מחוזות מונגוליה
מדינות אסיה

אוזבקיסטן · אזרבייג'ן · איחוד האמירויות הערביות · אינדונזיה 3 · איראן · אפגניסטן · ארמניה · בהוטן · בחריין · בנגלדש · ברוניי · גאורגיה 1 · הודו · המלדיביים · הפיליפינים · הרפובליקה הסינית 2 · הרפובליקה העממית של סין · וייטנאם · טג'יקיסטן · טורקיה 1 · טורקמניסטן · יפן · ירדן · ישראל · כווית · לאוס · לבנון · מונגוליה · מזרח טימור 3 · מיאנמר · מלזיה · נפאל · סוריה · סינגפור · סרי לנקה · עומאן · עיראק · ערב הסעודית · פקיסטן · קוריאה הדרומית · קוריאה הצפונית · קזחסטן 1 · קטאר · קירגיזסטן · קמבודיה · קפריסין · רוסיה 1 · תאילנד · תימן


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באירופה. 2 הרפובליקה הסינית (טאיוואן) לא מוכרת על ידי האומות המאוחדות כמדינה רשמית. 3 חלק משטח המדינה נמצא באוקיאניה.
אסיה