מונגוליה
| מונגוליה | |||||
|
|||||
| המנון לאומי: מונגוליה המאוחדת | |||||
| יבשת | אסיה | ||||
| שפה רשמית | מונגולית | ||||
| עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) |
אולן בטור |
||||
| משטר | רפובליקה | ||||
| ראש המדינה - נשיא - ראש ממשלה |
נשיא צחיאגיין אלבגדורג' סוחבאטרין בטבולד |
||||
| הקמה - הקמת האימפריה המונגולית - עצמאות מודרנית - תאריך |
1206 מהרפובליקה הסינית 11 ביולי 1921 |
||||
| שטח[1] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
1,564,116 קמ"ר 19 בעולם 0.6% |
||||
| אוכלוסייה[2] (הערכה ליולי 2011) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
3,133,318 נפש 136 בעולם 2.00 נפש לקמ"ר 231 בעולם |
||||
| תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2011) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
12,550 מיליון $ 144 בעולם 4,005 $ 159 בעולם |
||||
| מדד הפיתוח האנושי[4] (2011) - דירוג עולמי |
0.653 110 בעולם |
||||
| מטבע | טוגרוג (MNT) | ||||
| אזור זמן | UTC +7 עד +8 | ||||
| סיומת אינטרנט | .mn | ||||
| קידומת בינלאומית | 976+ | ||||
מונגוליה (במונגולית: Монгол, תעתיק: mongɣol; Монгол улс, תעתיק: mongɣol uls; "ארצם של המונגולים") היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אסיה. היא גובלת ברוסיה בצפון וברפובליקה העממית של סין בדרום.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
|
|
ערך מורחב – היסטוריה של מונגוליה |
במהלך המאה ה-13 מונגוליה הייתה חלק מהאימפריה המונגולית, האימפריה היבשתית השנייה בגודלה בהיסטוריה (אחרי האימפריה הבריטית). כשהאימפריה נפלה היא נהפכה להיות חלק מסין, והיא הופרדה לשני מחוזות: מונגוליה החיצונית ומונגוליה הפנימית.
שני המחוזות המונגוליים הכריזו על עצמאותם בשנת 1911 אולם רק מונגוליה החיצונית קיבלה את עצמאותה בסיוע רוסי. לאחר מהפכת אוקטובר באימפריה הרוסית, הסינים כבשו את מונגוליה החיצונית ב-1919, וגורשו משם עד 1921. בשנה זו הכריזה מונגוליה החיצונית על עצמאות מסין אולם לא הוקמה ממשלה עד 1924, כאשר הוקמה הרפובליקה העממית של מונגוליה בסיוע הממשל הסובייטי.
במהלך מלחמת העולם השנייה, ברית המועצות הגנה על מונגוליה מהיפנים, ובתום המלחמה "הרפובליקה העממית של מונגוליה" הוכרה גם על ידי הרפובליקה העממית של סין וגם על ידי הרפובליקה הסינית. ובשנת 1961 היא התקבלה כחברה באו"ם.
עם נפילת מסך הברזל בשנת 1989 התארגנו לראשונה קבוצות מהפכניות במדינה ודרשו דמוקרטיה. ב-1990 הכריזו הסובייטים כי כוחותיהם הצבאיים ייסוגו ממונגוליה עד 1992 ובשנה זו נקבעה חוקה למונגוליה, בה נקבעה שיטת בחירות דמוקרטית ורב-מפלגתית.
הבחירות הדמוקרטיות הראשונות במונגוליה נערכו ב-29 ביולי 1992. ב-1996 נבחרה לראשונה לשלטון מפלגה לא-קומוניסטית.
[עריכה] פוליטיקה
|
|
ערך מורחב – פוליטיקה של מונגוליה |
עד ה-27 ביוני 2004 הייתה המפלגה המהפכנית העממית של מונגוליה (MPRP), שנוסדה על ידי הקומוניסטים בשלהי המלחמה הקרה, המפלגה הדומיננטית. את האופוזיציה העיקרית היוותה הקואליציה הדמוקרטית של מונגוליה. בבחירות 2004 הפסידה ה-MPRP ברוב גורף, באחוז ההצבעה הגבוה ביותר בתולדות המדינה. ב-22 במאי 2005 נבחר נמברין אנחבאיאר מה-MPRM לנשיא ברוב של 53.4% מהקולות.
המנגנון הפוליטי במונגוליה הוא עירוב רוסי, סיני, טורקי ומערבי, המשלב מאפיינים של שלטון נשיאותי ופרלמנטרי. הזרוע המחוקקת, החוראל הגדול, מונה 76 חברים והיא נבחרת אחת לארבע שנים. הנשיא הנבחר וראש הממשלה מנהיגים את הזרוע המבצעת.
[עריכה] כלכלה
|
|
ערך מורחב – כלכלת מונגוליה |
הכלכלה המונגולית מתרכזת בעיקר בנפט, פחם ונחושת, ותעשיות קטנות של מוליבדן, טונגסטן ופוספט. בעשור האחרון עוברת מונגוליה שינוי בשיטה הכלכלית שלה - מתעשיות בניהול המדינה כיאה לכלכלה ממשלתית (ריכוזית) לשיטה קפיטליסטית. כיום ישנם כ-10,000 עסקים עצמאיים במונגוליה, רובם באזור אולן בטור. באזורים הכפריים, עוסקים עדיין רוב המונגולים בחקלאות וברעיית צאן.
התמ"ג לנפש הוא 1780$ בשנה. על אף שהוא נמצא בעלייה מתמדת מאז 2002, המדינה נאבקת עדיין בגרעון ובחובות גדולים (כ-11 מיליארד דולר) לרוסיה. מונגוליה הצטרפה לארגון הסחר העולמי (WTO) ב-1997 וכיום מייצאת קשמיר ומוצרי מזון שונים לרוסיה, סין, יפן ומדינות אחרות.
[עריכה] גאוגרפיה
|
|
ערך מורחב – גאוגרפיה של מונגוליה |
מונגוליה ממוקמת בצפון יבשת אסיה. והיא גובלת ברוסיה מצפון וברפובליקה העממית של סין מדרום. למרות שהיא גובלת רק עם שתי מדינות, יש לה קו גבול ארוך במיוחד המסתכם ב-8,114 ק"מ.
המדינה ברובה מישורית. בחלקה הדרומי שולט מדבר גובי וחלקה הצפוני של המדינה הוא הררי.
למונגוליה אין גישה לים, ועל כן אין לה קו חוף. כמו כן, האזור הגאוגרפי של המדינה סובל ממחסור במקורות טבעיים של מים מתוקים.
האקלים המונגולי הוא קיצוני מאוד - חם מאוד בקיץ וקר מאוד בחורף.
[עריכה] מחוזות
|
|
ערך מורחב – מחוזות מונגוליה |
מכיוון שמונגוליה החיצונית הייתה פרובינציה של סין, היא חולקה על ידי השלטונות ל-21 מחוזות, והדבר השתמר גם לאחר שהכריזה מונגוליה על עצמאותה.
כל מחוז נקרא איימאג, ובכל איימאג יש מספר תת-מחוזות הנקראים בשפה המקומית סום.
עיר הבירה אולן בטור היא בעלת מעמד מיוחד ואינה נכללת באיימאג מסוים.
|
||||
|
||||
[עריכה] דמוגרפיה
אוכלוסיית מונגוליה מונה 2,751,314 תושבים נכון לשנת 2004, ומונגוליה היא אחת המדינות הפחות צפופות בעולם (1.7 נפשות לקמ"ר). האוכלוסייה עוברת תהליך איטי אך יציב של עיור. כמעט חצי מהאוכלוסייה חיה בעיר הבירה אולן בטור, והשאר בערים המרכזיות בפרובינציות. האפיון המסורתי של המונגולים כנוודים עדיין מופיע באזורי הספר, אך קהילות חקלאיות הופכות נפוצות יותר ויותר.
שיעור הילודה מוערך ב-1.4% (בשנת 2000). כשני שלישים מאוכלוסיית המדינה מתחת לגיל שלושים, 36% מהם מתחת לגיל 14. אוכלוסיית מונגוליה מונה כמעט 3 מיליון תושבים, ובנוסף אליהם חיים עוד כ-4 מיליון מונגולים במחוז מונגוליה הפנימית בסין, וכמו כן במזרח רוסיה. קצב הילודה במונגוליה גבוה - לכל אישה בממוצע 2 עד 3 ילדים, ושיעור הילודה הכולל הוא 21.53 לידות לכל 1,000 תושבים. יחד עם זאת תוחלת החיים נמוכה, והיא בממוצע 63 שנים (שיעור התמותה הוא 6.14 מיתות לכל 1,000 תושבים). כתוצאה מכך, 65% מאוכלוסיית מונגוליה הם צעירים יחסית - בין הגילאים 16-24.
כ-4 מיליון מונגולים חיים מחוץ למונגוליה: כ-3.4 מיליון חיים בסין, בעיקר במחוז האוטונומי מונגוליה הפנימית. כחצי מיליון חיים ברוסיה.
הרוב האתני המונגולי מהווה 85% מהאוכלוסייה, וכולל בתוכו את הח'לח'ים וקבוצות נוספות, המאופיינות בראש ובראשונה באמצעות הניב של השפה המונגולית. הח'לח'ים מהווים 90% מהקבוצה האתנית המונגולית. עשרת האחוזים הנוספים מתפלגים בין הדורבט (Dörvöt) בצפון והדאריגאנגה (Dariganga) במזרח. כ-90% מהאזרחים דוברים את השפה הרשמית - הניב הח'לח'י (Khalkha). 7% מהאוכלוסייה הם דוברי שפות טורקיות כקזחית, טובאנית ואוזבקית, ושאר המיעוטים הלשוניים דוברים שפות טונגוסית, סינים ורוסים.[5]
האוכלוסייה במונגוליה היא הומוגניות. 96% מאזרחיה הם בודהיסטים מהפלג הלמאיסטי, ו-85% מהם משתייכים לקבוצה האתנית המונגולית. הבודהיסטים דוכאו בעקבות השלטון הקומוניסטי במדינה עד 1990 וכיום עוברת הדת תהליך של תחייה מחדש בעקבות הליברליזציה.
בין המיעוטים במדינה נמנים קזחים, טורבינים, סינים ורוסים (שמרביתם עזבו לאחר התמוטטות ברית המועצות).
[עריכה] תרבות
|
|
ערך מורחב – תרבות מונגולית |
מכיוון שרבים מתושבי מונגוליה חיים עדיין באופן מסורתי, ניתן גם כיום לראות מאפיינים של תרבות הנוודים העתיקה במונגוליה המודרנית. מאפיינים מסורתיים זו מתבטאת בכל תחומי התרבות - לדוגמה, כלי הנגינה מותאמים למסעות ארוכים. החוקרים חלוקים ביניהם האם התרבות הסינית השפיעה על המונגולית או להפך, אך ברור כי בין התרבויות הייתה קיימת אינטראקציה משמעותית.
[עריכה] נוודות רועים
[עריכה] בתי הלבד
[עריכה] דת
[עריכה] יהדות
מונגוליה היא בין הארצות הבודדות שבהן לא התיישבו יהודים לאורך ההיסטוריה, פרט לקהילה יהודית קטנה שישבה בה משך זמן קצר מאוד; זאת כיוון שרוב הקהילות היהודיות היו עירוניות ופרנסתן ממסחר ושירותים, ורוב אוכלוסיית מונגוליה היתה נוודית ועד המאה ה-18 לא היו בה ישובים עירוניים. לקראת סוף המאה ה-18 הפך המנזר הגדול במונגוליה, גַאנדַאנטֶגצִ'ינלֶן, לישוב קבע, ולאורך המאה ה-19 והמאה ה-20 התגבשה ההתישבות סביבו לישוב הגדול במונגוליה - הוא בירתה כיום. עיר מתהווה זו, שנקראה תחילה אִיח-חוּרֵי ("המקדש הגדול") ולאחר מלחמת העצמאות של מונגוליה ועליית הקומוניזם בה קיבלה את השם הנוכחי, אוּלַאן-בַּאטר ("גיבורים אדומים"), החלה למשוך סוחרים רבים מסין ומרוסיה בנוסף לדיפלומטים וספקי שירותים נוספים.
בסוף המאה ה-19 התפתח המסחר בין רוסיה, דרך הערים הרוסיות שקמו בסיביר, ובין מונגוליה וסין, והביא להתיישבותן של מספר משפחות יהודיות באִיח-חוּרֵי ובגבול רוסיה-מונגוליה. בשנות ה-20, לאחר המהפכה הרוסית, היגרו למונגוליה יהודים נוספים שברחו ממוראות המלחמה ומחשש מרדיפות על רקע דתי ולאומי.
בשנת 1921, עם דחיקת הכוחות המתנגדים לקומוניזם מזרחה ופלישתם אל מונגוליה לאחר שהובסו במרכז-אסיה, נמחתה הקהילה היהודית. מפקד הכוחות הרוסיים האנטי-בולשביקיים, אציל רוסי ממוצא גרמני בשם רומן אונגרן פון שטרנברג, שבתפישת עולמו האנטישמית היו היהודים תומכי הקומוניזם ואויבי המונרכיה הרוסית שאותה ביקש להשיב, הורה על הוצאתם להורג של כל היהודים במונגוליה.
לאורך התקופה בה מונגוליה הייתה חלק מגוש המדינות הקומוניסטיות ("הגוש המזרחי"), התיישבו בה לתקופות קצובות אזרחים רבים ממדינות אלה, וביניהם יהודים. עם זאת, לא הוקמה בה קהילה יהודית של ממש, בין היתר כיוון שבכל המדינות הנמנות על הגוש הסובייטי, ומונגוליה ביניהן, הפולחן הדתי נאסר. עם התמוטטות הגוש הסובייטי, שבו רוב היהודים ממונגוליה לארצות מוצאם, כמו רוב הזרים האחרים שהתיישבו בה.
חסרות תעודות אודות הקהילה היהודית במונגוליה לאורך השנים, ולכן הידוע אודותיה מועט ואף מוטל בספק - אין הערכות ברורות באשר לגודלה ודבר כמעט אינו ידוע אודות מוסדותיה, אם היו כאלה. עם זאת, ישנה הערכה כי טרם השמדתה, מנתה הקהילה כ-600 נפשות.
נכון לראשית המאה ה-21, במונגוליה אין קהילה יהודית, אך בבירתה מתגוררים אזרחים זרים, ביניהם ישראלים בודדים, ויתכן שאף יהודים אזרחי ארצות אחרות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר התיירות הרשמי של מונגוליה
- אתר מקיף על מונגוליה
- דגלים וסמלים מונגוליים
- אתר ממשלת מונגוליה, במונגולית ואנגלית
- אתר הקונסול הכללי (הכבוד) בישראל
- דמוגרפיה מונגולית - מחושב לעתיד
[עריכה] הערות שוליים
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-7 באוקטובר 2011
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-7 באוקטובר 2011
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-1 בפברואר 2012
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2011 באתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות

- ^ מפקד האוכלוסין המונגולי לשנת 2010.

| מחוזות מונגוליה | |||
|---|---|---|---|
|
| מדינות אסיה | |||
|---|---|---|---|
|