יהושע לוף
 | |
| לידה | 1902 |
|---|---|
| פטירה | 19 באוגוסט 1985 (בגיל 83 בערך) |
| מדינה |
ישראל  |
| תקופת הפעילות | 1921–1985 (כ־64 שנים) |
  | |
יהושע לוף (לופנפלד) (1902 – 19 באוגוסט 1985) היה שחקן עברי ביישוב, מראשוני השחקנים בתיאטרון "אֹהל".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוף נולד למשה ודבורה[1] לופנפלד ברוסיה. בצעירותו, בשנת 1921, עלה לארץ ישראל, ולמד משחק בסטודיו אהל של משה הלוי. בשנת 1925 היה ממייסדי תיאטרון "אֹהל", ובו שיחק במשך 44 שנים, עד סגירתו. עם קבלתו לתיאטרון, ארגן לו משה הלוי משרה מנהלית בעיתון "דבר" שנוסד באותו זמן[2][3] ועם הזמן הוא היה לגזבר העיתון[4].
לוף הופיע בהצגות רבות, בהן "המכשפה"[5], "בפרוורי ניו יורק"[6], "סולון בלידיה"[7], "יום מנוחה"[8], "תמר אשת ער"[9], "העיר הזאת"[10], החולה המדומה[11], "סוף העולם"[12], "מתחת לגשר"[13], "יושה עגל", ירמיהו[14], "שמע ישראל", "בשפל", "אגדת חורף", "עמך"[15], "שולמית", "המשוגעת משאיו", "שש נפשות מחפשות מחבר", "אלדורדו" ו"פישקה החיגר".
לוף שיחק בתפקידי משנה[16] בעיקר באהל, אך גם פעם אחת בהבימה[17].
לוף היה חובב ספורט[18] ובשנות ה-50 השתתף בצעדות[19], תחרויות[20] ומרוצים[21][22][23] ואף היה במשלחת שייצגה את ישראל בהולנד, יחד עם יחידה צבאית שעליה פיקד בנו[24].
בשנים 1975-1983 הופיע במספר סרטי קולנוע – "הסנדלר העליז", "הצילו את המציל", "בוא נפוצץ מיליון", "רגעים", "מיליונר בצרות", "שלאגר", "אסקימו לימון", "טעות במספר", "שפשוף נעים" ו"בחינת בגרות"[25].
לוף נפטר באוגוסט 1985[14]. ילדיו הם משה לופנפלד (אדריכל) וירמיהו לופנפלד[26] (ספורטאי שמת בשנת 1961 מבדיקה רפואית לאחר פגיעה במהלך אימון[27]).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהושע לוף, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
- יהושע לוף, בארכיון הבימה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דבורה לופנפלד, דבר, 4 באפריל 1960
- ^ מדבר ועד עולם, דבר, 18 ביוני 1965
- ^ פינת הנוסטלגיה, מעריב, 27 בינואר 1984
- ^ שחקן אוהל וגזבר דבר, דבר, 23 ביוני 1965
- ^ נ. הרשברג, ועוד על המכשפה באוהל, קול העם, 18 בפברואר 1947
- ^ שר. בר מרדכי, בפרברי ניו יורק, הַבֹּקֶר, 9 בינואר 1948
- ^ סולון בלודיה, דבר, 2 ביוני 1949
- ^ יצחק הירשברג, יום מנוחה, קול העם, 2 בדצמבר 1949
- ^ תמר אשת ער, דבר, 7 במרץ 1952
- ^ העיר הזאת באהל, מעריב, 23 במרץ 1953
- ^ "החולה המדומה" ב"אהל", דבר, 16 באוקטובר 1953
- ^ ר. עזריה, סוף העולם באוהל, מעריב, 5 ביולי 1954; המשך
- ^ יצחק אברהמי, חמישה הרוגים ומשפט צדק, זמנים, 19 בנובמבר 1954
- ^ 1 2 חיים נגיד, שניים שהלכו לעולמם, מעריב, 22 באוגוסט 1985
- ^ תיאטרון אהל מציג, מעריב, 20 באפריל 1964
- ^ פרסומת חסרת טעם, מעריב, 30 במרץ 1967
- ^ יהושע לוף, אתר הבימה
- ^ ירמיהו לוף, דבר, 17 ביולי 1961
- ^ הצעדה לבירה מסתיימת היום, על המשמר, 11 באפריל 1957
- ^ 23 קשישים עברו את אות הספורט, למרחב, 10 בינואר 1960
- ^ 427 רצים במירוץ התבור, על המשמר, 20 בנובמבר 1955
- ^ י. אסולין זכה ברביעית במירוץ התבור, על המשמר, 22 בדצמבר 1957
- ^ ראשוני הצועדים, על המשמר, 2 באפריל 1958
- ^ המריאו להולנד לתחרות צעידה, מעריב, 22 ביולי 1956
- ^ יהושע לוף, ספר הקולנוע הישראלי
- ^ נסתיים מפעל הצעדה העממי, הצופה, 8 ביוני 1956
- ^ חברים מספרים על רמי, מעריב, 16 ביולי 1961