יולי חריטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יולי חריטון
Харитон, Юлий Борисович
1904 –‏ 1996 (בגיל 92)
Yulii Borisovich Khariton 1924.jpg
תרומות עיקריות
המתכנן הראשי בפרויקט פצצת המימן הסובייטית

יולי בוריסוביץ' חָרִיטוֹןרוסית: Ю́лий Бори́сович Харито́н;‏ 27 בפברואר 1904 - 18 בדצמבר 1996) היה פיזיקאי סובייטי ממוצא יהודי. חריטון היה המתכנן הראשי בפרויקט פצצת המימן הסובייטית, ועבד במסגרת תוכנית הגרעין של ברית המועצות שנים רבות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חריטון נולד בסנקט פטרבורג למשפחה יהודית. אמו הייתה השחקנית מירה יעקובלבנה לבית בורובסקי לימים אשתו של מקס אייטינגון, ואביו העיתונאי בוריס אוסיפוביץ חריטון. בשנת 1925 השלים לימודיו במכון הפוליטכני. החל משנת 1921 עבד במכון לפיזיקה של ניקולאי סמיונוב. בשנים 19261928 עבד במעבדת קבנדיש, וסיים את הדוקטורט שלו בהדרכת ארנסט רתרפורד.

בשנת 1939 ערך חישובים בתחום הביקוע הגרעיני יחד עם יעקב זלדוביץ'. משנת 1946 כיהן כמנהל מכון גרעיני-צבאי של ברית המועצות. במכון זה פותחו פצצת האטום ופצצת המימן הסובייטיות. במסגרת זו הוא היה אחראי על ביצוע ניסוי של RDS-1, פצצת אטום סובייטית הראשונה. בשנת 1953 התקבל כחבר האקדמיה למדעים של ברית המועצות. חריטון עמד בראש הצוות שפיתח את פצצת הצאר.

חריטון חרף יהדותו היה מעורב עשרות שנים בפיסגת תוכנית הגרעין הסובייטית. נטען שאת שרידותו זו הוא חב למשפחת אייטינגון, שאמו בנישואיה השלישיים הייתה נשואה לאחד מבניה, הפסיכואנליטיקאי, מקס אייטינגון. בן דודו של מקס, נחום אייטינגון היה קצין בכיר באגף הביון של נ.ק.ו.ד. ואחראי, בין שאר פעיליותיו החשאיות שכללו את תכנון רצח טרוצקי, על הפעלת רשת מרגלים סובייטים שחדרו לתוכנית מנהטן. משפחת אייטינגון, בעלת זיכיון בלעדי לייצוא פרוות מברית המועצות, על שלוחותיה בגרמניה, ארצות הברית, פלשתינה א"י, וישראל, הייתה, בסבירות גבוהה, אחת מזרועותיו של המודיעין הסובייטי במערב[1].

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיבור העמל הסוציאליסטי - 3 פעמים (1949, 1951, 1954)
  • פרס לנין (1956)
  • פרס סטלין - 3 פעמים (1949, 1951, 1953)
  • מדליית זהב על שם קורצ'טוב (1974)
  • מדליית זהב על שם לומונוסוב (1982)
  • 5 עיטורי לנין
  • עיטור הדגל האדום של העמל
  • עיטור מהפכת אוקטובר
  • עיטור הכוכב האדום

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^
    Tablet Magazine, Atomic Bombshell, New research uncovers a link between Freud’s inner circle and the Soviet atomic bomb By Isabella Ginor and Gideon Remez, July 16, 2012
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.