יוסטוס פון ליביג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוסטוס פון ליביג
Justus von Liebig
1803 –‏ 1873
Justus Freiherr von Liebig.jpg

יוסטוס פון ליביג (גרמנית: Justus von Liebig‏; 1803, דרמשטדט גרמניה1873, מינכן גרמניה) היה כימאי גרמני מגדולי הכימאים של המאה ה-19. מ"אבות הכימיה האורגנית". תרם תרומה משמעותית לכימיה החקלאית ולביוכימיה, נחשב לאחד מראשוני תעשיית הדשן הכימי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסטוס פון ליביג נולד ב-12 במאי 1803 בדרמשטדט שבגרמניה. אביו היה רוקח ובעל בית מסחר לצבעים. יוסטוס הצעיר ערך ניסויים בכימיקלים שהיו בבית המסחר של אביו. את הגימנסיה עזב בשנה השנייה והחל בהתמחות כשולית רוקחים בעיר הסמוכה הפנהיים (Heppenheim). התמחותו כשוליה הסתיימה גם היא טרם זמנה לאחר שבעקבות אחד מהניסויים שלו פרצה שריפה בבית המרקחת.

בסתיו 1819 החל את לימודי הכימיה באוניברסיטת בון. ב-1821 עבר, בעקבות המורה שלו, לאוניברסיטת ארלנגן. בה קיבל את הדוקטורט ב.-1822. באותה שנה קיבל מלגה להמשך לימודים בסורבון שהייתה באותה תקופה מרכז חשוב של מדע הכימיה, שם גם ביצע ניסויים במעבדה הפרטית של לואי ז'וזף גה-ליסאק. ב-1823 הציג את מחקריו על fulminates לאקדמיה הצרפתית למדעים. ב-1824 נתמנה לפרופסור לכימיה ורוקחות באוניברסיטה של גיסן. ב-1852 עבר, על פי הזמנתו האישית של מקסימיליאן השני מלך בווריה, לאוניברסיטה של מינכן שם הוקם עבורו המכון לכימיה. ב-1859 נבחר לחבר באקדמיה הגרמנית למדעים. ב-15 בדצמבר 1859 נתמנה לנשיא האקדמיה למדעים של בווריה.

ב-1826 נישא להנרייטה מולדנהאואר (Henriette Moldenhauer). היו להם 5 ילדים.

נפטר במינכן ב-18 באפריל 1873.

פעילותו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו כחוקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסטוס פון ליביג היה חוקר רב תחומי בכימיה: כימיה אורגנית וכימיה אי-אורגנית, כימיה חקלאית, ביוכימיה ופיזיולוגיה. בין הישגיו העיקריים:

  • הניח את היסוד לאנליזה הכמותית בכימיה אורגאנית.
  • גילה שחנקן הוא יסוד מזין חיוני בגידולים חקלאיים.
  • נושא עבודת הדוקטורט שלו היה "על הקשר בין הכימיה של המינרלים לכימיה של הצמחים".
  • הוכיח שהצמח קולט את היסודות המזינים הדרושים לו מחומרים אי-אורגניים: פחמן דו-חמצני שבאוויר, מימן מהמים, ומינרלים בצורת מלחי אשלגן וחומצה זרחנית מהקרקע. זאת בניגוד לפרדיגמה השלטת בזמנו לפיה הכל בא ממרכיבים אורגניים בקרקע.
  • ניסח את "חוק הגורם המגביל" לפיו התפתחות הצמח מוגבלת על ידי היסוד המזין שנוכחותו היא המצומצמת ביותר ועודף של המרכיבים האחרים לא יתרום כלום להתפתחותו.
  • הגילוי שהחומצה הפולמינית (fulminic acid) שסונתזה על ידו (1826) והחומצה הציאנית שסונתזה על ידי פרידריך ולר (1827) הם בעלי הרכב כימי זהה, סתר את הפרדיגמה השולטת לפיה תרכובות כימיות שונות רק אם ההרכב הכימי שלהם שונה. למעשה הם גילו את האיזומריה (המונח עצמו נטבע על ידי ברצליוס ב-1830).
  • בתקופה בה הפרדיגמה המקובלת הייתה שיש הפרדה מוחלטת בין חומרים אורגניים לאי-אורגניים טען שניתן יהיה לייצר חומרים אורגניים באופן מלאכותי מחומרים אי-אורגניים (מאמר מ-1838).
  • גילה, יחד עם ולר, את רדיקל הבנזואיל. גילוי שהיה ראשית דוקטרינת הרדיקלים אשר הייתה לה השפעה משמעותית על התפתחות הכימיה.
  • ב-1832 ייסד את "האנלים של הכימיה" (Annalen der Chemie), והיה העורך שלו כל חייו. כתב העת הפך לפרסום העיקרי בכימיה בשפה הגרמנית.

פעילותו כמחנך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ייסד, באוניברסיטת גיסן, את בית הספר האוניברסיטאי לכימיה הראשון בעולם.
  • פיתח את שיטת ההוראה המבוססת על עבודה במעבדה.
  • הנחה דוקטורנטים מכל מדינות גרמניה וגם מבריטניה וארצות הברית.

פעילותו כממציא ותעשיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על סמך גלוייו בתחום הכימיה החקלאית החל בייצור דשנים כימיים. היה הראשון שייצר דשן כימי חנקני.
  • בשנים 18461849 פיתח דשן פוספטי, סופרפוספט.
  • פיתח תהליך ציפוי מראות ששיפר בהרבה את איכותן.
  • פיתח תהליך תעשייתי לייצור "תרכיז בשר" (beef extracts) והקים חברה לייצור שנקראה Liebig Extract of Meat Company. שבהמשך ייצרה את קוביות Oxo הידועות.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכימיה האורגנית והיישום שלה בחקלאות ובפיזיולוגיה (Die organische Chemie in ihrer Anwendung auf Agricultur und Physiologie)‏‏[1]. יצא לאור ב-1840, הודפס ב-9 מהדורות ותורגם ל-34 שפות.
  • הכימיה של החיות או הכימיה האורגנית ויישומה בפיזיולוגיה ובפתולוגיה ( Die Thierchemie oder die organische Chemie in ihrer Anwendung auf Physiologie und Pathologie), יצא לאור ב-1842.

אותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתב העת לכימיה שייסד, נקרא על שמו.
  • בערים רבות בגרמניה נקראו רחובות על שמו והוקמו אנדרטאות לזכרו.
  • ב-1946 האוניברסיטה של גיסן נקראה על שמו.
  • ב-1953 הדואר המערב גרמני הוציא בול עם דיוקנו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]