יוסף אבן וירגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יוסף אבן וירגהטורקית: Joseph ibn Verga, בערך רמ"ה, 1485 - בערך שט"ו, 1555) היה רב והיסטוריון טורקי שחי באדירנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף הוא בנו של שלמה אבן וירגה, מחבר הספר שבט יהודה. הוא נולד בספרד, ובגירוש ספרד בשנת 1492 היגר לליסבון שבפורטוגל וחי שם כאנוס. בשנת 1506 (ה'רס"ו) היגר שוב לאיטליה, והתיישב באנדירה שם למד בישיבתו של רבי יוסף פאסי.

הוא היה בן דורם של תם בן יחיא ושל הרופא משה המון, והשתייך למכללת הרבנים של אנדריה.

הוא המשיך את חיבורו של אביו בספר שבט יהודה, והוסיף תיעודים של כמה מהאירועים בני זמנו, וכן מהתקופה שקדמה לו.

חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסף חיבר ספר בשם "שארית יוסף"[1], המהווה מתודולוגיה של התלמוד, הכולל את הכללים שלא הובאו בספר הליכות עולם שחיבר רבי ישועה בן יוסף, ובספר הכריתות של שמשון מקינון. בהקדמתו הוא כותב כי חיבר את הספר על מנת שיישאר לו שם ושארית בארץ, מאחר שנשאר ערירי מילדים[2].

הספר נדפס לראשונה בשנת ה'שי"ד באדירנה[3].

עם זאת, וולף[4] מייחס את הספר הזה ליוסף בן וירגה אחר, שחי באבלונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וירגא, יוסף בן שלמה, שארית יוסף, ‏מנטה שנג, באתר היברובוקס
  2. ^ כפי הנראה מת בנו בחייו.
  3. ^ ראו בהקדמה לספר בהוצאה זו וירגא, יוסף בן שלמה, שארית יוסף, באתר היברובוקס
  4. ^ ביבל. עברית. א', מס' 880.