יחזקאל מרגלית

יחזקאל מרגלית
לידה	9 באפריל 1974 (בן 50); ישראל
השכלה	אוניברסיטת בר-אילן
השתייכות	המכללה האקדמית נתניה
תחומי מחקר	דיני משפחה; משפט עברי; ביו-אתיקה; דיני חוזים;

יחזקאל מרגלית (נולד ב-9 באפריל 1974; י"ז בניסן ה'תשל"ד) הוא פרופסור למשפטים, המשמש פרופסור חבר במכללה האקדמית נתניה.

מרגלית מתמחה בדיני משפחה, משפט עברי, ביו-אתיקה ודיני חוזים.

בשנת 2022 הוציא לאור את הספר "יחסי הורים וילדים – בין דיני משפחה לבין דיני חוזים" ובשנת 2023 הוציא לאור את הספר "קביעת הורות משפטית בהסכמה בישראל", שניהם בהוצאת נבו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' מרגלית למד במדרשית נעם ובמספר ישיבות ביניהן ישיבת הר עציון. בעל תואר ראשון במשפטים בהצטיינות ותואר שני במשפטים בהצטיינות יתירה במסגרת המסלול הישיר לתואר שני באוניברסיטת בר אילן. במסגרת זו כתב בשנת 2006 עבודת תזה בנושא "'ועונתה לא יגרע': על הסדרה צבורית ופרטית של יחסי אישות בין בני זוג". את התואר השלישי השלים בשנת 2011 בעקבות כתיבת עבודת דוקטורט בנושא "קביעת הורות משפטית בהסכמה", גם כן מאוניברסיטת בר-אילן.

במקביל, בתחילת שנותפיים התמחה בטרום התמחות במחלקה הבינלאומית במשרד עורכי הדין גורניצקי ושות' ואת ההתמחות שם עשה בהנחיית עו"ד דפנה טלגם (גורניצקי). בשנים אלו הוא הוסמך כרב מטעם הרבנות הראשית לישראל.

עבד מספר שנים במרכז למשפט רפואי, ביו אתיקה ומדיניות בריאות בקריה האקדמית ובמסגרת זו שימוש כעורך משנה של כתב העת "משפט רפואי וביו-אתיקה" וכן עבד במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות בביה"ח תל-השומר. התארח כחוקר אורחברסיטת מנצ'סטר בשנת 2010 ואת הפוסט דוקטורט עשהברסיטת ניו יורק (.N.Y.U) ,שם שימש כחוקר אורח במהלך השנים 2011–2012. עם שובו ארצה החל ללמד באוניברסיטת תל אביב ובהמשך גם באוניברסיטת בר-אילן וכן במספר רב של פקולטות ובתי ספר למשפטים בארץ.

ביוני 2022 מונה לפרופסור חבר במכללה האקדמית נתניה.

יחזקאל מרגלית נשוי לחגית ולהם ארבעה ילדים, הם מתגוררים בפתח תקווה.

תחומי מחקר עיקריים ופעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' מרגלית מתמקד בעיקר בחקר הממשק שבין דיני החוזים ודיני המשפחה במישור היחסים הזוגיים ובמישור יחסי הורים וילדים הן בהיבט האזרחי והן בהיבט ההלכתי. במסגרת זו כתב ארבעה ספרים - שנים מהם באנגלית ושנים מהם בעברית. מחקריו מצוטטים במאות מאמרים לועזיים מחוץ לישראל וכן בעשרות מאמרים ופסקי דין בישראל.

קביעת הורות משפטית בהסכמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציר המרכזי של עבודתו עוסק בהסדרה אזרחית של יחסי הורים וילדים בעיקר בכל הקשור לקביעת ההורות המשפטית בהסכמה. במסגרת זו פרסם עשרות מאמרים בישראל ומחוצה לה וכן את הספר DETERMINING LEGAL PARENTAGE - BETWEEN FAMILY LAW AND CONTRACT LAW (Cambridge University Press, 2019), https://www.cambridge.org/core/books/determining-legal-parentage/EFAEF236C858C77F51B5CBEAD5E20F8B. ספרו הראשון בעברית בשם יחסי הורים וילדים – בין דיני משפחה לדיני חוזים עתיד להתפרסם בכל יום בהוצאת הפקולטה למשפטיםברסיטת בר-אילן. המחקר עוסק בבחינת היישום האפשרי של דיני החוזים על יחסי הורים וילדים על רצף החיים החל מהלידה, דרך חיי הנישואים ופקיעתם מחמת גירושי ההורים ועד שימוש בזרעו של נפטר והסדרת קביעת ההורות המשפטית לצורכי הירושה. הספר השני המעדכן ומשדרג את עבודת הדוקטורט שלו בשם קביעת הורות משפטית בהסכמה אמור להתפרסם בהוצאת הספרים של נבו בשנת 2023. בין מאמריו הבולטים ניתן למצוא את "לקראת קביעת הורות משפטית בהסכמה בישראל", שיש מן השופטים שראו בו דרך מרכזית חשובה ונוספת לקביעת ההורות המשפטית בארץ; "הורות משפטית מן הדין ומן הצדק – גבולותיו הנורמטיביים הראויים של צו ההורות הפסיקתי", שהן בפסיקות בתי המשפט המחוזיים והן בפסיקות ביהמ"ש העליון אימצו את שיטתו בדבר היות צו ההורות הפסיקתי צו קונסטיטוטיבי מכונן ולא דקלרטיבי גרידא; "מת ל (ה)חיות – על הגבולות הנורמטיביים הרצויים של עשיית שימוש ברצון הנפטר להולדת ילדים לאחר מותו", המצדד בצמצום עשיית שימוש בזרע הנפטר במקום בו הלה לא הותיר הנחיות ברורות מה יעשה בזרעו לאחר פטירתו ובמקום בומנה אינה חפצה בעשיית שימוש שכזה. קו מצמצם זה ניתן למצוא בששת פסיקות ביהמ"ש העליון בנושא החל משלהי שנת 2016.

מציאת פתרון לבעיית סרבנות הגט[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ספרו הלועזי הראשון THE JEWISH FAMILY – BETWEEN FAMILY LAW AND CONTRACT LAW (Cambridge University Press, 2017), https://www.cambridge.org/core/books/jewish-family/2F31F78673EEF0E51EF51E99C5DC1485 הקדיש פרופ' מרגלית לבחינת גבולות הגזרה של "חופש החוזים" וליתר דיוק חופש ההתנאה שיש בתחום דיני המשפחה. מטרת הספר הייתה לבחון האם ועד כמה ניתן להסכים על סיום חיי הנישואים בלא צורך במתן הגט ההלכתי בכדי להתגבר על בעיית סרבנות הגט. בין מאמריו הבולטים בתחום ניתן למצוא את הבאים: Bargaining in the Shadow of Get Refusal: How Modern Contract Doctrines Can Alleviate This Problem; ""חופש חוזים" בדיני המשפחה – בין תלמוד בבלי ובין תלמוד ירושלמי" ועוד.

דילמות וסוגיות ביו-אתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך עבודתו במכון גרטנר כתב פרופ' מרגלית בשנת 2011 את המחקר הבא, המבקר את המימון הנרחב של טיפולי הפוריות במדינת ישראל, שלא אחת הם טיפולי "עקרים" תרתי משמע – "משאבים רפואיים (בלתי) מוגבלים -הורות בכל גיל, בכל מחיר ובמימון המדינה?"; בשנת 2020 הוא כתב בארצות הברית על הנקודה הארכימדית החדשה המסתמנת באיזון שבין זכות האישה להפלה וזכות העובר להיוולד - Towards A New Archimedean Point of Maternal vs. Fetal Rights?. במקביל בשנה זו, פרסם מאמר נוסף הקורא להצרת עשיית השימוש בזרעו של נפטר - "עלייתו, שחיקתו ועלייתו המחודשת של רצונו ה"משוער" של הנפטר לעשיית שימוש בזרעו לאחר מותו?". לאחרונה, עסק במעמד המוסרי-משפטי של הביציות המופרות והיכולת להסדיר בחוזה מה יעלה בגורלן במקרה של פירוד בני הזוג ולמצער במצב של חוסר הסכמה ביניהם – From (Moral) Status (Of the Frozen Embryo) To (Relational) Contract and Back Again to (Relational Moral) Status..