יחזקאל משה הלוי
 | |
| לידה |
29 בנובמבר 1838 י"ב בכסלו ה'תקצ"ט |
|---|---|
| פטירה |
6 בדצמבר 1913 (בגיל 75) ז' בכסלו ה'תרע"ד |
| תקופת הפעילות |
?–1914  |
| חתימה |
 |
הרב יחזקאל משה הלוי (י"ב בכסלו ה'תקצ"ט, 29 בנובמבר 1838 – ז' בכסלו ה'תרע"ד, 6 בדצמבר 1913[1]) שימש כראש אב בית דין בבגדאד.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכ"א באלול ה'תרי"א (18 בספטמבר 1851) התייתם מאביו משה. היה אחד מתלמידיו של הרב עבדאללה סומך. בז' בניסן ה'תרי"ז (1 באפריל 1857) בהיותו בן 18 נשא לאשה את הרבנית טובה, ונולדו להם שישה ילדים: חכם ששון, חכם משה, פרחה, כתון, מסעודא, ג'חלא (רחל). בכ"ג בניסן ה'תרל"ח (26 באפריל 1878) התייתם מאמו הרבנית מתנה. בשנת ה'תרמ"א (בגיל 41) החל לכהן במשרת הדיינות כחבר בית דין יחד עם הרב אלישע דנגור והרב אברהם משה הלל[1]. בשנת תרנ"ח החליף את הרב אברהם אברהם משה הלל במשרת ראש אב בית דין[2], כשעמו מכהנים הרב משה חיים שמאש והרב עזרא צאלח אדם[1].
הרב היה ביחסי ידידות עם הרב יוסף חיים, על כך הוא אמר: "אם יאמר לי ר' יוסף חיים על ימין שמאל ועל שמאל ימין לא אהרהר אחרי דבריו ואקבלם כהלכה למשה מסיני". בשנת ה'תרל"ו (1876) היה בין 27 גדולי ההוראה בבגדד שחתמו על כתב חרם לכל הקהילה נגד המורה יעקב אוברמאיר בעקבות פגיעתו וזלזולו בכבוד הרב יוסף חיים ובענייני הדת[3][1]. ובנוסף לכך גם פרסמו מכתב תשובה חריף לעורך המגיד ולרבני ירושלים[4].
הרב יוסף חיים שרים כתב על הרב:
אתייא ראש ראש, ראש נשיא בית אב בית דין הגדול אב בית דין מקודש, עצום ורב, מופלא ומופלג בתורה, גאון עזנו, דיין סופר ושוקל, קדוש משבט לוי, כמוהר"ר יחזקאל הלוי יחי[ה] עד בא לויים בדוכנם וישראל במעמדם, הוא וכל ילדי ביתו.
— תודות הרב יוסף חיים שרים לקהילת יהודי בגדאד בראשית המאה העשרים[5].
הרב נפטר בליל ז' בכסלו ה'תרע"ד (יום שבת). ביום ראשון עשו לו דרשה בבית הכנסת הגדול (שם היה נוהג לדרוש מדי יום) והביאו את הרב למנוחות. מבין סופדיו היו הרב משה שמאש והרב שמעון אגסי.
-
הרב יחזקאל משה הלוי יושב שני מימין עם רבני עיראק -
הרב יחזקאל משה הלוי יושב ראשון מימין -
הרב יחזקאל משה הלוי יושב שלישי משמאל
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם טווינה, גולים וגאולים, עמ' 47, רמלה: הוצאת בית הכנסת גאולה, 1968.
- הרב יהושע משה, קץ הימין - תולדות חכמי ורבני בבל ראשונים ואחרונים, עמ' 54, ירושלים: הוצאת ספרים בקאל, 1966.
- אפרים חדד, בבל וחכמיה - תולדות רבני בבל בתקופה האחרונה, עמ' 117, בהוצאת מכון הכתב, 1989.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חכם יחזקאל משה הלוי, באתר "החכם היומי"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 ימה וקדמה, עמ' 10, מכון ניר דד, ה'תש"ן.
- ^ משה שבת, ישיבות בגדאד, עמ' 218, ה'תשע"ו.
- ^ יליד וינה שבה לבגדד ללמד צרפתית ובאותו זמן בנסותו לשנות את ענייני הדת פרסם בעיתון המגיד דברים קשים ומזלזלים נגד הרב יוסף חיים.
- ^ מכתב הרבנים הודפס בהוספה מיוחדת בעיתון הלבנון משנת תרל"ו.
- ^ ד"ר אברהם בן יעקב, השליח הנודד, עמ' 94, ירושלים: נוריאל שרים, 1998.