המגיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער עיתון "המגיד" ב-1870
אליעזר ליפמן זילברמן, עורכו הראשון של "המגיד"
דוד גורדון, עורכו של המגיד

"המגיד" היה השבועון הראשון בתולדות העתונות העברית. הוא יצא לאור בין השנים 18561903, תחילה בעיר ליק שבפרוסיה המזרחית, ואחר כך בברלין, בקרקוב ובווינה.

בין השנים 18561880 נערך "המגיד" על ידי אליעזר ליפמן זילברמן ודוד גורדון ובין 1880 לשנת 1886 על ידי דוד ודב גורדון. בשנת 1890 העביר יעקב שמואל פוכס את העיתון מברלין לקרקוב והיה לעורכו, עד שבשנת 1896 מינה לעורך את שמואל מנחם לאזר שערך את העיתון עד ל-1903, עת שפוכס הסתבך, נאלץ לעזוב את קרקוב ולסגור את העיתון.‏[1]

הגיליון הראשון של "המגיד" יצא לאור ביוני 1856, לפני חג השבועות, בעיר ליק שבפרוסיה המזרחית (Lyck בגרמנית, היום אֶלְק Ełk בצפון מזרח פולין). המילה "עיתון" טרם נוצרה (אליעזר בן יהודה יצר אותה ב-1891), ולכן תואר "המגיד" כ"מכתב קורות הימים". בעמודו הראשון התנוססה ההבטחה:

Cquote2.svg

יגיד ליעקב מהנעשה בכל חלקי תבל בין כל יושבי חלד אשר ינעם ואשר ראוי לדעת לכל איש ישראלי – לתועלתו ולתועלת השפה העבריה הנחמדה.

Cquote3.svg

בגיליון הראשון הפציר העורך במתנדבים לשלוח ידיעות לעיתון: "השמרו בנפשותיכם לבלי לכתוב אלי דבר אף לא חצי דבר מפי השמועה".

דוד גורדון, עורכו השני של המגיד ומתומכי "חיבת ציון", הפך את העיתון לאחת הבמות החשובות של תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה, ושל התיישבות בארץ ישראל. לאחר מותו של דוד גורדון בשנת 1886 ירדה קרנו של העיתון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גדעון קוץ, חדשות וקורות הימים, מחקרים בתולדות העיתונות והתקשורת העברית והיהודית, ירושלים: הספרייה הציונית- אוניברסיטת תל אביב, 36 - 70.
  • גדעון קוץ, 'הערות על המצאת חדשות החוץ בעיתונות העברית' קשר (כתב עת), 36 (2007),6 - 17.
  • חיים תורן, 'המגיד – השבועון העברי הראשון ועורכו דוד גורדון', אנך: במה לספרות מחשבה ואמנות (תל אביב: תשי"ד), 232–245.
  • יצחק רפאל, 'ממכתבי אליעזר ליפמן זילברמן', סיני פב, ג/ד (תשל"ח), 180–184.
  • ש' צבי שכטר, '"המגיד" ורעיון שיבת-ציון בשנות הששים של המאה הי"ט', מחקרים בתולדות עם-ישראל וארץ-ישראל 5 (תש"ם), 219–230.
  • יוסף שלמון, 'דוד גורדון ועתון "המגיד" : חילופי עמדות ללאומיות היהודית, 1860–1882', ציון מז, ב (תשמ"ב), 164–145.
  • יעקב שביט, 'חלון אל העולם: חדשות חוץ ו"היסטוריה בת זמננו" בראשית העתונות העברית ("המגיד", 1856–1858)', קשר (כתב עת) 36 (2007) 18– 23.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מ. אונגרפלדעל המצפה, דבר, 25 ביולי 1969.
Telecom-icon.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת וציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.