ינס סטולטנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ינס סטולטנברג
(16 במרץ 1959; Flag of Norway.svg אוסלו, נורבגיה) (בן 55)
Jens Stoltenberg 2007 04 18.jpg
ינס סטולטנברג
שם בשפת המקור Jens Stoltenberg
מדינה נורבגיה
מפלגה מפלגת העבודה הנורבגית
בת-זוג

אינגריד שולורד

ראש ממשלת נורבגיה ה-27
תקופת כהונה 17 באוקטובר 2005 - 16 באוקטובר 2013 (8 שנים)
ראש ממשלת נורבגיה
תקופת כהונה 3 במרץ 2000 - 19 באוקטובר 2001 (שנה ו-32 שבועות)

ינס סטולטנברגנורבגית: Jens Stoltenberg; נולד ב-16 במרץ 1959), כלכלן ומדינאי נורבגי, המכהן כמנהיג מפלגת העבודה הנורבגית החל מ-2002, וכיהן כראש ממשלת נורבגיה בשתי קדנציות (2001-2000, 2013-2005).

ינס נבחר לראשונה לפרלמנט ב-1993 מטעם אוסלו והיה מזכיר המדינה ושר הסביבה מ-1990 עד 1991 וכן כיהן כשר התעשייה בשנים 1993 - 1996 בממשלת ברונדטלאנד השלישית. לאחר פיזור הממשלה מונה סטולטנברג על ידי ראש הממשלה דאז, תורנביורן יאגלנד, לתפקיד שר האוצר, תפקיד שמילא מ-1996 ועד אוקטובר 1997 עת פוזרה הממשלה.

בעת שהיה באופוזיציה היה סטולטנברג חבר בוועדות האנרגיה, עד מינויו לתפקיד ראש ממשלת נורבגיה ב-3 במרץ 2000, חרף היותו סגן יו"ר מפלגת העבודה הנורבגית ולא יו"ר המפלגה. בבחירות הפרלמנטריות ב-2001 הוא הפסיד, אך במאבק על ראשות המפלגה ב-2002 גבר על ת'ורביורן יאגלנד, הוביל את המפלגה לניצחון בבחירות 2005, והקים קואליציה ירוקה-אדומה עם מפלגת הירוקים, מפלגת המרכז והמפלגה הסוציאליסטית. ב-2009 נבחר מחדש לקדנציה שנייה כראש ממשלה, אך בבחירות 2013 הפסיד למועמדת מפלגת השמרנים, ארנה סולברג.

ב-28 במרץ 2014 נבחר למזכ"ל הברית הצפון אטלנטית, נאט"ו, והוא אמור להתחיל בתפקיד באוקטובר 2014.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטולטנברג נולד למשפחת פוליטיקאים שהיגרה לנורבגיה במאה ה-17 מהכפר "סטולטנברג" במחוז שלזוויג-הולשטיין שבגרמניה. אביו, טולברד סטולטנברג, הוא אחד הפוליטיקאים המפורסמים בנורבגיה ושר החוץ לשעבר ואימו, קארין סטולטנברג, הייתה שרת הצעירים.

סטולטנברג היה ראש ליגת העובדים הצעירים בשנים 1985 - 1989 וראש מחוז אוסלו במפלגתו בשנים 1990 - 1992. היה מנהל תחום הצעירים במשרד לאיכות הסביבה בשנים 1990 - 1991, שר התעשייה (1993 - 1996) ושר האוצר (1996 - 1997).

כהונתו כראש ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קדנציה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהונתו הראשונה כראש ממשלת נורבגיה בשנים 2000 - 2001 התאפיינה במחלוקות בתוך מפלגתו, שכן הוביל רפורמות לקידום מדיניות הרווחה, שכללו הפרטה חלקית של ארגונים ושירותים ממשלתיים. בבחירות לפרלמנט הנורבגי שנערכו ב-10 בספטמבר 2001 הפסידה מפלגתו באחת ממערכות הבחירות הכושלות ביותר עבורה; המפלגה זכתה רק ב-24 אחוזים מכלל קולות המצביעים, ומערכת הבחירות כללה מהלומות לא קטנות בינו לבין המועמד השני לראשות המפלגה, יאגלנד.

בעת שמונה לראש הממשלה היה ינס סגן יו"ר המפלגה, כאשר יאגלנד היה יו"ר המפלגה שמונה על ידו לתפקיד שר החוץ.

קדנציה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירות 2005 היו הצלחה למפלגה ולסטולטנברג, ובהן השיג, יחד עם מפלגות "האדומים ירוקים" - מפלגת השמאל הסוציליסטית של נורבגיה ומרכז-השמאל בנורבגיה, רוב בטוח והקים ממשלה עמן.

מתקפת הטרור בנורבגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מתקפת הטרור בנורבגיה (2011)

ב-22 ביולי 2011 התפוצצה מכונית תופת ליד משרדו של סטולטנברג, במתחם הממשלה באוסלו. סטולטנברג לא נפגע משום שלא כהרגלו נשאר בביתו. בפיגוע זה ובפיגוע שבא בהמשכו נרצחו יותר מ-90 בני אדם.

המאבק לקדנציה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות הפרלמנטריות שנערכו ב-9 בספטמבר 2013, הקואליציה שבראשותו נכשלה והשיגה 72 מתוך 85 המנדטים הדרושים, חרף היות מפלגת העבודה המפלגה הגדולה ביותר בנורבגיה. בנאומו בליל הבחירות הוא הכריז כי ממשלתו תתפטר באוקטובר 2013.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטולטנברג נשוי לדיפלומטית אינגריד שולורד, ולהם 2 ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]