שלזוויג-הולשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלזוויג-הולשטיין (מדינה)
Schleswig-Holstein
Coat of arms of Schleswig-Holstein.svg
סמל
Flag of Schleswig-Holstein (state).svg
דגל
מדינה / טריטוריה Flag of Germany.svg  גרמניה
בירת המדינה קיל
שטח 15,763 קמ"ר
תאריך ייסוד 23 באוגוסט 1946
אוכלוסייה
 ‑ במדינה

2,837,021‏  (נכון ל-2007)
לחצו כדי להקטין חזרה
ברלין ברמן ברמן המבורג סקסוניה התחתונה בוואריה חבל הסאר שלזוויג-הולשטיין ברנדנבורג סקסוניה תורינגיה סקסוניה-אנהלט מקלנבורג-מערב פומרניה באדן-וירטמברג הסן נורדריין-וסטפאליה ריינלנד-פאלץ שווייץ ימת קונסטנץ אוסטריה לוקסמבורג צרפת בלגיה צ'כיה פולין הולנד דנמרק בורנהולם לגונת שצ'צ'ין הלגולנד הים הצפוני הים הבלטיLocator map Schleswig-Holstein in Germany.svg
אודות התמונה

שלזוויג-הולשטיין (Schleswig-Holstein, ; לעתים רחוקות בעברית: שלזיה-הולשטיין) היא אחת מ-16 המדינות המהוות את גרמניה. זוהי אחת המדינות הקטנות בגרמניה, בשטח ובאוכלוסייה כאחד: על פני 15,799 קמ"ר (מקום 12 בגרמניה) מתגוררים (נכון ל-2007) כ-2.8 מיליון תושבים (מקום תשיעי בגרמניה).

גאוגרפיה ואוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלזוויג-הולשטיין היא המדינה הצפונית ביותר בגרמניה, והיחידה הגובלת בדנמרק. שלזוויג, האזור הצפוני במדינה, עבר במרוצת הדורות פעמים רבות בין גרמניה ודנמרק. במדינה מיעוט פריזי (רוב הפריזים מתגוררים בצפון הולנד) ומיעוט דני, רובו מתגורר לאורך הגבול. החוקה של שלזוויג-הולשטיין מדגישה את האוטונומיה התרבותית של מיעוטים אלו; פריזית ודנית הן שפות רשמיות במדינה (וכמו כן - סקסונית תחתית, השפה המדוברת בסקסוניה התחתונה). הולשטיין, האזור הדרומי של המדינה, בעל רוב כמעט מוחלט של גרמנים. הגבול בין הולשטיין לשלזוויג עובר בנהר האידר, והולשטיין נתחמת בדרום על ידי נהר האלבה.

בשלזוויג-הולשטיין שיעור הזרים הנמוך ביותר מבין מדינות מערב גרמניה - 5% בלבד. טורקים מהווים את עיקר הזרים (42,000). בנוסף להם מתגוררים במדינה 14,000 פליטים לשעבר מיוגוסלביה. ב-1996 נערך פיגוע טרור חמור נגד מעון לפליטים בליבק, בו נהרגו עשרה פליטים ועשרות נפצעו קשה. עד היום לא נמצאו האחראים למעשה.

כ-64% מתושבי המדינה הינם פרוטסטנטים. רק כ-6% הינם קתולים, השיעור הנמוך ביותר בכל מדינות גרמניה.

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירת המדינה והעיר הגדולה בה היא קיל. עריה של שלזוויג-הולשטיין קטנות, אך לרבות מהן חשיבות היסטורית ותיירותית גדולה, כשבראשן עומדת ליבק, אשר הייתה העיר הראשית של ברית ערי הנזה והעיר השנייה בגודלה בכל גרמניה של סוף ימי הביניים, לאחר העיר קלן.

פלנסבורג (Flensburg), העיר הגדולה הצפונית בגרמניה, שוכנת על הגבול הדני ומהווה את מרכז המיעוט הדני; היא ידועה בגרמניה גם בשל סיבה טריוויאלית למדי: שם נמצא המרכז המנהל את ה"נקודות השחורות" הנצברות על ידי עברייני תנועה; העיר הפכה שם נרדף לנקודות אלו. ערים גדולות נוספות בשלזוויג-הולשטיין הן מינסטר החדשה (נוימינסטר, Neumünster) ונורדרשטדט (Norderstedt). למקומות רבים בשלזוויג-הולשטיין שמות דניים לצד השמות הגרמניים, במיוחד לאורך הגבול הדני; לחלק מהמקומות שמות פריזיים. העיר הצפונית ביותר בגרמניה שוכנת על האי זילט (Sylt) שבתחומי שלזוויג-הולשטיין; באופן אירוני היא נקראת וסטרלנד (Westerland, "ארץ המערב"; בפריזית נכתב שם העיר Wäästerlön).

בעיר איטרזן נמצא גן וורדים מהגדולים בגרמניה שהוקם בשנת 1929.

בקרבת ליבק ממוקמת העיירה איסראלסדורף שלמרות שמה אין לה שום קשר לעם ישראל.

פוליטיקה וכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער הולסטן בכניסה לליבק

ראש ממשלת שלזוויג-הולשטיין (נכון ל-2010) הוא פטר הארי קרסטנזן מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית (CDU) שנבחר ב-2005 והחליף בתפקיד את היידה זימוניס (Heide Simonis) מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית (SPD), אשר נבחרה לראשונה ב-1993 ומאז נבחרה פעמיים נוספות. מפלגתה קיימה קואליציה עם מפלגת הירוקים הגרמנית. זימוניס היא האישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש מדינה בגרמניה. 56% משרי ממשלתה היו נשים, השיעור הגבוה ביותר בכל ממשלות אירופה.

בשלזוויג-הולשטיין מפלגה ייחודית - איחוד הבוחרים של דרום שלזוויג - התומכת במתן אוטונומיה מוגברת למיעוט הדני והפריזי. בעבר לא הצליחה המפלגה לעבור את אחוז החסימה, אך בבחירות שנערכו במרץ 2005 הפתיעה המפלגה וזכתה להצלחה ניכרת.

שלזוויג-הולשטיין היא מהמדינות החלשות כלכלית במערב גרמניה, בעיקר בשל בידודה הגאוגרפי. שיעור החקלאים במדינה הוא מהגבוהים בגרמניה. שיעור האבטלה במדינה ממוצע (12% נכון ל-2005). אוכלוסיית המדינה גדלה בקצב גבוה יחסית לשאר אזורי גרמניה (כשברובם האוכלוסייה דווקא מתכווצת).

התיירות מהווה מקור הכנסה חשוב בשלזוויג-הולשטיין. לצד ליבק שהוזכרה לעיל, תיירים רבים נוהרים לחופיה ולאייה של המדינה. האי זילט הוא אתר גלישה ושיט אהוב. שלזוויג-הולשטיין היא אחת מארבע המדינות היחידות בגרמניה השוכנות לחוף הים, והמדינה היחידה השוכנת לחופי הים הצפוני והים הבלטי כאחד. תיירים גרמניים רבים עוצרים בערי המדינה בדרכם לקופנהגן ולשבדיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]