פיגוע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריסת מגדלי התאומים בניו יורק בעת פיגועי 11 בספטמבר 2001, הפיגוע הגדול בהיסטוריה

פיגוע הוא כינוי לפעולה חבלנית אשר בשונה מפשע רגיל אינה מכוונת כלפי אדם מסוים. פיגועים הם נשק שגרתי בפעילות טרור, ועל כן מקובלת לעתים ההגדרה של פיגוע כפעולת טרור חבלנית. עם זאת, במובן הרחב יותר אין הכרח שפיגוע ייעשה על רקע של מערכת טרור, ובלשון בני אדם מכונות לעתים גם פעולות חבלניות על רקע אחר כפיגועים.

ניתן לסווג את הפיגועים בשתי צורות: על פי רקעם (פיגוע טרור, וכדומה) ועל פי מאפייניהם (פיגוע ירי, פיגוע דקירה, וכיוצא בזה).

סוגי פיגועים על פי רקעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיגוע טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיגוע טרור הוא סוג הפיגוע הנפוץ והמרכזי. מטרתו היא לחולל הרג והרס אקראי ובכך לערער את דעת הקהל ולהטיל אימה, ומתוך כך לשאוף להשיג מטרות לאומיות, פוליטיות או דתיות. דוגמאות בולטות לפיגוע כזה הן פיגועי 11 בספטמבר במגדלי התאומים ופיגועי 11 במרץ במדריד.

פיגוע על רקע שנאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיגוע על רקע שנאה הוא פיגוע מסוג פשע שנאה, אשר אינו בא בהקשר של מערכה טרוריסטית ידועה. דוגמה לכך היא הפיגוע באוקלהומה סיטי, וכן הרצח בברנוער. אפשר שכך יש לסווג פיגועים שבאו בהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני אך המפגעים היו "זאבים בודדים" בלא קשר לארגון טרור כלשהו, כגון הטבח במערת המכפלה או הטבח בנהריים.

סוגי פיגועים על פי מאפייניהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיגוע דקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיגוע דקירה

פיגוע דקירה הוא פיגוע המתבצע באמצעות דקירה בסכין או נשק קר אחר.

פיגוע דקירה אינו מצריך הכנות מורכבות, משום שהפיגוע מתבצע בעזרת אמצעי ביתי נפוץ. לעתים נשלח המפגע לפיגוע דקירה על ידי ארגון טרור, אך פעמים רבות נעשה הפיגוע ביוזמה אישית של מבצעו.

פיגוע דריסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיגוע דריסה

פיגוע דריסה הוא פיגוע המתבצע באמצעות כלי רכב, המשמש לדריסתם של קורבנות הפיגוע.

בניגוד לפיגועים אחרים, כגון פיגוע ירי או פיגוע התאבדות, המצריכים ציוד מיוחד ועל כן מצריכים התארגנות, פיגוע דריסה מצריך כלי רכב, שאותו קל להשיג. לפיכך פיגוע דריסה נערך פעמים רבות ביוזמה אישית של המחבל, ללא ארגון שסייע לו בעריכת הפיגוע.

פיגוע ירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיגוע ירי

פיגוע ירי הוא פיגוע המתבצע באמצעות ירי. ירי זה מתבצע בדרכים שונות, כגון:

  • ירי מהמארב, שמבצעיו נמלטים מיד עם תום הירי.
  • ירי מתוך מכונית חולפת, אל אנשים שבצד הדרך או אל רכב אחר.
  • ירי גלוי, שבו היורים נוטלים על עצמם סיכון גדול יותר שייתפסו או שתושב אש לעברם.
  • ירי שלאחריו המחבל מתקרב אל קורבנותיו כדי לבצע "וידוא הריגה".

עריכתו של פיגוע ירי מצריכה רובה ותחמושת. לעתים משמש לכך נשק הנמצא ברישיון בידי מבצע הפיגוע, ועתים משמש לכך נשק בלתי חוקי (שהושג בגניבה, בהברחה וכדומה).

במרבית המקרים פיגוע ירי מתבצע בירי מהיר ולא מדויק, אל עבר קבוצת אנשים או אל כלי רכב. לעתים מתבצע פיגוע ירי על ידי צלף, המכוון במדויק לאדם מסוים.

פיגוע התאבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיגוע התאבדות

פיגוע התאבדות הוא פיגוע שבו המפגע מבצע את משימתו להרוג ולפצוע אנשים מתוך כוונה תחילה שהמפגע לא יצא חי. זאת בניגוד לפיגוע הקרבה שבה יש סיכוי, קטן יחסית, שהמפגע כן יצא חי לאחר הפעולה. בעת המודרנית נוקטים שימוש בה ארגונים איסלמיים קיצוניים רבים כמו החזבאללה, החמאס, הג'יהאד האיסלמי, אל קאעידה, כמו גם ארגון הנמרים הטמילים שרובו מורכב מהינדים. במובן הרחב יותר, פיגוע התאבדות הוא כל פיגוע שבו המחבל הורג במודע את עצמו, אך במונח המצומצם שלו הכוונה היא למחבל המפוצץ את עצמו בלב אוכלוסייה אזרחית, דבר המתבטא במונח באנגלית Suicide bombing או במונח הישראלי פיגוע תופת.

המחבלים המתאבדים שמבצעים פיגועי תופת משתמשים במספר שיטות:

על פי מרבית ארגוני זכויות האדם, פיגועי התאבדות נגד אזרחים הם פשעים נגד האנושות.

פיגוע מיקוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פיגוע מיקוח

פיגוע מיקוח הוא פיגוע שבו מפגעים חמושים משתלטים בכוח על קבוצת אזרחים והופכים אותם לבני ערובה, במטרה להשתמש בהם כדי להגיע להישגים פוליטיים כנגד משטר מסוים - לרוב כדי לשחרר את חבריהם מהכלא.

בפיגועי מיקוח אזרחים נמצאים ימים רבים בתנאים פיזיים קשים ובלחץ מנטלי גבוה בשל אי הוודאות לגורלם. לעתים תוך כדי ההשתלטות או פעולות החילוץ נהרגים אזרחים. בדרך כלל הטרוריסטים מאיימים כי אם תביעותיהם לא ימולאו יוצאו האזרחים להורג. לרוב בפיגועים מסוג אלו השלטונות לא נענים לדרישות החוטפים ומפעילים יחידות מיוחדות לשחרר את האזרחים. לעתים קורה כי הממשלות נכנעות או מתפשרות עם החוטפים.

תחילתם של פיגועי המיקוח המפורסמים היו בשנות השבעים בסדרת פעולות של ארגוני טרור פלסטינים כנגד ישראל, במהלכם נחטפו מספר מטוסים ונשבו בני ערובה גם בפעולות קרקעיות בישראל, באסון מעלות ובמלון סבוי.

ארגוני טרור צ'צ'ניים הצליחו להביא את פיגועי המיקוח לסדרי גודל גבוהים כאשר החזיקו בשני אירועים נפרדים מעל 800 איש כבני ערובה, אבל בכל המקרים הללו לא הצליחו להגיע לתוצאות מכיוון שהמשטר הרוסי בניגוד למשטרים מערביים היה נכון להקריב אזרחים רבים ולא להיכנע לדרישות החוטפים.