יקינתון (מיתולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"מותו של יקינתון", מאת ז'אן ברוק, 1801; יקינתון, גוסס מפצעיו, נתמך על ידי אפולו. ניתן לראות את הדיסקוס מונח בצד השמאלי התחתון של התמונה.

במיתולוגיה היוונית יקינתון היה נסיך יפה תואר, בנם של פיראוס, מלך מקדוניה, והמוזה קליאו. יקינתון נודע בעיקר כמאהבו של האל אפולו וכן בשל סופו הטרגי.

הגרסה הנפוצה ביותר על אודות מותו של יקינתון מספרת כי הוא נהרג בשגגה על ידי אפולו. לפי סיפור זה, אפולו ויקינתון שיחקו יחדיו בזריקת דיסקוס, עד שאפולו, מתוך רצון להרשים את מאהבו, זרק את הדיסקוס בכל כוחו. יקינתון רץ לתפוס אותו, אך הדיסקוס פגע בו, ופצע אותו אנושות. אפולו לא יכול היה להציל את הצעיר הגוסס, ויקינתון, בסופו של דבר, מת מפצעיו. האדס דרש את גופתו של יקינתון, אך אפולו סירב ויצר מדמו של יקינתון את פרח היקינתון, הקרוי על שמו. הדמעות שהזיל האל על הפרח בשעת היווצרו הפכו לעלי הכותרת הלבנים כעין הפנינה.

גרסה אחרת של הסיפור מספרת כי האשמה במותו של יקינתון נחה על כתפיו של זפירוס, אל הרוח המערבית. לפי גרסה זו, זפירוס היה גם הוא מאוהב ביקינתון, אך יקינתון לא השיב לו אהבה. כיוון שכך, בשעה שאפולו ויקינתון שיחקו יחדיו בדיסקוס, זפירוס, שקינא באפולו, נשב רוח, הטה את הדיסקוס ממסלולו, וגרם לו לפגוע ביקינתון ולהרגו.

ישנם גם מקורות הטוענים כי הפרח אותו יצר אפולו הוא לא זה המכונה בימינו יקינתון אלא פרח אחר, לדוגמת האירוס.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]