ישויות הממלכה המאוחדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת הממלכה המאוחדת: בכחול סקוטלנד, בוורוד אנגליה, בירוק ויילס ובחום צפון אירלנד
מפת חלוקה מנהלית

החלוקה המנהלית של הממלכה המאוחדת מסובכת, רב-שכבתית ולא אחידה. כמדינה, הממלכה כוללת את אנגליה, צפון אירלנד, סקוטלנד וויילס. לפעמים מתייחסים אליהם כ"אומות הבית" (אנגלית: Home Nations). עם זאת, המסמך שהוגש לארגון האומות המאוחדות מדגיש שהם חלקים של הממלכה אך לא מהווים ישויות מנהליות מהדרגה הגבוהה.

סמל שם בירה שם בשפת המקור אוכלוסייה
(נכון לשנת 2007)
שטח
1 אנגליה לונדון England 51,092,000 130,395
2 צפון אירלנד בלפסט Northern Ireland 1,759,000 13,843
3 סקוטלנד אדינבורו Scotland 5,144,200 78,772
4 ויילס קארדיף Wales 3,044,600 20,779

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הנוכחי הוא תוצאה של איחוד שבוצע במספר שלבים.

בשנת 1707 הוקמה ממלכת בריטניה הגדולה כתוצאה מהסכם בין הממלכות העצמיות של אנגליה וסקוטלנד בהתאם לחוקי האיחוד של 1707 שהיו בתוקף עד לשנת 1800. בשנה זו נכנס לתוקף חוק האיחוד של 1800 והוקמה הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד.

בשנת 1922 קיבלו 26 מ-32 המחוזות של אירלנד הכרה כמדינה העצמאית וכתוצאה מכך הוקמה הממלכה המאוחדת הנוכחית. (והמדינה אירלנד לצידה, הקרויה על שם האי אשר היא מהווה את מרבית שטחו)

ווילס הוא חלק מהממלכה המאוחדת כתוצאה מחוקי ווילס 1535-1542.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]