צפון אירלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צפון אירלנד (אומה)


Northern Ireland (באנגלית)

Tuaisceart Éireann (בגאלית אירית)
Norlin Airlann (בסקוטית אולסטרית)

Northern Ireland coat of arms.png
סמל
Ulster banner.svg
דגל אלסטר (שימש עד 1972)
מדינה / טריטוריה הממלכה המאוחדת
בירת האומה בלפאסט
שפה רשמית אנגלית, גאלית אירית וסקוטית אולסטרית
שטח 13,843 קמ"ר
תאריך ייסוד 1921
אוכלוסייה
 ‑ באומה

1,810,863‏  (נכון ל-2011)
אזור זמן UTC UTC+1
LocationNorthernIreland.png

צפון אירלנד הוא חבל ארץ שנמצא בצפון מזרח האי אירלנד, ונמצא כיום בשליטת הממלכה המאוחדת, כקטנה מבין "אומות הבית" המרכיבות את בריטניה הגדולה. אוכלוסייתה מונה כ-1.81 מיליון איש (2011) ושטחה 13,843 קמ"ר. בירתה של צפון אירלנד היא בלפאסט, והעיר השנייה בגודלה היא לונדונדרי.

ההתנגשויות בין ה"יוניוניסטים" (ברובם פרוטסטנטים), החפצים בהשארותה של צפון אירלנד בחיק הממלכה המאוחדת, ובין ה"לאומנים" (ברובם קתולים) הרוצים באיחודה של אירלנד כמדינה אחת, עצמאית, מהווה את עיקר ההיסטוריה העקובה מדם של מדינה זו. כחלק מכך אין כיום דגל לצפון אירלנד. דגל "היד האדומה" בוטל בשנת 1972 ביחד עם "הפרלמנט של צפון אירלנד". היוניוניסטים מניפים את דגל הממלכה המאוחדת, "היוניון ג'ק", ואילו הלאומנים משתמשים בדגל אירלנד. שני הצדדים משתמשים גם בדגלי המפלגות השונות ובדגלי ארגונים אחרים שהם משתייכים אליהם. בדומה לכך אין לצפון אירלנד הימנון לאומי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של צפון אירלנד

האזור הידוע כיום כצפון אירלנד הוא בעל היסטוריה עקובה מדם של סכסוך אתני הנמשך מזה מאות בשנים, מאז החל יישובם של אנגלים פרוטסטנטים בימי המלכה אליזבת הראשונה ועד לימינו. (להיסטוריה של האזור לפני 1921 ראו בערך היסטוריה של אירלנד)

צפון אירלנד נוצרה בשנת 1921 לפי "חוק הממשלה האירית, 1920" שחוקק הפרלמנט האנגלי שנה קודם לכן. יחד עמה נוצרה מדינת אירלנד בשאר חלקי האי, אשר הפכה למדינת אירלנד החופשית, וכיום אייר או "הרפובליקה של אירלנד". כאשר נוצרה מדינת אירלנד החופשית כלל שטחה באופן רשמי את שטח צפון אירלנד, אך ניתנה למחוזות המרכיבים את צפון אירלנד האפשרות לפרוש מן האיחוד, אותה ניצלו ללא שהיה, ובשנת 1922 הוכרז כי הם חלק מן הממלכה המאוחדת. מיעוט משמעותי, רובו מורכב מקתולים, חפץ באיחודה של אירלנד למדינה אחת. מאז פרישת ששת המחוזות בשנת 1922 ועד היום, הייתה ההיסטוריה של המדינה מלווה באלימות, אשר בשנות השישים לבשה אופי של מעשי טרור, בהובלת ארגון ה-IRA הלאומני, והתנגשויות אלימות המכונות "הצרות" ("The Troubles").

"הסכם יום שישי הטוב" בשנת 1998 הביא לשיפור המצב הפנימי והמעמד הבינלאומי, לשלטון אוטונומי ולהגברת שיתוף הפעולה עם אירלנד, אף שהמתח בין היוניוניסטים והלאומנים עדיין לא פג. שיפור זה הביא לעליה גם במספר התיירים המגיעים לצפון אירלנד על מנת לחוות את מורשתה העתיקה ואת תרבות הפנאי שבה, הכוללת ישיבה בפאבים, הכנסת אורחים, ואת ספורט הדיג והגולף.

מחוזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מחוזות צפון אירלנד

ה"יוניוניסטים" מכנים את צפון אירלנד "אלסטר" או "הנפה". הלאומנים קוראים לה "הצפון של אירלנד" או "ששת המחוזות". אלסטר הייתה אחת מארבע הנפות ההיסטוריות של אירלנד, ובמקור היו בה תשעה מחוזות. שלושה מהם הינם כיום חלק מאייר, ואילו ששת הנותרים מרכיבים את צפון אירלנד:

מחוזות אלו אינם משמשים עוד לצורכי ממשל מקומי. במקומם באו 26 מחוזות מנהליים. החלוקה ל"ששת המחוזות" הינה רק לצרכים תרבותיים והיסטוריים.

אקלים וגאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת צפון אירלנד
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אקלים הממלכה המאוחדת

צפון אירלנד הייתה מכוסה בקרחונים במהלך רוב תקופת הקרח האחרונה. הקרחונים השאירו מאחוריהם מדרונים המכונים "דרמלינס" במחוזות פרמנה, ארמה, אנטרים ובמיוחד במחוז דאון. האתר הבולט ביותר בגאוגרפיה של צפון אירלנד הוא האגם לוך ניי, ששטחו 392 קמ"ר, והוא אגם המים המתוקים הגדול ביותר באיים הבריטיים. מערכת נוספת של אגמים הינה מערכת אגם ארן במחוז פרמנה.

הרי ספרין מהווים רמה גבוהה, והם שלוחה של רכס הרי קלדוניה, ובהם אוצרות טבע כזהב, שחם ובזלת. הרים אלו אינם גבוהים במיוחד כאשר הגבוה ביניהם מגיע לגובה של 848 מ' מעל פני הים. הפעילות הגעשית שיצרה את רמת אנטרים יצרה גם את "סוללת הענק" - לשון יבשה הנמשכת אל תוך הים ובנויה בצורת משושי בזלת ענקיים.

הנהרות באן, פויל ובלאקווטר יוצרים שפלה פוריה ואדמת מרעה מעולה במחוז דאון, על אף שגם אדמות הרמה הן פוריות ומתאימות לגידול בקר למרעה.

בעמק הנהר לאגן מצויה הבירה בלפסט שבשיטחה העירוני מתגוררת כשליש מאוכלוסיית צפון אירלנד. התיעוש והעיור משתרע על פני עמק הנהר לאגן ושני גדות האגם לוך בלפאסט.

האקלים בכל צפון אירלנד הינו אקלים ימי מתון, גשום מעט יותר במערב מאשר במזרח, למרות שענני גשם מכסים את כל האזור במהלך רוב ימות השנה. מזג האוויר אינו צפוי בכל ימות השנה, וההבדלים בין העונות הם מורגשים, אך פחות מובחנים מאשר באירופה המרכזית. טמפרטורת המקסימום ביום בבלפסט היא 17.5 מעלות צלזיוס ביולי ו 6.5 מעלות צלזיוס בינואר.

תהליך של כריתת יערות מאסיבית במאות ה-16 וה-17 הותיר את רובו של האזור מכוסה בדשא טבעי ירוק עד.

דמוגרפיה ופוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפלגות האוכלוסייה בין קתולים ופרוטסטנטים בצפון אירלנד, 1991

הרוב הגדול של תושבי צפון אירלנד מזהים את עצמם עם אחת משתי קבוצות - "יוניוניסטים" ו"לאומנים". שתי הקבוצות מזוהות עם נטייה דתית. היוניוניסטים הם לרוב פרוטסטנטים (כאשר האמונה הפרוטסטנטית הנפוצה היא הפרסביטריאניזם, ואילו השנייה היא השייכות ל"כנסייה של אירלנד") ואילו הלאומנים הינם לרוב קתולים. אך שיוך זה בין אמונה ונטייה פוליטית אינו בהכרח נכון לגבי כל אדם ואדם.

לאחר שהוקמה בחוק הממשלה לאירלנד 1920, צפון אירלנד הורכבה גאוגרפית על מנת שיהיה בה רוב יוניוניסטי. חששות היוניוניסטים לעתידם מהווים את המניעה העיקרית לאיחודה של אירלנד, והגורם העיקרי ליצירת שתי מדינות באי האירי. עם זאת, במהלך השנים, גדלה האוכלוסייה הקתולית ביחס לאוכלוסייה הפרוטסטנטית בצפון אירלנד. במהלך חמישים השנים שבין 1961 ל-2011 גדל אחוז הקתולים באוכלוסייה מ-34.9% ל-41%, בעוד ששיעור הפרוטסטנטים ירד מ-53.2% ל-41.5% (כ-17 אחוז הגדירו עצמם כ"לא מזוהים" או "שייכים לדתות אחרות").

רוב הקתולים באי תומכים באיחודו מחדש, למרות שסקרי דעת קהל הראו כי אחוז משמעותי של הקתולים תומך בהשארותה של צפון אירלנד כחלק מן הממלכה המאוחדת, ובה בעת מצביע למפלגות "לאומניות". המדובר ב-20% לערך מן האוכלוסייה הקתולית. האחוז של הפרוטסנטנטים שרוצים באיחוד האי הינו קטן יותר, ועומד על 3-5%.

המערכת הפוליטית באירלנד מחולקת לשתי מערכות מקבילות. הלאומנים מחולקים בין תומכי מפלגת העבודה הסוציאל-דמוקרטית SDLP (המונהגת על ידי זוכה פרס נובל לשלום ג'ון יום), ותומכי שין פיין, כאשר ביניהן ולצידן מפלגות קטנות אחרות. היוניוניסטים בוחרים בין מפלגת אלסטר היוניוניסטית UUP (בראשות זוכה פרס נובל לשלום דייוויד טרימבל) והמפלגה הדמוקרטית היוניונסטית DUP, הקיצונית יותר, ואף לצידן מפלגות לווין קטנות, הקשורות לעתים לארגוני מיליציה מקומיים.

שין פיין נחשבת למפלגה מהפכנית וסוציאליסטית, המסורה להפיכת אירלנד כולה למדינה סוציאליסטית אחת. כן נחשבת שין פיין לזרוע הפוליטית של ה-IRA, אם כי מנהיגה ג'רי אדמס הרחיק אותה מן הפעילות הצבאית. שין פיין היא באופן מסורתי מפלגתם של הקתולים העירוניים, והרחיבה את בסיס פעולתה לאחרונה, על חשבונה של ה-SDLP. הנסיון בממשל בפועל בעת שהייתה שותפה בממשלה, הקהה מעט את עוקצה המהפכני של שין פיין.

הSDLP הם מפלגה סוציאל-דמוקרטית וחברים בארגון הסוציאליסטים האירופים ובאינטרנציונל הסוציאליסטי. אך מכיוון שהחלוקה הפוליטית בצפון אירלנד אינה מבוססת על מעמדות אלא על שיוך אתני ושאלת האיחוד עם הדרום, המפלגה מושכת מצביעים ממגוון של מעמדות ועיסוקים וניתן לומר כי עיקר מצביעיה הינם מן המעמד הבינוני. המפלגה תומכת באיחודה מחדש של אירלנד, אך דוחה את השימוש באלימות על מנת להשיג זאת. המפלגה איבדה רבים מתומכיה בעשור האחרון, ונראה כי יש בה מאבק פנימי בין אלו המבקשים לאמץ מצע "פוסט לאומני", ובין אלו הדורשים נקיטת קו לאומני תקיף על מנת למשוך את מצביעי שין פיין.

באופן דומה, בצד היוניוניסטי של המפה, DUP הרדיקלית שאבה אליה רבים ממצביעי UUP שהייתה דומיננטית עד עתה. ה-UUP הייתה מפלגת המונים בין מעמדית, והרכיבה את ממשלות צפון אירלנד מהקמתה ועד פיזור הפרלמנט בשנת 1972. מאז עליית ה-DUP בשנות השבעים מתבססת ה-UUP על המעמד הבינוני. עד לשנת 1972 היו ל-UUP קשרים עם המפלגה השמרנית בבריטניה, וחבריה בפרלמנט בוסטמינסטר היו כפופים למשמעת הסיעתית של מפלגה זו. לאחר 1972 נותקו קשרים אלו.

ה-DUP הם מפלגה המורכבת מגורמים שונים. המפלגה שואבת את כוחה מן האזורים הכפריים, וממצביעים עירוניים, חילונים, ממעמד הפועלים. המפלגה היא ימנית במגוון נושאים - הפלות, עונש המוות, איחוד אירופה, והזדמנות שווה בעבודה, על אף שקיים מיתון בעמדתה בנוגע לזכויות הומוסקסואלים. למרות זאת המפלגה תומכת בתוכניות שיסייעו למעמד הפועלים ממנו באים מצביעיה, כגון תחבורה ציבורית חינם לקשישים, וסובסידיות לחקלאים. מבין המפלגות הגדולות ה-DUP היא היחידה המתנגדת להסכם יום שישי הטוב.

קיימות מפלגות בין קהילתיות כמפלגת "הברית" הליברל דמוקרטית, מפלגת הנשים, מפלגה ירוקה, וסניף צפון אירלנד של המפלגה השמרנית, אשר אינן מזוהות עם הקהילה הקתולית או הקהילה הפרוטסטנטית.

שפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיאלקט של האנגלית המדובר בצפון אירלנד מראה השפעה כבדה של הניב המדובר בסקוטלנד, ושימוש רב במילים מן השפה הסקוטית כ"איי" ל"כן" או "ווי" ל"קטן". ישנם הבדלי הגיה פעוטים בין הקתולים והפרוטסטנטים. הגאוגרפיה היא גורם משמעותי יותר בקביעת הדיאלקט מאשר המוצא האתני, והאנגלית היא השפה המדוברת ביותר בצפון אירלנד.

על פי הוראות הסכם יום שישי הטוב, השפה הגאלית האירית והשפה הסקוטית בניב אלסטר, הינן בעלות מעמד רשמי שווה לזה של האנגלית.

הסקוטית בניב אלסטר הינה וריאנט של השפה הסקוטית. רבים טוענים כי זו שפה נפרדת, אך אחרים טוענים כי אף הסקוטית עצמה אינה שפה שונה מן האנגלית.

יהודים בצפון אירלנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודים כמעט ולא הגיעו לצפון אירלנד במהלך השנים ורובם נדדו לאירלנד עצמה. בבלפסט קיים בית כנסת וחנות למוצרים כשרים, בית הכנסת פעיל רק בחגים. יהודי בלפסט נטו להזדהות בעיקר עם הפלג הפרוטסטנטי אשר אהד את ישראל לאורך השנים, בעוד שהקתולים העדיפו את אש"ף והפלסטינים.

כיום יש בצפון אירלנד קהילה קטנה הכוללת כ-800 יהודים, בעיקר בעיר הבירה בלפאסט. חיים הרצוג, נשיא מדינת ישראל לשעבר, נולד בעיר ב-1918.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]